גיל הזהב החדש

גיל הזהב החדש

מהו גיל הזהב?

המונח 'גיל הזהב' משמש בדרך כלל כמילה נרדפת ל'גיל השלישי', שתחילתו בדרך כלל בגיל 65 שזהו גיל הפרישה הרשמי בארץ, והמשכו כל שנות חייו הנותרות של האדם. בני גיל הזהב מתחילים לחוות שינויים גדולים ומשמעותיים בחייהם, לחיוב ולשלילה, נוסף על חוויות היציאה לגמלאות. הם מתמודדים עם אתגרים לא פשוטים כמו ירידה בבריאות הפיזית והקוגניטיבית, אובדן בני משפחה וחברים, חוסרים ושיבושים במעמד החברתי וברווחה הכלכלית, בביטחון האישי ובמוטיבציה, וירידה במשמעות החיים. מצד שני, גיל הזהב מביא איתו שקט מסוג חדש. אחרי שנים של עשייה, עבודה, גידול משפחה ודאגה לאחרים, מגיע שלב שבו אפשר לנוח ולהאט את הקצב. אבל דווקא אז, כשהשקט נכנס לחיים, רבים מאיתנו מגלים תחושת ריק או בדידות. זה טבעי – השגרה משתנה, המעגלים החברתיים מצטמצמים, והעולם שסביבנו ממשיך לנוע בקצב אחר. אך תקופה זו יכולה להיות גם הזדמנות נדירה שבה אפשר לעצור, להביט פנימה ולגלות עוצמות חדשות שלא היה לנו זמן להקשיב להן קודם. במקום לראות בבדידות איום, ניתן להפוך אותה למרחב של גילוי עצמי, יצירה, משמעות וצמיחה. הספר נועד לעזור לכם לעשות בדיוק את זה, להוביל אתכם מבדידות להעצמה. 'העצמה' פירושה הגדלה, הגברה, קידום תחושת חוזק. הספר משלב כלים מעשיים, תובנות רגשיות ותרגילים פשוטים ליישום יום־יומי, שיסייעו לכם לבנות חוסן פנימי, להעמיק קשרים ולמצוא משמעות מחודשת בשגרת החיים. גיל הזהב הוא לא סיום – הוא התחלה חדשה.

מהו גיל הזהב החדש?

המושג 'גיל הזהב החדש' מתאר את דור הקשישים – אנשי גיל הזהב – בעידן המודרני שבו תוחלת החיים עולה ומאפייני ההזדקנות שונים בהשוואה לעבר הלא רחוק. הקשישים כיום רואים בזקנה חלק טבעי מהחיים והם בריאים יותר, נמרצים ואקטיביים, מנהלים אורח חיים עשיר, פעיל ויצירתי ולא אחת גם ממשיכים לעבוד. הם משתמשים בטכנולוגיה, לומדים ומעשירים את הידע שלהם דרך הרצאות, קורסים, צפייה בתוכניות וקריאה ומקדישים זמן לתחביבים, להרפתקאות, להתנדבות ולקשרים חברתיים. המושג ׳גיל הזהב החדש׳ משדר מסר אופטימי עם תקווה לעתיד. הוא מייצג תקופה מוערכת בחיים שיכולה להיות נפלאה. הקשישים מביאים איתם לגיל זה הזדמנויות, חוכמה, ניסיון רב וזמן פנוי ושואפים להעצמה אישית – להגשמה עצמית ולמימוש חלומות שנדחו.

