מנטליסט

הקדמה

תל אביב—ניו יורק, שורה ראשונה, מחלקת עסקים. הקול מהבית מזהיר אותי לא להרים ראש, לא לשכוח מהיכן הגעתי, לא לאבד קשר עם מי שהייתי.

זאת הסיבה שאני לא תמיד נוסע ביזנס, אלא רק כשאני מקו לקו, ממדינה למדינה בזמנים לא מתפשרים, ואני חייב לשמור על ערנות, לנחות ולעלות לבמה זמן קצר אחרי.

האוכל כבר הוגש, הווילונות הוסטו. השקט מופר רק בנחירות קלות מכיוון אחד המושבים מאחור. הגוף במנוחה והמחשבות החליטו שזה זמן טוב לשוחח. על סף העֵרות אני חוזר אל מאחורי הקלעים באולם בדובאי. סרט הפתיחה של המופע כבר מוקרן. 600 איש בקהל, ביניהם אנשי עסקים רבים ובנו של המלך, ממתינים שאעלה על הבמה. אני נושם עמוק ושואל את עצמי, "איך הגעתי לכאן?"

כמו בחלום, מחשבותיי מדלגות שוב, חמש שנים אחורה בזמן.

בוורלי הילס 2019, אני בן 15, משוחח עם גל גדות, הוונדר וומן העולמית, הישראלית, והיא נותנת לי עצות זהב שהיא אימצה בדרך שלה להצלחה. ואימא שלי אומרת לי, "תקשיב, נבו, אתה חייב לכתוב את כל מה שקורה לך. יום אחד אתה תכתוב ספר ותהיה השראה לאחרים".

והמחשבות רצות לגיל 11 כשאזרתי אומץ לשלוח מייל לאורי גלר והוא ענה לי. ואיך בפגישה הראשונה, במקום ללמד אותי לכופף כפיות, כפי שקיוויתי, הוא לימד אותי כמה חשוב לשמור על דרך ארץ, ללמוד, להתרחק מסמים, לכבד את עצמי ואת האחרים.

התחלתי את דרכי כמנטליסט מאז הזיכרון הראשון שלי בעולם, אך רשמית פרצתי דרך לעולם העבודה בגיל 12, כשהעפלתי לגמר בעונה הראשונה של "גוט טאלנט ישראל". כעת אני יושב במטוס, בן 20, חושב ומפנים שאני באמת עובד מגיל 12 בעבודה שאני הכי אוהב בעולם.

אני נזכר בתסכולים, בפריצה הגדולה, בצלילה החדה מטה כשפרצה מגפת הקורונה, ואז בהזדמנות שנתנה לי התקופה הזאת כדי לטפס מעלה טוב יותר. אני מחייך לִפרקים, מוחה דמעה ברגע אחר. מהרהר בכל מה שעברתי. העליות, הירידות, ההצלחות, הכישלונות. הרגע שהרגשתי מלך העולם והרגע שבכיתי במיטה והוריי היו איתי וחיזקו אותי. אני מבין את מה שאימי ראתה כבר אז. יש לי מה לתת לאחרים.

יש בי רצון ושאיפה להגדיל את מעגל החולמים והמגשימים. אני מאמין שמי שיקראו את הספר הזה מתחילתו ועד סופו, מי שלא יחפשו קיצורי דרך, מי שבאמת יקשיבו וידעו לקבל את המתנות שאחלוק כאן, שכמה מהן ניתנו לי מאחרים בדרך, יקבלו כלים שיעזרו להם בדרך להגשמת חלומם. לפניכם ספר פרקטי, ניהולי, המדגים דרך חוויותיי כלים מעשיים למימוש בחיי היום יום.

זאת הדרך שלי, זה הסיפור שלי להצלחה, ואני שמח שאתם כאן איתי.

