מה שמכריע הוא המבט
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מה שמכריע הוא המבט

מה שמכריע הוא המבט

5 כוכבים (2 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • הוצאה: לוקוס
  • תאריך הוצאה: אוגוסט 2025
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 70 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 5 דק'

תקציר

אֹמֶץ 

חֶבֶל הַטַּבּוּר שֶׁלָּהּ
עָשׂוּי חֻלְיוֹת מִלִּים.
מֵזִין וְלוֹפֵת הוּא מִתְנַחְשֵׁל סְבִיבָהּ.
הִיא אוֹחֶזֶת בּוֹ חָזָק,
קוֹפֶצֶת בַּנְגִ'י אֶל
הַחַיִּים.

מה שמכריע הוא המבט, ספר הביכורים של אורה ברקן, נפרש בין יבשות ודורות ובה בעת מבקש להתמקד ברגע הקטן והחולף. מבטה של המשוררת משלב הומור ורצינות, קרבה וריחוק, פנים וחוץ, תוך ניסיון מתמיד ללכוד את תפקיד השפה והיצירה בחיי הנפש.

השירים בספר מבטאים התבוננות סקרנית ורגישה על פרידות, אובדנים וחוויות חיים שונות דוגמת הגירה בצל מלחמה, ינקות ואימהות ויחסים בין דוריים על רקע זיכרון השואה. בשירתה של ברקן, המבט והשפה הם הכלי שדרכו היא חושפת את רבדיהם של החיים, ואת האמת הנמצאת מתחת לפני השטח.

אורה ברקן היא פסיכולוגית קלינית וכותבת בזירה של היומיום. נולדה וגדלה בישראל ובשנים האחרונות מתגוררת בקליפורניה. שירים פרי עטה פורסמו במוטיב לשירה, בגיליונות ההתנגדות ובעט לשירה. מה שמכריע הוא המבט הוא ספר שיריה הראשון.

פרק ראשון

פרגמנט על דלת

דֶּלֶת נִפְתַּחַת וְנִסְגֶּרֶת. אִם בָּאִים לִקְרָאתָהּ בִּמְהִירוּת וּבְתִזְמוּן לֹא נָכוֹן, הִיא עֲשׂוּיָה לְהִפָּתַח הַיְשֵׁר לַפָּנִים. זֶה לֹא נָעִים. כְּשֶׁבָּאִים בַּמְּהִירוּת הַנְּכוֹנָה וּבַזְּמַן הַנָּכוֹן, אֶפְשָׁר לִגְלֹשׁ אִתָּהּ פְּנִימָה, אֶל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי. שָׁם, מִתְפַּתְּלִים נַחֲשֵׁי מַיִם בֵּין חֲבַצְּלוֹת נָהָר תַּחַת שְׂמִיכַת שָׁמַיִם. אוֹר רְסִיסֵי כּוֹכָבִים חוֹזֵר מִן הַמַּיִם כְּמוֹ גַּעְגּוּעַ. בְּיוֹם בָּהִיר אֶפְשָׁר לְהַלֵּךְ בַּשְּׁבִילִים, לְחַבֵּק גִּזְעֵי עַד וְלָשֵׂאת עֵינַיִם אֶל צַמָּרוֹת. פֹּה וָשָׁם יְלָלָה מְפֵרָה אֶת הַשֶּׁקֶר. כְּלוֹמַר, אֶת הַשֶּׁקֶט. מָה זֶה בּוֹכֶה שָׁם? תִּינֹקֶת בְּפַאֲתֵי הַיַּעַר. מֵעָלֶיהָ חָגִים נְשָׁרִים. יֵשׁ לָהֶם זְמַן. תְּהוֹם מֻנַּחַת לְפִתְחָהּ. לְרֶגַע בִּכְיָהּ נָדַם. עֵינֶיהָ מְרֻכָּזוֹת בְּפַרְפַּר שֶׁעָצַר מִמְּעוֹפוֹ וְנָח בְּכַפָּתָהּ. מִתּוֹךְ הַדְּמָמָה עוֹלָה וּבָאָה נְעִימַת צִפּוֹרֵי שִׁיר. הֵן שָׁרוֹת לָהּ שִׁיר עֶרֶשׂ וְנוֹשְׂאוֹת אוֹתָהּ אֶל קַן דְּמָעוֹת. רַק שֶׁלֹּא תִּפֹּל.

דֶּלֶת נָעָה, פְּנִימָה וְהַחוּצָה

כְּמוֹ מֶטְרוֹנוֹם

כְּמוֹ פְּעִימוֹת לֵב, כְּמוֹ

נִדְנוּד עֲרִיסָה.