על הספר: מבדידות בגיל הזהב דרך התמודדות מצליחה, להעצמה אישית

רבים מאיתנו חווים בדידות בשלב זה או אחר של החיים – כשהילדים עוזבים את הבית, כשצצות בעיות משפחתיות או בעיות בחברה ובעבודה, כשאנחנו פורשים מהעבודה או פשוט כשהשקט סביבנו נהיה חזק מדי. אבל בשל שלל גורמים וסיבות, שכיחותה וחומרתה של הבדידות מתעצמות עם העלייה בגיל,¹ ובמיוחד בקרב נשים.² וכך, אף שתחושת הבדידות אינה ייחודית לגיל הזהב, בעשרות השנים האחרונות, עם עליית תוחלת החיים בארץ ובארצות מפותחות אחרות, תופעת הבדידות החמירה. אך בתוך השקט המתעצם סביבנו מסתתרת גם הזדמנות – להקשיב לעצמנו באמת, לגלות מי אנחנו עכשיו ומה עוד יכול לצמוח מאיתנו. הספר הזה נולד מהרצון להפוך את הבדידות ממקור של כאב למקור של כוח. הוא מזמין אותנו למסע אישי, פנימי, שבו אנחנו לומדים להבין את הצרכים החדשים שנוצרו עם השנים ולבנות חיי משמעות מחדש. הספר מציג מגוון פתרונות להפחתת הבדידות ולמניעתה וליצירת העצמה אישית. הספר מציע דרכים יישומיות להשתתפות פעילה בחברה ובקהילה, לשימוש בטכנולוגיה, לפעילויות יזמות ויצרנות, לשילוב בתהליכי טיפול בריאותי ושיקום ולקידום שינוי חברתי ואישי. וכך, הספר מקדם את התפיסה שגיל הזהב החדש מאפשר לא רק הזדקנות עם קשיים, אלא גם גילוי מחדש של הפוטנציאל. זהו ספר של השראה והעצמה.

התמודדות מצליחה

'התמודדות מצליחה' היא התמודדות המביאה ליצירת העצמה אישית כמתואר לעיל, אבל היא איננה רק מצב שבו כל הבעיות נעלמות והיא אינה נמדדת בכך שהכול הסתדר. פעמים רבות מדובר בהקטנת נזק, ביכולת להמשיך לפעול באופן יעיל גם בתנאים קשים בלי להישבר או לשקוע ברחמים עצמיים, ובהפחתת הסבל הרגשי לאורך זמן. כשאנחנו מתמודדים בהצלחה עם קושי אנחנו לא נכנעים לבדידות, לכאב או לפחד, אלא לומדים לנהל אותם. אנו מפתחים גמישות ומוצאים דרכים חדשות לחשוב, לפעול ולהרגיש ולהיעזר באחרים כשצריך.

תוכני הספר מאורגנים בשני חלקים שמפרטים היבטים תאורטיים של בדידות ושיטות יישומיות להתמודדות מצליחה עימה ולהשגת העצמה אישית.

מטרות הספר

חוויית הבדידות היא אחד הדברים הקשים ביותר להתמודדות עבור אנשים קשישים. אין פלא שהתפרסמו בעולם מאות רבות של ספרים ומאמרים הדנים בהיבטים המגוונים של הבדידות בקרב קשישים ומציעים מידע, הסברים ופתרונות. ואכן, חיפוש מקוון על פרסומים בנושא זה הניב מאות ספרים ואלפי מאמרים, מחקרים ופרסומים אחרים, כמתואר בהמשך. הסיבה העיקרית לכתיבת ספר נוסף למבחר הקיים היא שחסרים במבחר זה כמה היבטים מהותיים החיוניים לקשישים, שספר זה כולל במטרותיו כלהלן:

להציג סיכום תמציתי של עיקר הידע שעולה מהספרות ולארגן אותו בצורה שיטתית, מסודרת ונגישה. הספר בנוי כמערכת מסועפת והייררכית של כותרות כך שהקורא יוכל לנווט בקלות בין הכותרות ולמצוא את הנושאים שמעניינים אותו יותר מכול.

להציג ולהדגיש את ריבוי הפנים של הבדידות. להציג את השונות הרבה בין אנשים בסוג ובעוצמה של חוויית הבדידות, בסיבות שגורמות לה, בדרכי ההתמודדות עימה ובתנאים להצלחת ההתמודדות.