שלכם,

נבו

פרק 1: אומנות הנטוורקינג

אני לא מאמין שמישהו נולד עם יכולות נטוורקינג. כפי שאני רואה את זה, נטוורקינג הוא כלי נרכש המשלב יכולות שאפשר ללמוד אותן. את מה שלמדתי אני רוצה לחלוק איתכם. אם תאמצו ולו רק את הפרק הזה מכלל הספר, תוכלו לשפר את ההכנסה שלכם, אך יותר מכך, למגע שלכם עם אנשים יתווסף תבלין טוב שייטיב עם העסק שלכם ועם חייכם בכלל.

מאז ומעולם הייתה לי יכולת טובה לתקשר עם אחרים. ייתכן שבמובן זה אני מנטליסט מלידה. אולם אני יודע להצביע ולהראות היכן בדרך למדתי למנף את היכולת לרקום קשרים טובים לכדי רשתות מורכבות ויעילות. נטוורקינג הוא אומנות, הצייר מניח על הקנבס את הכלים שלמד, אך בסופו של דבר יוצר משהו ייחודי לו, ורשת הקשרים שאתם תטוו תהיה ייחודית לכם. אך לפני שתיצרו את המאסטרפּיס שלכם אשמח לחלוק עימכם טכניקות שימושיות.

אני מאמין באמרה כי "אנשים לא תמיד יזכרו מה אמרת להם, אך בהחלט יזכרו איך גרמת להם להרגיש". בהתאם אני משתדל להיות האדם הזה שיאפשר לאחר להרגיש בנוח, האדם שיש לו מה להציע ולא רק מצפה לקבל, אדם שיש ערך לדבריו. עסקים גדולים כקטנים בסופו של יום מתקיימים בין אנשים, ואני עובד בלהיות האיש שירצו לעשות איתו עסקים.

את המהלך הראשון שלי בנטוורקינג נקטתי בלי לשים עליו תווית. הייתי ילד בן 11, היה לי חלום להיות מנטליסט והחלטתי לפנות למי שנחשב לטוב מכולם ברמה הבין־לאומית. בלי לעדכן את ההורים שלחתי מייל לאורי גלר. כתבתי לו שאני בתחילת הדרך, שאני רוצה להיות מנטליסט מצליח ושאשמח לפגוש אותו. כתבתי בפשטות ובישירות שמאפיינים את גיל 11. לא עצרתי לחשוב על דברים שליליים כמו "מי אתה שאורי גלר יענה לך בכלל", משהו, דרך אגב, שאימא שלי אמרה לי אחר כך. אני מבין בדיעבד שכל המעצורים שההורים ניסו לשים בדרכי נועדו להגן עליי, כדי שלא איפגע, אבל בי בער משהו שאי אפשר היה לעצור. למחרת הגיע מייל תשובה ואורי הזמין אותי לפגישה בארקפה הבימה בתל אביב. אימי לא השתכנעה שהאיש שענה לי למייל הוא מי שהוא טוען שהוא. בכל מקרה, בגיל 11 לא נסעתי בגפי לתל אביב, אך התניתי את הצטרפות הוריי בכך שישבו ליד שולחן נפרד, ערוכים לכל תרחיש אפשרי ומתקפה נועזת אל עבר "המתחזה". בתוכי ידעתי שמי שיופיע לפגוש אותי אכן יהיה אורי גלר. היחידים שהופתעו היו הוריי.

ממרחק השנים אני רואה כיצד פגישה זו סללה את דרכי כאומן נטוורקינג. אורי עזר לי מניסיונו ובעצותיו הנבונות, אולם אז, ברגע האמת, יצאתי מהפגישה מאוכזב. כילד מתלהב לא יכולתי להבין באותו רגע את מה שאני מבין היום. הגעתי עם אש בעיניים, מחכה ומצפה לחזור הביתה עם מינימום כפית מכופפת בתיק. ואורי, כל מה שהוא דיבר איתי בפגישה היה אפס על מנטליזם וכלום על קריאת מחשבות. נסענו את הדרך הארוכה מנהריה לתל אביב והדבר הראשון שאמר לי גדול המנטליסטים – תהיה תלמיד טוב.