"בִּתִּי הִיא הַשַּׁעַר אֶל הַלַּיְלָה הָאַחֵר"

מיה טבת דיין

שולה פנינים

יְלָדַי הֵם שַׁעַר

לְכָל מָה שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם,

טָמוּן בִּמְגֵרוֹת מְאֻבָּקוֹת

בַּאֲרוֹנוֹת לִבִּי.

אֲנִי מְגַשֶּׁשֶׁת דֶּרֶךְ בָּאֲפֵלָה

בִּפְסִיעוֹת עֲדִינוֹת, וּבְיִרְאָה גְּדוֹלָה.

בְּמַצֶ'טָת אֱמֶת

מְסִירָה קוּרֵי עַכָּבִישׁ,

וּמוֹשִׁיטָה אֲלֵיהֶם יָד.

אֵלַי.

 

יְלָדַי הֵם שַׁעַר

לְאוֹקְיָנוֹס דִּמְעוֹת חָלָב אֵינְסוֹפִי.

אֲנִי שׁוֹאֶפֶת מְלוֹא הָרֵאוֹת,

צוֹלֶלֶת לָעֹמֶק.

מוֹצֵאת צְדָפוֹת בּוֹהֲקוֹת,

שׁוֹלָה מֵהֶן אֶת פְּנִינֵי יַלְדוּתִי.

[מתוך ויקיפדיה: "עַד שְׁנוֹת הַשְּׁלוֹשִׁים שֶׁל הַמֵּאָה הָ־20 נִתָּן הָיָה לְהַשִּׂיג פְּנִינִים רַק בִּצְלִילָה חָפְשִׁית וְלִקּוּט יְדָנִי מִקַּרְקָעִית הַיָּם, לְאַחַר שֶׁמָּשׁוּ אֶת הַצְּדָפוֹת, פָּתְחוּ אוֹתָן וּפִשְׁפְּשׁוּ בִּבְשָׂרָן. הָיְתָה זוֹ מְלָאכָה מַתִּישָׁה, שֶׁכֵּן הָיָה צֹרֶךְ לִשְׁלוֹת וְלִבְדֹּק לְמַעְלָה מִטּוֹנָה שֶׁל צְדָפוֹת עַל מְנַת לִמְצֹא בָּהֶן 4-3 פְּנִינִים אֵיכוּתִיּוֹת לְפָחוֹת. כְּדֵי לְלַקֵּט כַּמּוּת עֲצוּמָה שֶׁכָּזוֹ, נֶאֶלְצוּ הַצּוֹלְלִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת לָרֶדֶת לְעֹמֶק גָּדוֹל מִ־30 מֶטְרִים בִּנְשִׁימָה אַחַת, כְּשֶׁהֵם חֲשׂוּפִים לִתְקִיפָה שֶׁל יְצוּרִים יַמִּיִּים עוֹיְנִים וּלְסַכָּנַת טְבִיעָה"].

אחיזה

מֵאָז שֶׁנִּשְׁמְטָה

הִיא אוֹסֶפֶת מִלִּים

שֶׁיַּחְזִיקוּ אוֹתָהּ

עוד על הספר

  • הוצאה: לוקוס
  • תאריך הוצאה: אוגוסט 2025
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 70 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 5 דק'
מה שמכריע הוא המבט אורה ברקן