להציע תמיכה רגשית לקורא הסובל מבדידות: להקנות לו הכרה מנחמת בכך שהוא אינו לבד, אלא שיש עוד רבים אחרים בגילו ובמצבו שחווים מחשבות, רגשות ומצוקה דומים לשלו. כמו כן לעודד אותו ולהחדיר בו אמונה שאפשר להתגבר על הבדידות ולהשיג משמעות והעצמה אישית. תמיכה רגשית זו מקודמת באמצעות הציטוטים הרבים מדברי המרואיינים וסיפורי קשישים הסובלים מבדידות. ההזדהות עם המרואיינים המצוטטים עשויה לשפר את הרגשתו ואת ביטחונו העצמי.

להציע מבחר גדול ומגוון של כלים להתגבר על הבדידות ולהשיג העצמה אישית. בספר יש שפע של עצות וכלים להתמודדות עם הגורמים לבדידות ולשינוי המצב.

להחדיר בקורא מוטיבציה לנקוט יוזמות למניעה ולהפגה של הבדידות: אנשים רבים הסובלים מבדידות הם פסיביים ומקבלים את בדידותם כיד הגורל. חשוב לקדם את המוטיבציה לנקיטת יוזמות להפגת הבדידות ולהגברת משמעות והעצמה אישית.

לאתגר את הקורא ולהפעיל אותו במהלך קריאת הספר כדי לעזור לו להתרכז בקריאה, לחשוב על התכנים ולהתמקד ביישום שלהם.

לעודד את הקורא הקשיש לעסוק בדברים שתורמים לקידום הזדקנות מיטבית ובריאה ובכך למנוע בדידות, כגון טיפוח יחסי משפחה, חברות ופעילויות חברתיות והשתייכות לקהילה, קידום פעילויות קוגניטיביות ויצירתיות, עיסוק בפעילות גופנית ובפעילויות נוספות לשימור הבריאות, קידום חשיבה חיובית, הצבת מטרות לביצוע וייזום משימות ופרויקטים.

לסיכום, התרומה הייחודית של ספר זה למאגר הפרסומים העצום בנושא בדידות בגיל הזהב היא ההתייחסות למגוון של שאלות ובעיות לגבי בדידות בגיל זה וההצגה של מגוון שיטות להתמודדות מצליחה עם בדידות ולהשגת העצמה אישית.

קהל היעד של הספר

הספר מיועד לכלל אנשי גיל הזהב שמעוניינים להבין מגוון של תהליכים רגשיים שליליים שעוברים עליהם ובעיקר להללו שחווים בדידות, ללמוד על דרכי התמודדות מצליחה עימה עד השגת העצמה אישית.

הספר מיועד גם לילדיהם של קשישים המעוניינים להבין את שעובר על הוריהם בשעת בדידות, להכיר את הסיבות לבדידות ההורים ואת הדרכים לעזור להם להתמודד עימה, להתגבר עליה ולהשיג העצמה אישית. הספר גם עשוי לסייע להם להכין את עצמם לעתיד לבוא ולנסות למנוע מבעוד מועד את בדידותם שלהם כשיהיו קשישים בעצמם.

קבוצה נוספת שעשויה למצוא עניין ותרומה בספר היא אותם אלה שמטפלים בקשישים. הספר יעשיר את הידע וההבנה שלהם לגבי בדידות הקשיש ואיך להקנות לקשיש העצמה אישית.

הספר נועד גם לתרום ידע ייחודי לחוקרים ואנשי אקדמיה בתחום הגרונטולוגיה ולעודדם לחקור היבטים מגוונים של הנושא לשם מציאת דרכים יצירתיות וחדשות להתמודד בהצלחה עם הבדידות ולפתח העצמה אישית.

הספר מיועד גם לגופים ממסדיים כמו משרדי ממשלה או מוסדות השלטון המקומי העוסקים ברווחתו ובריאותו של הקשיש.³ הספר עשוי לתרום להבנתם את הבעיות הקשורות לבדידות של קשישים ולהציע להם פתרונות ליישום, למשל על ידי הפעלת קהילות תומכות והגברת שיתופי פעולה בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. המסקנות העולות מהספר עשויות לסייע בעיצוב מדיניות ציבורית שתתמוך בקשישים בודדים, תפעיל כלים ותוכניות התערבות להתמודדות מצליחה עם בדידות, ותוביל אותם לחיים מלאי משמעות והעצמה אישית.

