מבוא
כשהייתי בת עשר אמי נפטרה. שנה לאחר מכן, לרגל יום האם, כתבתי
ספרון הוקרה לאבי.
היו בו ביטויי אהבה והערכה על כך שסייע לי מאוד להתמודד עם
האסון שנחת עלי...
מספר פעמים במהלך חיי נזכרתי בספרון זה והצטערתי שלא מצאתיו.
אבי היה ניצול שואה ואפיינו אותו רגישות, פתיחות, דבקות בהשגת
המטרה וגם... אהבת החיים. בדרכו העדינה והמיוחדת הנחיל לי את כל
הטוב הזה שהשתדלתי להעביר גם למשפחתי ולקרובי.
ספר זה מוקדש לאבי יוסף שדלינסקי ז"ל שלאורך החיים היווה לי ולבני
משפחתי 'רוח גבית' תומכת ומעודדת ואני רואה בו גם סגירת מעגל
עם הספרון שכתבתי לכבודו בילדותי שאבד...
במשך עשרים-וחמש שנים מילאתי תפקידי הוראה, חינוך והדרכה מגוונים
במערכת-החינוך.
בנקודה בה הרגשתי מיצוי עצמי החלטתי לצאת לפרישה מוקדמת.
בעודי עומדת בצומת זה של חיי במעבר בין הוראת תנ"ך לאימון האישי
והנחיית NLP גיליתי אפשרות של חיבור בין שני תחומים נפלאים אלו.
התחלתי לכתוב על "האימון האישי בהשראת פרשת השבוע" וכך נולד
ספר זה.
ברצוני להודות לבעלי, שתמך בעשייתי לאורך השנים. הצלחתי קשורה
לנוכחותו בחיי ולילדי שהיו המעבדה החיה להתפתחותי האישית
והמקצועית כאם, כאשת חינוך וכמאמנת אישית.
מודל התקשורת לניהול רגשות
בראשית
פרשת "בראשית" מתארת את בריאת העולם, האדם ותולדותיו, ובתוך
זאת, סיפור רצח קין את הבל אחיו. שני האחים הביאו מנחות
לאלוהים. הבל הביא מנחה מבכורות צאנו ואילו קין מיבול אדמתו.
אלוהים העדיף את מנחת הבל. אלוהים, הרואה ללב האדם, מזהה את
הכעס והתסכול של קין, מציע לו לשלוט בתחושותיו ואומר לו: "למה
חרה לך ולמה נפלו פניך? הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת
רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו." (בראשית ד', ו'-ז')
באמירה זו, חושף האל את מורכבות האדם שיצר. יש בו טוב ורע. החטא,
כדברי אלוהים, אורב לו ורובץ לפתחו, אך לאדם יש תבונה ויכולת
חשיבה, המאפשרות לו למשול בטוב וברע, שהרי "בצלם אלוהים" נברא.
מה כוונת הביטוי "ואתה תמשול בו"?
"למשול" משמעו לנווט, לנהל שניים או יותר. לאדם יש כוחות פנימיים
(יצר טוב ורע) וחיצוניים (אנשים שונים, מערכות שונות בתוכן אנו חיים
כמו משפחה, עבודה, חברים) חיוביים ושליליים, והוא אמור למשול בהם.
האל מציע לקין למשול ביצריו וברגשותיו, ולבחור נכון בין כוחות
הטוב והרע המצויים בו. אם בטוב יבחר, יהיה לו טוב, ואם ייכנע
לרע, יהיה לו רע.
בפועל, העדפת אלוהים את מנחת הבל היתה אירוע קשה שעורר בקין
רגש עמוק של פגיעה, שגרם לו לבצע רצח.
המקרא מתאר את אירוע הרצח בזמן שהיו שניהם בשדה ללא דיבור
ביניהם:
"ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו."
(בראשית ד' ח') תוכן השיחה אינו מופיע. הדיבור הוא ביטוי של חשיבה,
ולכן, במקום בו חסר הדיבור, נראה שלא הייתה חשיבה, או שהייתה
חשיבה מצומצמת, קצרה ואוטומטית.
מה ניתן ללמוד מסיפור זה על שליטה וניהול רגשותיי,
כך שתגובותיי יהיו מקובלות עלי?
לפעמים אנו מדברים תוך כדי חשיבה: המילים מבטאות את תהליך
החשיבה המתחולל בראשנו. כך אנו יכולים להיות ערים לה ולהבין
אותה טוב יותר. קיים קשר בין המחשבה, הרגש וההתנהגות: המחשבה
משפיעה על הרגש והרגש משפיע על ההתנהגות, כלומר: החשיבה בהקשר
לאירוע קובעת את התגובה.
