מעבר לקופה
חברה שלי ערומה - מתוך אניהו
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
חברה שלי ערומה - מתוך אניהו
חברה שלי ערומה - מתוך אניהו
חברה שלי ערומה - מתוך אניהו

חברה שלי ערומה - מתוך אניהו

אתגר קרת

עוד על הספר

ניתן לרכישה בכרטיסיית אוהבי ספר ניתן לרכישה בכרטיסיית סיפורים קצרים ניתן לרכישה בכרטיסיית אתגר קרת ניתן לרכישה בכרטיסיית חובבי קריאה
צילום:Stephan Röhl

אתגר קרת

אֶתְגָּר קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967, ברמת גן) הוא סופר ישראלי. עיקר יצירתו סיפורים קצרים, אך הוא עוסק גם בכתיבת תסריטים, שירה, מחזות וקומיקס. פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

סיפוריו של קרת מרבים להתייחס לעצמם ולקורא ועל ידי כך לפרוץ את גבולות היצירה המקובלים. המציאות המתוארת בסיפוריו היא לעיתים קרובות מציאות פנטסטית, אבל הדמויות מתייחסות אליה בבנליות ומסרבות להשתומם מהאירועים החריגים שקורים סביבן.

לצפייה בשיח סופרים אצל "העבריות"

לקרוא עוד...

נושאים

קצרים

הספר מופיע כחלק מ -

אניהו
אניהו

תקציר

כשהחברה משתזפת ערומה לכל השכונה יש מה לומר

**שימו לב, זהו סיפור קצרצר**

לקרוא עוד...

פרק ראשון

בחוץ השמש זורחת, ולמטה, על הדשא, חברה שלי ערומה. עשרים ואחד ביוני, היום הכי ארוך בשנה. אנשים שעוברים ליד הבניין שלנו מסתכלים, חלק ממציאים אפילו סיבה להיעצר — הם צריכים לשרוך את הנעל, נניח, או שדרכו על חרא וקריטי להם פתאום לגרד את זה מהסוליה.

לקרוא עוד...
צילום:Stephan Röhl

אתגר קרת

אֶתְגָּר קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967, ברמת גן) הוא סופר ישראלי. עיקר יצירתו סיפורים קצרים, אך הוא עוסק גם בכתיבת תסריטים, שירה, מחזות וקומיקס. פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

סיפוריו של קרת מרבים להתייחס לעצמם ולקורא ועל ידי כך לפרוץ את גבולות היצירה המקובלים. המציאות המתוארת בסיפוריו היא לעיתים קרובות מציאות פנטסטית, אבל הדמויות מתייחסות אליה בבנליות ומסרבות להשתומם מהאירועים החריגים שקורים סביבן.

לצפייה בשיח סופרים אצל "העבריות"

עוד על הספר

ניתן לרכישה בכרטיסיית אוהבי ספר ניתן לרכישה בכרטיסיית סיפורים קצרים ניתן לרכישה בכרטיסיית אתגר קרת ניתן לרכישה בכרטיסיית חובבי קריאה

נושאים

קצרים

הספר מופיע כחלק מ -

אניהו
אניהו
חברה שלי ערומה - מתוך אניהו אתגר קרת

בחוץ השמש זורחת, ולמטה, על הדשא, חברה שלי ערומה. עשרים ואחד ביוני, היום הכי ארוך בשנה. אנשים שעוברים ליד הבניין שלנו מסתכלים, חלק ממציאים אפילו סיבה להיעצר — הם צריכים לשרוך את הנעל, נניח, או שדרכו על חרא וקריטי להם פתאום לגרד את זה מהסוליה.