לבסוף, הספר יכול לסייע ליזמים בתחום החברתי בפיתוח רעיונות ומיזמים חברתיים להפגת הבדידות והמצוקה של קשישים, וליזמים בתחום הטכנולוגי כמו חברות הי-טק לפיתוח מיזמים טכנולוגיים למניעת בדידות של קשישים ולהעצמתם האישית.

[כל הסעיפים הבאים המוקפים במסגרת של נקודות מיועדים לאנשים העוסקים או מעוניינים במחקר. קוראים אחרים מוזמנים לעבור לסעיפים שלאחריהם]

תהליך המחקר וכתיבת הספר⁴

התכנים המוצגים בספר מבוססים על שני מקורות עיקריים: ספרות ענפה שקראנו בנושא, ומחקר שביצענו בשיטה האיכותנית. אולם חשוב לא פחות, התכנים מבוססים על ניסיון החיים והניסיון המקצועי של הכותבות.⁵ להלן פירוט לגבי המקורות הללו.

הספרות שנסקרה

הסקירה כללה קריאה של למעלה מ-100 ספרים בעברית ובאנגלית שנכתבו ב-20 השנים האחרונות ועוסקים בהיבטים שונים של בדידות בגיל הזהב. היא התמקדה בסוגות של ספרי עיון ומדריכים יישומיים הנותנים עצות, עזרה והדרכה ונמנעה מסוגות של ספרי מדע, רפואה, פסיכולוגיה, הגות/פילוסופיה, שירה וסיפורת. הסיבה לכך הייתה הרצון להתמקד בהיבטים יישומיים של הבדידות ולא בהיבטים רוחניים, פסיכולוגיים, מדעיים ורפואיים. בסקירה נכללו גם כמה קטעי עיתונות בנושאי הבדידות בגיל המבוגר שפורסמו בשנים האחרונות בעיתונות הישראלית או בפרסומים של גופים וקבוצות מקצועיים בארץ שעוסקים בגיל המבוגר וגם מאמרים אקדמיים, סקרים מקיפים ועבודות מחקר שנעשו בארץ.⁶ שני הגופים העיקריים בארץ שפרסמו דוחות מחקר בעניין זה הם מכון ברוקדייל והלמ"ס. מבין שלל הדוחות של מכון ברוקדייל,⁷ יש אחדים שמתמקדים בגיל הזקנה באופן כללי, ושלושה מהם, מהשנים האחרונות, מתמקדים בהפגת הבדידות בקרב קשישים.

המחקר האיכותני

המחקר מבוסס על ניתוח ראיונות שערכנו עם 40 אנשים בגיל הזהב שמרביתם סובלים מבדידות. הראיונות הללו תרמו רבות לתוכני הספר – לעיצוב של הקטגוריות, של הכותרות ותת-הכותרות, לציטוטים הרבים ולסיפורי המרואיינים.

עיצוב השאלון לראיונות

בהליך קריאת הספרים זוהו תֵמות ונושאים הקשורים בנושאי הספר ואורגנו בקטגוריות ותת-קטגוריות, ועל פיהן נוסחו כ-70 שאלות. השאלות עודכנו תוך כדי הליך עריכת הראיונות – שאלות אחדות נוסחו מחדש, אחרות נוספו, ניסוחים שונו, כמה שאלות פוצלו לתת-שאלות או כונסו יחדיו. באופן זה רשימת השאלות התפתחה והתעדכנה כל הזמן עם התקדמות הראיונות וכתיבת הספר.

מדגם המרואיינים ויכולת ההכללה

מדגם המרואיינים במחקר איכותני צריך לייצג אוכלוסייה מסוימת הניתנת להגדרה (למשל אוכלוסיית הקשישים מעל גיל 75 החיים בישראל). ואולם, מגבלות המציאות לא תמיד מאפשרות זאת, וכך גם במקרה של ספר זה. באופן טבעי לא עמדה לרשותנו רשימה של כלל הקשישים בישראל ולא יכולנו לפנות לכלל הקבוצות בחברה הישראלית, על כן השתמשנו במחקר במדגם נוחות – בחירת המשתתפים על פי הסכמתם, זמינותם ונגישותם, כלומר של אלו הקלים ביותר להשגה עבורנו.