מודל התקשורת אפר"ת מתאר את שלבי ההתרחשות
מהאירוע אל התגובה:
אירוע
פרשנות – חשיבה
רגש
תגובה
וחוזר חלילה.
כשאני חווה אירוע לא נעים, יכולה לעלות במוחי מחשבה אוטומטית
שלילית המעוררת בי רגש שלילי, ולאורו אני מגיבה (כמו שקרה לקין)
אירוע שלילי מוביל אותי לפעול מתוך רגש שלילי אוטומטי כמעט
ללא חשיבה.
עלי להיות מודעת למה שעובר עלי במצבים אלה, להיות נינוחה ולאפשר
לכוח המחשבה לפעול ולהיפתח לאפשרויות חשיבה שונות וחיוביות,
מתוכן אבחר את זו שתוביל אותי לתגובה חיובית הרצויה לי.
ידוע כי מחשבה חיובית מובילה לרגש חיובי ולתגובה חיובית, ולהיפך.
שליטה עצמית בחשיבה חיובית תלויה במודעות שלי ובמידת הרצון שלי
להאמין ביכולתי, להשקיע ולהתאמץ. ככל שאתאמן בכך, אוכל להפיק
יותר מחשבות חלופיות חיוביות וביתר קלות.
לדוגמה: אם באירוע חנוכת הבית, שיבחה דליה את המתנה שהביאה
לה חברתה יעל והתעלמה מהמתנה שלי, אני יכולה לחשוב שאינה
מעריכה ואינה אוהבת אותי באותה מידה שהיא מעריכה ואוהבת את
יעל, ובעקבות כך להרגיש פגועה ולהגיב בהתרחקות.
כמה פעמים אנו עוברים חוויות דומות במערכות היחסים שלנו עם
אנשים שונים?
אם אהיה מודעת ליכולתי לייצר מחשבה נוספת נוכח אירוע כזה, אוכל
למצוא לפחות מחשבה חיובית אחת נוספת: ייתכן כי המתנה שהביאה
יעל היא בדיוק הדבר שדליה הייתה זקוקה לו בביתה. אולי המתנה
שהבאתי שימושית עבורי אך עבור דליה אין היא שימושית כלל? אולי
בדיוק לפני שבוע קנתה דליה כלי דומה לזה שהבאתי לה? אין לכך
כל קשר לאהבתה או העדפתה את יעל על פניי.
"החיים הם זווית הראייה העכשווית שלך. שנה את זווית הראייה, ואתה משנה
את חייך." (וירגיניה סטיר)
ההקשר קובע את הפרשנות
נח
בפרשת "נח" מופיע הסיפור הידוע על המבול שהביא אלוהים על
הארץ כעונש לאנושות החוטאת. לאחר ארבעים יום הפסיק אלהים
את המבול: "ויעבר אלוהים רוח על הארץ וישוכו המים ויסכרו מעיינות תהום
וארובות השמים ויכלא הגשם מן השמיים... ויחסרו המים..." (בראשית ח',
א'- ג')
המים ידועים כמשאב חיוני ביותר לאדם: הם נותנים חיים ומשיבים נפש.
בתנ"ך, עצירת המים נתפסה כשלילית. כשרצה אלוהים להעניש את העם
החוטא, הוא עצר את הגשם וגרם לבצורת. "ועתה אודיעה נא אתכם את
אשר אני עושה לכרמי... ועל העבים אצווה להמטיר עליו מטר." (ישעיה ה',
ה'- ו') עובדה זו רק מעצימה את הקושי של עצירת המים לאחר המבול.
האם הפסקת המים על ידי אלוהים גם לאחר המבול
נתפסה כשלילית?
כאמור, מים נותנים לאדם חיים, אך לאחר ארבעים ימי מבול ששטף את
הארץ והשמיד את הכול סביב, ניתן להסביר כי הפסקת הזרימה התחתית
והעילית של המים – עצירתם, סגירת המעיינות, ייבוש האדמה וכליאת
הגשם מהשמיים – יש בהם ברכה רבה לאדם. נח וכל אשר איתו בתיבה
– משפחתו ובעלי החיים – יכלו לצאת לחופשי ולהתחיל חיים חדשים.
לפיכך, ניתן לומר כי אמנם בימים כתיקונם, בשגרה, החסרת מים נתפסה
כשלילית, אולם בהקשר המבול היא קיבלה משמעות חיובית: בזכות
עצירת המים והורדת המפלס, יכלו החיים לחזור למסלולם – בבחינת
הצלה ממוות.
