עמותה - נעים להכיר!

הקדמה

מדינת ישראל היא שיאנית במספר עמותות ביחס לגודל אוכלוסייתה. "ואהבת לרעך כמוך" אינו רק ערך מוסרי, עבור רבים מאיתנו הוא מתורגם הלכה למעשה. בישראל של שנת 2025 רשומים קרוב ל-45 אלף ארגונים הפועלים למען הציבור וללא מטרות רווח. כ-700,000 אישה ואיש עובדים במגזר השלישי ולמעלה מ-1,200,000 איש מתנדבים בו בקביעות.

למגזר השלישי תפקיד קריטי בבניית חברה ישראלית שוויונית, מתוקנת, וחומלת, חברה שבה האזרחים והתושבים מרגישים שיש להם מקום, שיש להם עתיד.

באוקטובר 2023 עברה מדינת ישראל את אחת המכות הקשות בתולדותיה. מתקפה אכזרית מוטטה באחת את תחושת הביטחון, הרציפות והמוכרות של חיינו כאן. בתוך הכאוס, הייתה זו החברה האזרחית שהתעשתה ראשונה. לא תהיה זו הגזמה לומר כי בשבועות הראשונים שלאחר השבעה באוקטובר החברה האזרחית היא זו שתפקדה ובזכותה אזרחים רבים קיבלו מענה ראשוני והכרחי. המגזר השלישי תפקד ככיתות כוננות אזרחיות.

איך זה התאפשר? אילו מנגנונים עמדו מאחורי המענה המהיר, המדויק והמסור? מהם השגרות והתנאים שמאפשרים לעמותה לתפקד בעתות שגרה וגם בשעת חירום?

מטרת הספר הזה היא להציב את המקצוענות של המגזר השלישי בקדמת הבמה.

אני מקווה שהספר הזה יהיה לך לעזר. הוא נכתב מתוך שליחות, אחריות, ואהבה גדולה. מדינת ישראל ואזרחיה זקוקים למגזר שלישי חזק ומקצועי.

במקצוענות ובשותפות נצליח.

פרק 1: ארגונים ללא מטרות רווח

בישראל רשומים נכון למאי 2025 מעל 44 אלף ארגונים הפועלים ללא מטרות רווח, ארגונים אלו מהווים את המגזר השלישי בישראל. רובם, 82%, מאוגדים כעמותה אך יש גם ארגונים הפועלים למען מטרות חברתיות ומאוגדים כהקדש, אגודה עותמנאית או חל"צ (חברה לתועלת הציבור).

כ-7% מארגוני המגזר השלישי בישראל מאוגדים כהקדש. התאגדות זו מיועדת לניהול נכסים שהוקדשו למטרה ציבורית. ההקדשים מנוהלים ומפוקחים על ידי רשם ההקדשות ברשות התאגידים ועל ידי משרד המשפטים. ניהול הנכסים כולל לרוב בניין או קרן צמיתה שרווחיה מחולקים על ידי וועד נאמנים. התורם (בעליו המקוריים של ההקדש) ממנה את הנאמנים, מגדיר את המטרות בשמן יפעל הנכס (למשל, לשמש כבית חולים או למלגות לסטודנטים עולים) ואת המנגנון לקבלת החלטות ולמינוי חברי ועד חדשים.

לדוגמא, פרופסור מיכאל סלע ז"ל, נשיא מכון ויצמן לשעבר, הקדיש כ-10 מיליון דולר עבור קרן השקעות שהרווחים ממנה יושקעו בתמיכה באומנים, במוסדות תרבות, ובעמותות הפועלות למען אוכלוסיות מוחלשות.

צורת ההתאגדות הוותיקה ביותר בישראל הינה אגודות. ארגונים אלו הוקמו בישראל לפי חוק עות'מאני משנת 1909. בהתאם לחוק העות'מאני הן זוכות להקלות במס, ופועלות ללא מנגנוני פיקוח או רישום מסודר. משנת 1981 לא ניתן יותר להקים אגודות חדשות, ומשנת 2014 החלה המדינה לפעול כדי להסדיר את פעילותן ולהשוות אותה לשאר צורות ההתאגדות במגזר השלישי. החל משנת 2021 הוחלו עליהן חובות דיווח ושקיפות והן נדרשות לעבור תהליך של שינוי פורמאלי באופן ההתאגדות.

נכון ל-2024 עדיין פועלות בישראל כ-3,000 אגודות עות'מאניות, בהן גופים גדולים ומשמעותיים במשק כמו אוניברסיטת תל אביב, לשכת עורכי הדין והסתדרות העובדים הלאומית.

חברה לתועלת הציבור (חל"צ) היא תאגיד ללא מטרות רווח, המאוגד כחברה בע"מ ופועל לקידום מטרות ציבוריות. בשונה מעמותה, חל"צ מתנהלת לפי חוק החברות ונמצאת תחת פיקוח כפול: רשם החברות מבחינה משפטית ועסקית, ורשם ההקדשות מבחינת עמידה ביעדים ציבוריים.

ייחודה של חל"צ הוא בציפייה שתפיק הכנסות ורווחים מפעילות עסקית, כמו מכירת שירותים או הפעלת מוסדות, אך בשונה מחברה בע"מ הרווחים אינם ניתנים לחלוקה, אלא מושקעים מחדש במטרות הציבוריות של החברה.

נכון ל-2024, כ-4% מהארגונים החברתיים בישראל מנוהלים כחל"צ. בין החל"צים הבולטים ניתן למנות את קרן קיימת לישראל, החברה למתנ"סים ואורט ישראל. כולם גופים גדולים הפועלים בפריסה ארצית ומשלבים בין ניהול עסקי לערכים חברתיים מובהקים.

*המשך הפרק זמין בספר המלא*