תכלת - מתוך פסע
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
תכלת - מתוך פסע

תכלת - מתוך פסע

ספר דיגיטלי
ספר קולי
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

שירז אפיק

שירז אפיק היא עובדת סוציאלית בעברה ועורכת סיפורי חיים בהווה. פרסמה עד כה שישה רומנים: לנקות את יפו (2014, מטר), בשורות טובות (2017, מטר), אבקועים (2019, פרדס) ומתחת לעור (2021, עברית). סיפורים קצרים פרי עטה ראו אור בכתבי עת שונים.

ראיון "ראש בראש"

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר

צעירה שניצלה מאסון נכנסת לסחרור בניסיון לתקן את גורלו של מי שנפגע במקומה.

פרק ראשון

תכלת שכבה במיטה והסתכלה איך הראש של יפתח עולה ויורד עם כל נשימה שלה. כשהוא גיחך, היא הרגישה את משב האוויר על הבטן שלה.

"זה נשמע כאילו להקה של חתולים רבה שם בפנים," הוא אמר. "נראה לי שמצאתי את זכר האלפא שלהם. הנה, פה," והוא דגדג את הצלעות שלה במיקום המדויק. תכלת צחקה. היא חשבה כמה חבל שאי אפשר לארוז רגעים כאלה כצידה לדרך, כמו שאי אפשר לאגור קרירות של מזגן לפני היציאה לחום המהביל שבחוץ, או חניות פנויות למועד מאוחר יותר. היא העבירה יד בשיער של יפתח ופרעה אותו. הוא בתגובה נגס בצד הבטן שלה בעדינות, ותכלת חשבה שעכשיו יהיה תזמון מצוין להעלות שוב את עניין התינוק, ואמרה בקול קצת מתפנק, "בוא נישאר במיטה. אנחנו לא באמת צריכים את הכסף, נכון?" אבל יפתח, שקצת איבד את היכולת לקרוא ניואנסים בחודשים האחרונים, ענה, "כן, אנחנו כן חייבים אותו," והחדות בקול שלו גרמה לתכלת להזדקף בפתאומיות במיטה כך שהראש שלו היטלטל.

"אני צריכה להתארגן," היא אמרה.

היא הוציאה מהארון חולצת טריקו לבנה חדשה וגיהצה אותה ליתר ביטחון, ציוותה אליה מכנסי ג'ינס מחמיאים והוסיפה ז'קט קיצי. אחרי שנעלה סנדלי עקב, ענדה שרשרת זהב דקה (והתגעגעה בפעם המי־יודעת־כמה לשרשרת הפנינים שלה שאבדה), היא בחנה את עצמה במראה: היא הייתה מעט חיוורת, אבל מהעיניים שלה נשקף ניצוץ של רעב, של אחת שרוצה דברים ויוצאת להשיג אותם. היא הוסיפה אודם והסתובבה אל יפתח. "מה אתה אומר?" ויפתח ענה בכובד ראש, "Dressed to kill".

תכלת כבר חשבה שהתרגלה למעברים המהירים שלו בין מצבים: היא הכירה היטב את יפתח הקרייריסט ואת יפתח האכפתי והדואג. את הנרגנות המסוימת שאפיינה אותו כשהיה עייף או רעב. היא חיבבה עד מאוד את יפתח החרמן, שקצת נעלם מהדירה שלהם לאחרונה. מי שלא הכירה, מי שלמדה להכיר בתקופה האחרונה, היה יפתח המובטל, והוא בהחלט לא נמנה על הגרסאות המועדפות עליה.

ובכל זאת, הם באמת צריכים את הכסף, הודתה בינה לבינה בזמן שלחצה את כפתור הטוסטר כלפי מטה והמתינה לפרוסת הלחם שתשחים. אפילו טוסטר מתפקד אין להם כרגע. לאחרונה ביטלה את המינוי שלה לפילאטיס מכשירים והתחילה לרוץ בפארק. מהמנקה נפרדו בצער לפני חודשיים. תכלת התגעגעה אליה, לאופן בו תקשרו זו עם זו באמצעות גוגל טרנסלייט, עד שכל אחת למדה מילות מפתח בשפתה של השנייה; להפתעות הקטנות שאוקסנה הייתה משאירה לה, לדרך הייחודית שלה לארגן להם את הדירה – את משקפי השמש שלה מצאה פעם תכלת כשהם רוכבים על קומקום וינטאג' שקנתה בשוק הפשפשים של ברלין. 