סך הכול השתתפו במחקר 40 מרואיינים (גברים ונשים) בני 65–90 שגויסו בסביבה הקרובה למקום מגורינו (רמת אביב) ולמקום עבודתה בעבר של המחברת השנייה (חולון). בקרב המרואיינים ניכרת שונות מבחינת רמת השכלה, מצב משפחתי, רמת דתיות ומקום מגורים, אך מכיוון שהמדגם הוא מדגם נוחות אין בו ייצוג לכלל הקבוצות החברתיות בישראל. מכיוון שכך, אין בממצאים המוצגים בספר זה כדי להכליל את הממצאים לכלל אוכלוסיית הקשישים בישראל. עם זאת, אנו מאמינות שהדברים שעלו בראיונות מייצגים את הקשור לתופעת הבדידות (כמו הגורמים לה והשלכותיה) בקרב חלק גדול מבין הקשישים בארץ, במיוחד הללו שנולדו או שחיו בארץ בילדותם בשנים 1960-1930.

הליך הראיונות

הראיונות נערכו במפגש פנים-אל-פנים או בשיחה טלפונית (בחלוקה שווה פחות או יותר), לפי בחירתו של המרואיין. מרבית הראיונות בפורמט פנים-אל-פנים נערכו בבתי המרואיינים, אולם יש אשר העדיפו להיפגש בבית קפה הסמוך לביתם. הסברנו למרואיינים כי הראיונות מוקלטים אך כי בספר לא יופיע כל פרט מזהה וקיבלנו את הסכמתם לכך. במהלך הריאיון הצגנו את השאלות שבשאלון בזו אחר זו והמרואיין השיב עליהן באופן חופשי. לפעמים הוספנו שאלות לשם הבהרה לאחר שהמרואיינים ענו לשאלה מסוימת. בחלק גדול מהראיונות דילגנו על שאלות שלהערכתנו לא היו רלוונטיות למרואיין המסוים או כשהרגשנו שהמרואיין מתקשה או מרגיש שלא בנוח להשיב עליהן. הוספנו על פי המקרה גם שאלות שבהן ביקשנו מהמרואיין לספר באופן פתוח על הבדידות שהוא חווה ועל היבטיה. הראיונות נמשכו 40–90 דקות.

תמלול ההקלטות ועיבודן

הקלטות הראיונות תומללו תוך 24 שעות מזמן קיום הריאיון. כך הבטחנו שאנו זוכרות דברים שנאמרו ויכולות להוסיף הערות הקשורות לרוח הדברים ולהתרשמויות שלנו במהלך הריאיון. הקטגוריות והכותרות התפתחו והתעדכנו עם התקדמות הראיונות והספר הלך ונבנה תוך כדי הראיונות.

עיבוד ראיונות לסיפורים⁸

נוסף על הציטוטים המשולבים בספר, 16 ראיונות עובדו לסיפורים, כדי להביא תמונה שלמה יותר של משמעות הבדידות לאדם הסובל ממנה. לשם כך נבחרו מבין 40 הראיונות אותם אלו שנראו מעניינים ביותר מבחינת המרואיינים והנושאים שבהם הם עסקו.

כל סיפור מתחיל בפרטים ביוגרפיים של המרואיינים, עם שינוי השם ועוד שינויים קלים (כמו מספר הילדים או הנכדים, הגיל, ארץ הלידה) כדי למנוע את זיהוים. תוכני כל ריאיון חולקו לשניים, בהתאמה לשני החלקים של הספר, כמפורט לעיל – חלק תאורטי שתכניו מתאימים לאלו של שני הפרקים הראשונים וחלק יישומי שתכניו מתאימים ליתר הפרקים. התכנים של כל חלק אורגנו בקטגוריות וניתנו להן כותרות מתאימות, ולכל אחת מן הקטגוריות נוספו הציטוטים המתאימים שעלו בריאיון. למרבית הכותרות נוסף סיכום קצר של התזות שעולות מתוך הציטוטים העוקבים.