פרגמנט על דלת

דֶּלֶת נִפְתַּחַת וְנִסְגֶּרֶת. אִם בָּאִים לִקְרָאתָהּ בִּמְהִירוּת וּבְתִזְמוּן לֹא נָכוֹן, הִיא עֲשׂוּיָה לְהִפָּתַח הַיְשֵׁר לַפָּנִים. זֶה לֹא נָעִים. כְּשֶׁבָּאִים בַּמְּהִירוּת הַנְּכוֹנָה וּבַזְּמַן הַנָּכוֹן, אֶפְשָׁר לִגְלֹשׁ אִתָּהּ פְּנִימָה, אֶל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי. שָׁם, מִתְפַּתְּלִים נַחֲשֵׁי מַיִם בֵּין חֲבַצְּלוֹת נָהָר תַּחַת שְׂמִיכַת שָׁמַיִם. אוֹר רְסִיסֵי כּוֹכָבִים חוֹזֵר מִן הַמַּיִם כְּמוֹ גַּעְגּוּעַ. בְּיוֹם בָּהִיר אֶפְשָׁר לְהַלֵּךְ בַּשְּׁבִילִים, לְחַבֵּק גִּזְעֵי עַד וְלָשֵׂאת עֵינַיִם אֶל צַמָּרוֹת. פֹּה וָשָׁם יְלָלָה מְפֵרָה אֶת הַשֶּׁקֶר. כְּלוֹמַר, אֶת הַשֶּׁקֶט. מָה זֶה בּוֹכֶה שָׁם? תִּינֹקֶת בְּפַאֲתֵי הַיַּעַר. מֵעָלֶיהָ חָגִים נְשָׁרִים. יֵשׁ לָהֶם זְמַן. תְּהוֹם מֻנַּחַת לְפִתְחָהּ. לְרֶגַע בִּכְיָהּ נָדַם. עֵינֶיהָ מְרֻכָּזוֹת בְּפַרְפַּר שֶׁעָצַר מִמְּעוֹפוֹ וְנָח בְּכַפָּתָהּ. מִתּוֹךְ הַדְּמָמָה עוֹלָה וּבָאָה נְעִימַת צִפּוֹרֵי שִׁיר. הֵן שָׁרוֹת לָהּ שִׁיר עֶרֶשׂ וְנוֹשְׂאוֹת אוֹתָהּ אֶל קַן דְּמָעוֹת. רַק שֶׁלֹּא תִּפֹּל.

דֶּלֶת נָעָה, פְּנִימָה וְהַחוּצָה

כְּמוֹ מֶטְרוֹנוֹם

כְּמוֹ פְּעִימוֹת לֵב, כְּמוֹ

נִדְנוּד עֲרִיסָה.

"בִּתִּי הִיא הַשַּׁעַר אֶל הַלַּיְלָה הָאַחֵר"

מיה טבת דיין

שולה פנינים

יְלָדַי הֵם שַׁעַר

לְכָל מָה שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם,

טָמוּן בִּמְגֵרוֹת מְאֻבָּקוֹת

בַּאֲרוֹנוֹת לִבִּי.

אֲנִי מְגַשֶּׁשֶׁת דֶּרֶךְ בָּאֲפֵלָה

בִּפְסִיעוֹת עֲדִינוֹת, וּבְיִרְאָה גְּדוֹלָה.

בְּמַצֶ'טָת אֱמֶת

מְסִירָה קוּרֵי עַכָּבִישׁ,

וּמוֹשִׁיטָה אֲלֵיהֶם יָד.

אֵלַי.

 

יְלָדַי הֵם שַׁעַר

לְאוֹקְיָנוֹס דִּמְעוֹת חָלָב אֵינְסוֹפִי.

אֲנִי שׁוֹאֶפֶת מְלוֹא הָרֵאוֹת,

צוֹלֶלֶת לָעֹמֶק.

מוֹצֵאת צְדָפוֹת בּוֹהֲקוֹת,

שׁוֹלָה מֵהֶן אֶת פְּנִינֵי יַלְדוּתִי.

[מתוך ויקיפדיה: "עַד שְׁנוֹת הַשְּׁלוֹשִׁים שֶׁל הַמֵּאָה הָ־20 נִתָּן הָיָה לְהַשִּׂיג פְּנִינִים רַק בִּצְלִילָה חָפְשִׁית וְלִקּוּט יְדָנִי מִקַּרְקָעִית הַיָּם, לְאַחַר שֶׁמָּשׁוּ אֶת הַצְּדָפוֹת, פָּתְחוּ אוֹתָן וּפִשְׁפְּשׁוּ בִּבְשָׂרָן. הָיְתָה זוֹ מְלָאכָה מַתִּישָׁה, שֶׁכֵּן הָיָה צֹרֶךְ לִשְׁלוֹת וְלִבְדֹּק לְמַעְלָה מִטּוֹנָה שֶׁל צְדָפוֹת עַל מְנַת לִמְצֹא בָּהֶן 4-3 פְּנִינִים אֵיכוּתִיּוֹת לְפָחוֹת. כְּדֵי לְלַקֵּט כַּמּוּת עֲצוּמָה שֶׁכָּזוֹ, נֶאֶלְצוּ הַצּוֹלְלִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת לָרֶדֶת לְעֹמֶק גָּדוֹל מִ־30 מֶטְרִים בִּנְשִׁימָה אַחַת, כְּשֶׁהֵם חֲשׂוּפִים לִתְקִיפָה שֶׁל יְצוּרִים יַמִּיִּים עוֹיְנִים וּלְסַכָּנַת טְבִיעָה"].

אחיזה

מֵאָז שֶׁנִּשְׁמְטָה

הִיא אוֹסֶפֶת מִלִּים

שֶׁיַּחְזִיקוּ אוֹתָהּ