מה ניתן ללמוד מהפסקת המים לאחר המבול לחיינו
היום?
ההקשר הוא שקובע את הפרשנות והמשמעות לאירוע. אירוע נתפס
בעינינו כשלילי או כחיובי בהתאם להקשר שבו הוא מופיע, ויותר
מכך: אירוע הנתפס כשלילי בהקשר מסוים יכול בהקשר אחר להפוך
לחיובי, ולהיפך.
לעתים, בחיי היום-יום, אנו חווים אירוע מרגיז המשפיע עלינו לרעה
לאורך זמן. האפשרות להוציאו מתוך ההקשר בו הופיע ולבחון אותו
בהקשר אחר, עשויה לשנות את יחסנו לאירוע באופן משמעותי, והרגשתנו
עשויה להשתפר באופן מפתיע. פעולה זו נקראת: ריפריימינג.
לדוגמה: אדם עקשן, הנוהג בדרך כלל עם סביבתו בעקשנות, עלול
לחוות בתקשורת הבין-אישית שלו עם הזולת קשיים ותסכולים לו
ולזולתו. לעומת זאת, בהקשר של התמודדות עם פתרון בעיות בביצועים
שונים בעבודה, עקשנותו עשויה להוביל אותו דווקא להצלחה, ומסייעת
לו לפצח קשיים העומדים בפניו.
כך ניתן לומר גם לגבי דחיינות, שהיא לכל הדעות קושי בהתנהלות
היום-יומית. בהקשר לאכילה: האדם הדחיין יכול לנהל את האכילה
שלו בטווחי זמן רחוקים, בניגוד לאכלן, שאינו יכול לדחות סיפוקים
ונראה שאכילתו אינה מסתיימת.
היכולת שלנו להתבונן על האדם בהקשרים שונים של החיים, מרחיבה
את נקודת המבט שלנו לגביו, מגמישה את החשיבה שלנו והופכת אותנו
לאנשים סבלניים ביחסינו עם הזולת.
מכירים את המשפט הנפוץ "אל תוציא דברים מהקשרם"? לרוב הוא
נכון, אך לפעמים, דווקא הוצאת הדברים מהקשרם יכולה לסייע לנו
להתבונן על האירועים בעין אחרת, טובה יותר.
מבוא
כשהייתי בת עשר אמי נפטרה. שנה לאחר מכן, לרגל יום האם, כתבתי
ספרון הוקרה לאבי.
היו בו ביטויי אהבה והערכה על כך שסייע לי מאוד להתמודד עם
האסון שנחת עלי...
מספר פעמים במהלך חיי נזכרתי בספרון זה והצטערתי שלא מצאתיו.
אבי היה ניצול שואה ואפיינו אותו רגישות, פתיחות, דבקות בהשגת
המטרה וגם... אהבת החיים. בדרכו העדינה והמיוחדת הנחיל לי את כל
הטוב הזה שהשתדלתי להעביר גם למשפחתי ולקרובי.
ספר זה מוקדש לאבי יוסף שדלינסקי ז"ל שלאורך החיים היווה לי ולבני
משפחתי 'רוח גבית' תומכת ומעודדת ואני רואה בו גם סגירת מעגל
עם הספרון שכתבתי לכבודו בילדותי שאבד...
במשך עשרים-וחמש שנים מילאתי תפקידי הוראה, חינוך והדרכה מגוונים
במערכת-החינוך.
בנקודה בה הרגשתי מיצוי עצמי החלטתי לצאת לפרישה מוקדמת.
בעודי עומדת בצומת זה של חיי במעבר בין הוראת תנ"ך לאימון האישי
והנחיית NLP גיליתי אפשרות של חיבור בין שני תחומים נפלאים אלו.
התחלתי לכתוב על "האימון האישי בהשראת פרשת השבוע" וכך נולד
ספר זה.
ברצוני להודות לבעלי, שתמך בעשייתי לאורך השנים. הצלחתי קשורה
לנוכחותו בחיי ולילדי שהיו המעבדה החיה להתפתחותי האישית
והמקצועית כאם, כאשת חינוך וכמאמנת אישית.
מודל התקשורת לניהול רגשות
בראשית
פרשת "בראשית" מתארת את בריאת העולם, האדם ותולדותיו, ובתוך
זאת, סיפור רצח קין את הבל אחיו. שני האחים הביאו מנחות
לאלוהים. הבל הביא מנחה מבכורות צאנו ואילו קין מיבול אדמתו.
