שם קשה לילד קטן

מני

עוֹד לֹא יָרְדוּ לִי הַמַּיִם

וְלֹא יָכֹלְתִּי לִכְתֹּב

אֲפִלּוּ לֹא קִינָה

וּבֵינְתַיִם הַשְּׁכֵנָה כְּבָר הִתְחִילָה לְדַבֵּר עָלַי

עִם שְׁכֵנָה אַחֶרֶת,

עַל כָּךְ שֶׁבְּכָל פִּנָּה אֲנִי מְיַלֶּלֶת,

וְעַל כָּךְ שֶׁשָּׁכַחְתִּי שֶׁאֲנִי נוֹשֵׂאת יֶלֶד.

מֶנִּי שֶׁלִּי,

אֶקְרָא לוֹ,

כְּאִלּוּ עַל שִׁמְךָ

קָרְאוּ לְךָ מְנַשֶּׁה

וְזֶה שֵׁם קָשֶׁה

לְיֶלֶד קָטָן.

פפיון

הַשֵּׁם שֶׁל הַיֶּלֶד הַמַּמְזֵרִי שֶׁאָהַבְתִּי כְּשֶׁהָיִיתִי בַּת חָמֵשׁ

חָזַר אֵלַי דֶּרֶךְ מוֹתְךָ.

כְּמֶחְוָה,

אִמָּא הִצִּיעָה

לִקְרֹא לָרַךְ הַנּוֹלָד בְּקִצּוּר שֶׁל שִׁמְךָ.

הִיא הָפְכָה אוֹתוֹ

מִשֵּׁם שֶׁל מִי שֶׁהָיִיתִי בְּטוּחָה שֶׁאִתּוֹ אֶתְחַתֵּן

לַשֵּׁם הַקָּצָר שֶׁלְּךָ.

נָפַל דָּבָר.

מִישֶׁהוּ מָשַׁךְ בַּחוּטִים וְקָשַׁר

לְצוּרָה מְתוּקָה שֶׁל פַּפְּיוֹן

שְׁלוֹשָׁה.

אביתר

כְּשֶׁהַמַּסֵּכָה שׁוּב נוֹשֶׁרֶת וְנִגְלוֹת הַשְּׂפָתַיִם,

נוֹצָר רֶוַח מָלֵא בֵּין יָדְךָ הַמּוּרֶמֶת לָגַעַת לְפִי.

אֶבְיָתָר, הַבֵּט בְּמַעֲשֵׂה טְוִיַּת הַחוּטִים

הָעוֹקֵד אוֹתָנוּ זֶה לְזֶה

בְּלֵב הַמַּגֵּפָה.

בּוֹא נַרְחִיק כָּל שִׁיר עֶרֶשׂ,

נֵצֵא לְהַפְסָקָה גְּדוֹלָה

מִנּוּמָה נוּם עַל דּוּגִית נוֹסַעַת

וּמִלֵּאָה גּוֹלְדְבֶּרְג.

וַדַּאי שַׂמְתָּ לֵב כַּמָּה תּוּגָה יֵשׁ

בַּפִּזְמוֹן לַיָּקִינְתּוֹן שֶׁלָּהּ.