שירז אפיק

שירז אפיק היא עובדת סוציאלית בעברה ועורכת סיפורי חיים בהווה. פרסמה עד כה שישה רומנים: לנקות את יפו (2014, מטר), בשורות טובות (2017, מטר), אבקועים (2019, פרדס) ומתחת לעור (2021, עברית). סיפורים קצרים פרי עטה ראו אור בכתבי עת שונים.

ראיון "ראש בראש"

עוד על הספר

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

תכלת - מתוך פסע שירז אפיק

תכלת שכבה במיטה והסתכלה איך הראש של יפתח עולה ויורד עם כל נשימה שלה. כשהוא גיחך, היא הרגישה את משב האוויר על הבטן שלה.

"זה נשמע כאילו להקה של חתולים רבה שם בפנים," הוא אמר. "נראה לי שמצאתי את זכר האלפא שלהם. הנה, פה," והוא דגדג את הצלעות שלה במיקום המדויק. תכלת צחקה. היא חשבה כמה חבל שאי אפשר לארוז רגעים כאלה כצידה לדרך, כמו שאי אפשר לאגור קרירות של מזגן לפני היציאה לחום המהביל שבחוץ, או חניות פנויות למועד מאוחר יותר. היא העבירה יד בשיער של יפתח ופרעה אותו. הוא בתגובה נגס בצד הבטן שלה בעדינות, ותכלת חשבה שעכשיו יהיה תזמון מצוין להעלות שוב את עניין התינוק, ואמרה בקול קצת מתפנק, "בוא נישאר במיטה. אנחנו לא באמת צריכים את הכסף, נכון?" אבל יפתח, שקצת איבד את היכולת לקרוא ניואנסים בחודשים האחרונים, ענה, "כן, אנחנו כן חייבים אותו," והחדות בקול שלו גרמה לתכלת להזדקף בפתאומיות במיטה כך שהראש שלו היטלטל.

"אני צריכה להתארגן," היא אמרה.

היא הוציאה מהארון חולצת טריקו לבנה חדשה וגיהצה אותה ליתר ביטחון, ציוותה אליה מכנסי ג'ינס מחמיאים והוסיפה ז'קט קיצי. אחרי שנעלה סנדלי עקב, ענדה שרשרת זהב דקה (והתגעגעה בפעם המי־יודעת־כמה לשרשרת הפנינים שלה שאבדה), היא בחנה את עצמה במראה: היא הייתה מעט חיוורת, אבל מהעיניים שלה נשקף ניצוץ של רעב, של אחת שרוצה דברים ויוצאת להשיג אותם. היא הוסיפה אודם והסתובבה אל יפתח. "מה אתה אומר?" ויפתח ענה בכובד ראש, "Dressed to kill".

תכלת כבר חשבה שהתרגלה למעברים המהירים שלו בין מצבים: היא הכירה היטב את יפתח הקרייריסט ואת יפתח האכפתי והדואג. את הנרגנות המסוימת שאפיינה אותו כשהיה עייף או רעב. היא חיבבה עד מאוד את יפתח החרמן, שקצת נעלם מהדירה שלהם לאחרונה. מי שלא הכירה, מי שלמדה להכיר בתקופה האחרונה, היה יפתח המובטל, והוא בהחלט לא נמנה על הגרסאות המועדפות עליה.

ובכל זאת, הם באמת צריכים את הכסף, הודתה בינה לבינה בזמן שלחצה את כפתור הטוסטר כלפי מטה והמתינה לפרוסת הלחם שתשחים. אפילו טוסטר מתפקד אין להם כרגע. לאחרונה ביטלה את המינוי שלה לפילאטיס מכשירים והתחילה לרוץ בפארק. מהמנקה נפרדו בצער לפני חודשיים. תכלת התגעגעה אליה, לאופן בו תקשרו זו עם זו באמצעות גוגל טרנסלייט, עד שכל אחת למדה מילות מפתח בשפתה של השנייה; להפתעות הקטנות שאוקסנה הייתה משאירה לה, לדרך הייחודית שלה לארגן להם את הדירה – את משקפי השמש שלה מצאה פעם תכלת כשהם רוכבים על קומקום וינטאג' שקנתה בשוק הפשפשים של ברלין.