אלוהים העדיף את מנחת הבל. אלוהים, הרואה ללב האדם, מזהה את
הכעס והתסכול של קין, מציע לו לשלוט בתחושותיו ואומר לו: "למה
חרה לך ולמה נפלו פניך? הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת
רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו." (בראשית ד', ו'-ז')
באמירה זו, חושף האל את מורכבות האדם שיצר. יש בו טוב ורע. החטא,
כדברי אלוהים, אורב לו ורובץ לפתחו, אך לאדם יש תבונה ויכולת
חשיבה, המאפשרות לו למשול בטוב וברע, שהרי "בצלם אלוהים" נברא.
מה כוונת הביטוי "ואתה תמשול בו"?
"למשול" משמעו לנווט, לנהל שניים או יותר. לאדם יש כוחות פנימיים
(יצר טוב ורע) וחיצוניים (אנשים שונים, מערכות שונות בתוכן אנו חיים
כמו משפחה, עבודה, חברים) חיוביים ושליליים, והוא אמור למשול בהם.
האל מציע לקין למשול ביצריו וברגשותיו, ולבחור נכון בין כוחות
הטוב והרע המצויים בו. אם בטוב יבחר, יהיה לו טוב, ואם ייכנע
לרע, יהיה לו רע.
בפועל, העדפת אלוהים את מנחת הבל היתה אירוע קשה שעורר בקין
רגש עמוק של פגיעה, שגרם לו לבצע רצח.
המקרא מתאר את אירוע הרצח בזמן שהיו שניהם בשדה ללא דיבור
ביניהם:
"ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו."
(בראשית ד' ח') תוכן השיחה אינו מופיע. הדיבור הוא ביטוי של חשיבה,
ולכן, במקום בו חסר הדיבור, נראה שלא הייתה חשיבה, או שהייתה
חשיבה מצומצמת, קצרה ואוטומטית.
מה ניתן ללמוד מסיפור זה על שליטה וניהול רגשותיי,
כך שתגובותיי יהיו מקובלות עלי?
לפעמים אנו מדברים תוך כדי חשיבה: המילים מבטאות את תהליך
החשיבה המתחולל בראשנו. כך אנו יכולים להיות ערים לה ולהבין
אותה טוב יותר. קיים קשר בין המחשבה, הרגש וההתנהגות: המחשבה
משפיעה על הרגש והרגש משפיע על ההתנהגות, כלומר: החשיבה בהקשר
לאירוע קובעת את התגובה.
מודל התקשורת אפר"ת מתאר את שלבי ההתרחשות
מהאירוע אל התגובה:
אירוע
פרשנות – חשיבה
רגש
תגובה
וחוזר חלילה.
כשאני חווה אירוע לא נעים, יכולה לעלות במוחי מחשבה אוטומטית
שלילית המעוררת בי רגש שלילי, ולאורו אני מגיבה (כמו שקרה לקין)
אירוע שלילי מוביל אותי לפעול מתוך רגש שלילי אוטומטי כמעט
ללא חשיבה.
עלי להיות מודעת למה שעובר עלי במצבים אלה, להיות נינוחה ולאפשר
לכוח המחשבה לפעול ולהיפתח לאפשרויות חשיבה שונות וחיוביות,
מתוכן אבחר את זו שתוביל אותי לתגובה חיובית הרצויה לי.
ידוע כי מחשבה חיובית מובילה לרגש חיובי ולתגובה חיובית, ולהיפך.
שליטה עצמית בחשיבה חיובית תלויה במודעות שלי ובמידת הרצון שלי
להאמין ביכולתי, להשקיע ולהתאמץ. ככל שאתאמן בכך, אוכל להפיק
יותר מחשבות חלופיות חיוביות וביתר קלות.
לדוגמה: אם באירוע חנוכת הבית, שיבחה דליה את המתנה שהביאה
לה חברתה יעל והתעלמה מהמתנה שלי, אני יכולה לחשוב שאינה
מעריכה ואינה אוהבת אותי באותה מידה שהיא מעריכה ואוהבת את
יעל, ובעקבות כך להרגיש פגועה ולהגיב בהתרחקות.
כמה פעמים אנו עוברים חוויות דומות במערכות היחסים שלנו עם
אנשים שונים?
אם אהיה מודעת ליכולתי לייצר מחשבה נוספת נוכח אירוע כזה, אוכל
למצוא לפחות מחשבה חיובית אחת נוספת: ייתכן כי המתנה שהביאה
יעל היא בדיוק הדבר שדליה הייתה זקוקה לו בביתה. אולי המתנה
שהבאתי שימושית עבורי אך עבור דליה אין היא שימושית כלל? אולי
בדיוק לפני שבוע קנתה דליה כלי דומה לזה שהבאתי לה? אין לכך
כל קשר לאהבתה או העדפתה את יעל על פניי.