אלמנטים ייחודיים בספר ומטרותיהם

הסגנון ואופי הכתיבה של תוכני הספר עוצבו לאור ארבעה עקרונות:

עיקרון א: בהירות וניווט קל בין הנושאים הרבים

כדי להקל על הקריאה הטקסט נכתב בצורה בהירה, מהודקת, לוגית וקצרה ככל האפשר.

התכנים אורגנו במבנה מדורג (הייררכי): כל חלק מורכב מכמה פרקים וכל פרק מחולק לקטגוריות ותת-קטגוריות שמצוינות בכותרות ותת-כותרות. בתחילת כל פרק מופיע תוכן העניינים של הפרק עם כותרות ותת-כותרות ממוספרות. בדרך כלל כל נושא שמתחת לכותרת ולתת-כותרת נפתח בהסבר תאורטי ולאחר מכן מובאים ציטוטים שמתייחסים אליו. לשם בידול והדגשה, הציטוטים מהראיונות או מספרות הקריאה מעוצבים באופן שונה מזה של התכנים האחרים.

הפניות למופעים אחדים של אותו נושא הוצגו בהערות שוליים: יש נושאים לא מעטים שמופיעים בספר יותר מפעם אחת. מרביתם ממוקמים בפרקים השונים ובכל פרק הם מוצגים בהקשר אחר. הקורא שפוגש באותו נושא בפרקים ובסעיפים השונים עלול להתרשם שיש בספר חזרתיות, אולם למעשה אין הדבר כך שכן נושא זה מופיע בהקשרים שונים. כדי למנוע בלבול לגבי נושאים שמופיעים פעמים אחדות, צוינו בהערת שוליים המקומות וההקשרים האחרים שבהם מופיע הנושא.

עיקרון ב: אִתגור הקוראים באמצעות הפעלות קוגניטיביות ופיזיות

הספר עתיר מידע ופרטים והקריאה בו קשה יותר ודורשת מאמץ גדול יותר מאשר הקריאה בספר עלילתי או עיוני רגיל. כדי לשמור על הריכוז של הקורא, שולבו בכל כמה עמודים אלמנטים שמאתגרים את הקריאה. אלמנטים אלו דורשים מהקורא לעצור את הקריאה, לשאול את עצמו שאלות ולחשוב על התכנים המוצגים. להלן פירוט של האלמנטים המאתגרים העיקריים שבספר:

שאלות להפעלת החשיבה: במקומות מתאימים, בדרך כלל בראש התוכן של הכותרת, מוצגות לקוראים שאלות שרלוונטיות לתוכן ומיועדות להסתכלות פנימית ולניתוח עצמי של המחשבות והרגשות של הקורא. השאלות נועדו לאתגר את הקורא – הן מעוררות את הקוראים לגבש מראש את דעתם על הנושא המוצג, למקם את עצמם בהקשר לנאמר על בסיס הקשר האישי שלהם לנושא זה, להגיב בדרך כלשהי לתוכן שהוצג או לנסות לזהות אלמנטים מסוימים בטקסט (בשיר למשל).

טבלאות דירוג: [בפרקים א, ב, בגרסה הדיגיטלית של הספר מסומנות בצבע כתום]. טבלאות אלו נלקחו מפרסומים של חוקרים ואנשי מעשה ודורשות מהקורא לדרג את מידת ההשפעה עליו של הפריטים עליו. הפריטים המוצגים עוסקים במושגים מרכזיים בספר כמו בדידות, משמעות בחיים, איכות הקשר עם המשפחה ורמת הביטחון האישי.

טבלאות תכנון: [בכל הפרקים, בגרסה הדיגיטלית של הספר מסומנות בצבע כחול]. טבלאות למילוי עצמי שמאפשרות לקוראים לרכז, לסכם ולהעריך את המידה שבה אלמנטים שונים התורמים לבדידות משפיעים על חייהם, כמו סוגי חוסרים, אובדנים ושיבושים בחייהם ורמת השפעתם על חייהם.