במהלך הפגישה הוא המשיך והסביר לי שהדרך להיות מנטליסט טוב מתחילה בלהיות בן אדם טוב. להיות תמיד נחמד לכולם, להישיר מבט, להצטלם עם כל אדם שמבקש, להיראות טוב, להדיף ריח טוב ולהקפיד להיות נקי. כשאני בתחילת דרכי, כשעוד לא התחילה תחרות גוט טאלנט שהתפרסמתי בה, הוא דיבר אליי כאילו כבר הצלחתי, כאילו אני כבר מצליח ובעל עסק. וכאחד כזה אני חייב לתת לעובדים שלי ולאנשים סביבי יחס חם ולבבי. תמיד להמציא את עצמי מחדש ואף פעם לא להיות מקצוען רק בדבר אחד.

בתום אותה פגישה עם אורי, לפני שנפרדנו לשלום, אימי, שבינתיים התגברה על הפתעתה מעצם הופעתו של אומן החושים, שאלה אותו, "תגיד, אורי, אני מוכרחה לשאול אותך מה באמת הביא אותך לעזוב את עיסוקיך כדי לפגוש ילד בן 11 מנהריה, שעדיין אין לו מה להציע ושאינך מכיר אותו כלל?" הוא חייך אליה והסביר, "אורי גלר יש רק אחד, רונלדו יש רק אחד, אולי יום אחד גם יהיה נבו אבוטבול אחד. חשוב לי לדעת שאם יום אחד ילד בן 11 יכתוב לנבו מייל ויספר לו שהוא חולם להיות מנטליסט והיה רוצה לפגוש אותו, הוא ידע להעביר הלאה את מה שניסיתי לתת לו היום". אימא נותרה עם דמעות בעיניה, ואני הבטחתי לעצמי כבר אז שכך יהיה.

רשימת שידור

מארקפה הבימה ועד היום, מהופעתי הראשונה בטלוויזיה ועד הבמות הגדולות, אני מודה על הבסיס הטוב שטוויתי עליו את הרשת החברתית שלי. "נבו", אמר לי אורי, "כל אדם שתעבוד איתו במהלך חייך, אם בטלוויזיה או בכל מקום אחר, תוסיף את שמו לרשימת שידור. בעתיד תשלח לו איחולי חג שמח, דרוש בשלומו ואל תיתן לקשר להתפוגג". אז אולי יצאתי מאוכזב לרגע מהפגישה שציפיתי ללמוד בה תרגילים לשימוש כמנטליסט, אבל ידעתי ליישם את המתנה שהעניק לי אומן החושים העולמי. יש לי רשימת שידור שהתחלתי בגיל 11, המכילה אנשי קשר עוד מהתוכניות הראשונות שהשתתפתי בהן ועד היום. עם כל מי שפגשתי ועם כל מי שעבדתי מהארץ ומרחבי העולם אני שומר על קשר. אני נעזר בהם ועוזר להם. בזכות הכלי הזה בלבד חתמתי על תוכניות טלוויזיה ומופעים רבים.

מצטלם? עשה זאת בחוכמה

אם אופיע בפני אישיות מפורסמת, אורי המליץ לי לבקש להצטלם יחד. אך כדי שהתמונה תהיה יותר ממזכרת נעימה, הוא הנחה אותי כיצד להצטלם. חיבוק קרוב ולהניח לחי לצד לחי, כמו שעושים עם חברים. את התמונה הזאת להעלות לרשתות. חברויות רבות נוצרות בעקבות תמונות. ככל שהתמונות המקצועיות שלכם יהיו רבות יותר, כך תיתפסו כמרכזיים בעיני אחרים. זכרו שהתמונה מספרת סיפור ואתם יכולים להחליט מהו.

*המשך הפרק זמין בספר המלא*