"החיים הם זווית הראייה העכשווית שלך. שנה את זווית הראייה, ואתה משנה
את חייך." (וירגיניה סטיר)
ההקשר קובע את הפרשנות
נח
בפרשת "נח" מופיע הסיפור הידוע על המבול שהביא אלוהים על
הארץ כעונש לאנושות החוטאת. לאחר ארבעים יום הפסיק אלהים
את המבול: "ויעבר אלוהים רוח על הארץ וישוכו המים ויסכרו מעיינות תהום
וארובות השמים ויכלא הגשם מן השמיים... ויחסרו המים..." (בראשית ח',
א'- ג')
המים ידועים כמשאב חיוני ביותר לאדם: הם נותנים חיים ומשיבים נפש.
בתנ"ך, עצירת המים נתפסה כשלילית. כשרצה אלוהים להעניש את העם
החוטא, הוא עצר את הגשם וגרם לבצורת. "ועתה אודיעה נא אתכם את
אשר אני עושה לכרמי... ועל העבים אצווה להמטיר עליו מטר." (ישעיה ה',
ה'- ו') עובדה זו רק מעצימה את הקושי של עצירת המים לאחר המבול.
האם הפסקת המים על ידי אלוהים גם לאחר המבול
נתפסה כשלילית?
כאמור, מים נותנים לאדם חיים, אך לאחר ארבעים ימי מבול ששטף את
הארץ והשמיד את הכול סביב, ניתן להסביר כי הפסקת הזרימה התחתית
והעילית של המים – עצירתם, סגירת המעיינות, ייבוש האדמה וכליאת
הגשם מהשמיים – יש בהם ברכה רבה לאדם. נח וכל אשר איתו בתיבה
– משפחתו ובעלי החיים – יכלו לצאת לחופשי ולהתחיל חיים חדשים.
לפיכך, ניתן לומר כי אמנם בימים כתיקונם, בשגרה, החסרת מים נתפסה
כשלילית, אולם בהקשר המבול היא קיבלה משמעות חיובית: בזכות
עצירת המים והורדת המפלס, יכלו החיים לחזור למסלולם – בבחינת
הצלה ממוות.
מה ניתן ללמוד מהפסקת המים לאחר המבול לחיינו
היום?
ההקשר הוא שקובע את הפרשנות והמשמעות לאירוע. אירוע נתפס
בעינינו כשלילי או כחיובי בהתאם להקשר שבו הוא מופיע, ויותר
מכך: אירוע הנתפס כשלילי בהקשר מסוים יכול בהקשר אחר להפוך
לחיובי, ולהיפך.
לעתים, בחיי היום-יום, אנו חווים אירוע מרגיז המשפיע עלינו לרעה
לאורך זמן. האפשרות להוציאו מתוך ההקשר בו הופיע ולבחון אותו
בהקשר אחר, עשויה לשנות את יחסנו לאירוע באופן משמעותי, והרגשתנו
עשויה להשתפר באופן מפתיע. פעולה זו נקראת: ריפריימינג.
לדוגמה: אדם עקשן, הנוהג בדרך כלל עם סביבתו בעקשנות, עלול
לחוות בתקשורת הבין-אישית שלו עם הזולת קשיים ותסכולים לו
ולזולתו. לעומת זאת, בהקשר של התמודדות עם פתרון בעיות בביצועים
שונים בעבודה, עקשנותו עשויה להוביל אותו דווקא להצלחה, ומסייעת
לו לפצח קשיים העומדים בפניו.
כך ניתן לומר גם לגבי דחיינות, שהיא לכל הדעות קושי בהתנהלות
היום-יומית. בהקשר לאכילה: האדם הדחיין יכול לנהל את האכילה
שלו בטווחי זמן רחוקים, בניגוד לאכלן, שאינו יכול לדחות סיפוקים
ונראה שאכילתו אינה מסתיימת.
היכולת שלנו להתבונן על האדם בהקשרים שונים של החיים, מרחיבה
את נקודת המבט שלנו לגביו, מגמישה את החשיבה שלנו והופכת אותנו
לאנשים סבלניים ביחסינו עם הזולת.
מכירים את המשפט הנפוץ "אל תוציא דברים מהקשרם"? לרוב הוא
נכון, אך לפעמים, דווקא הוצאת הדברים מהקשרם יכולה לסייע לנו
להתבונן על האירועים בעין אחרת, טובה יותר.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