עיקרון ג: גיוון סוגי התוכן והתצוגה כדי להעשיר את הידע ולהגביר עניין וריכוז בקריאה

למטרת הגיוון שולבו בתוכן אלמנטים שונים כמו ציטוטים, ממצאים סטטיסטיים מסקרים, מסקנות ממחקרים, פרשנות של מונחים במילון, ראיונות מקיפים (במסגרת של 'סיפורים') ואלמנטים גרפיים (כמו שימוש בפונטים ועיצובים שונים לציון אלמנטים שונים של תוכן).

עיקרון ד: יצירת אמפתיה והזדהות של הקוראים עם אנשים אחרים שמתמודדים עם בדידות

חלקים נרחבים מבין תמלילי הראיונות שולבו בתכני הספר כציטוטים וסיפורים, לשם הצגת הפנים הרבות של הבדידות וגם לשם יצירת אמפתיה והזדהות עם הסובלים מבדידות. הם ממחישים לקורא באופן אותנטי איך מרגישים אנשים כמותו במקרים ובמצבים השונים ובכך הם מאפשרים לו להזדהות עימם ועם רגשותיהם. סיפורי המרואיינים מציגים את כלל היבטי הבדידות שעלו בראיונות הללו. לכל סיפור הותאמה כותרת שמבטאת את האלמנטים הייחודיים העיקריים הרלוונטיים לבדידות של אותו מרואיין.⁹ נכללו גם ציטוטים על בדידות שנכתבו על ידי אנשי שם ואחרים, שנלקחו ממקורות מודפסים כמו קטעי עיתונות וספרים.

*המשך הפרק זמין בספר המלא*

הערות

1 ראו גם סעיף א2-3,4: החמרה של חווית הבדידות עם העלייה בגיל ובמהלך הגיל הזהב המבוגר.

2 ראו גם סעיף א5-2: הבדלי מגדר בתדירות של חווית הבדידות.

3 ראו גם נספח א: איך הגופים האחראיים והמטפלים יכולים לקדם התמודדות עם בדידות של קשישים?

4 ניתן לקרוא בחטיבה (2023) על שיטת המחקר האיכותנית שבבסיס הספר ועל התהליך המחקרי-איכותני שיושם בכתיבת הספר.

5 ראו סעיף 'על המחברות' בסוף המבוא.

6 לא נסרקו מאגרי מחקר עולמיים של פרסומים אקדמיים לשם חיפוש מאמרים מסוג זה משום מספרם הרב וגם בשל מטרת הספר להתמקד בהיבטים יישומיים.

7 מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל הוא מכון ישראלי למחקר חברתי-יישומי. המכון מסייע לטיוב החלטות מרכזיות הנוגעות לרווחת אנשים ותורם לחיזוקה של החברה בישראל. המכון מזהה וחוקר נושאי מפתח בחברה ושותף להכוונת מדיניות, לעיצוב תוכניות ולטיוב שירותים חברתיים לאדם, למשפחה ולקהילה. זאת, למען העצמת החוסן החברתי של מדינת ישראל ולרווחת כלל תושביה. [ויקיפדיה]

8 הסיפורים מדגימים את השונות בין אנשים הסובלים מבדידות בכל ההיבטים של בדידות: חוויותיהם בזמן הבדידות, ההיבטים שגורמים לה והאסטרטגיות שבהן הם משתמשים להתמודד עימה בהצלחה ולהשיג העצמה.

9 לדוגמה:

סיפורה של דורית: בדידות רגשית שנמשכת לאורך החיים, גם עקב שיבוש זוגי ומשפחתי

סיפורה של אסתר: מניעת או הפגת הבדידות דרך קשר עוצמתי עם חברות ילדות והימנעות מלְבדות

סיפורו של אבי: בדידות בחיי הנישואין עקב ניכור קשה של בת הזוג