פרק 0
מדוע מיקוד הוא דבר חשוב
תשומת לב מצויה בכל מקום
אני כותב את המילים האלה על רקע המולת שיחות עמומה וכלי אוכל מצטלצלים במסעדת דיינר קטנה בקינגסטון, אונטריו, קנדה.
מאז ומתמיד הייתי חובב צפייה והתבוננות בבני אדם. יש כל כך הרבה לראות ולקלוט — איך הם מתלבשים, מתהלכים, משוחחים ומתנהגים כשהם לבדם או במחיצת אחרים. בבית קפה הומה אדם, או במסעדה כמו זו שאני יושב בה כעת, נחמד ומשעשע לראות גופיפי אישיות מתנגשים בכל מיני וריאציות כמו חלקיקים במאיץ; לראות כיצד אישיותו של גבר משתנה כשהוא עובר משיחה עם ידידו לחילופי מילים עם המלצרית; לצפות בהתנהלותם המשתנה של המלצרים כשהם משרתים כל שולחן, מתאימים את עצמם למשפחות גדולות, לזוגות צעירים וכן הלאה.
מתוך התמקדות באנשים אחרים הגעתי לאבחנות רבות לגבי הדברים שאותם אנשים מתמקדים בהם. בכל רגע נתון כל אחד מאיתנו מתמקד במשהו, גם אם אתה משייט חופשי בלי אבחנה בשרשרת מחשבות פנימית. הבה נעיף מבט במסעדה הזאת.
אני מפנה את תשומת ליבי תחילה לשתי הבחורות בנות עשרים ומשהו בשולחן לשמאלי, שמתמקדות בעיקר בטלפונים החכמים שלהן במקום זו בזו. בין רצפים תכופים של הקלדת הודעות ומסרים הן מניחות את הטלפונים שלהן על השולחן עם הפנים למטה, אבל זאת מחווה חסרת תוחלת — לא עוברות שלושים שניות לפני שהן מרימות אותם שוב. אני לא יכול לקלוט כל מילה שנאמרת ביניהן, אבל אני יכול להבחין שהן רק מרפרפות על פני השטח של השיחה שהיו יכולות לנהל ביניהן. הן יושבות ביחד פיזית, אך תשומת ליבן נתונה למחוזות אחרים.
או קח לדוגמה את הזוג מעברו השני של החדר. הם שקועים בשיחה מתודלקת על ידי קפה מהביל וחביתיות. כשהגיעו ניהלו שיחה שקטה יחסית, אך עד מהרה נעשתה השיחה ערה ומרוכזת יותר. בניגוד לבחורות, הם ממוקדים אך ורק זה בזה מאז שהתיישבו כאן.
שיר קליט של אד שירן בוקע מן הרמקולים של המסעדה, ותשומת ליבי מוסבת לשני בחורים שיושבים כמה שולחנות הצידה מן הזוג. אחד מהם מתופף קלות ברגלו לקצב הפזמון בעוד ידידו מזמין. מתופף הרגל פורש מן הסתם את תשומת ליבו על פני שלושה דברים: השיר, ההזמנה של ידידו וההחלטה שלו לגבי ארוחת הבוקר שבדרך. אחרי שהוא מזמין את המנה המרכזית משלוש ביצים, כשהמלצר שואל כיצד הוא רוצה את הביצים, הוא מפנה את תשומת ליבו פנימה, מן הסתם להיזכר כיצד הוא אוהב את הביצים בדרך כלל. הוא מזמין מקושקשת.
על הבר יושבים כמה זרים שמנהלים ביניהם שיחה קלילה בעודם צופים בסיקור חדשות הכדורגל של ליל אמש. זה מרתק ומקסים בעיניי שמיליוני בני אדם ברחבי העולם, כולל שלושת הבחורים האלה, מרותקים למסך הקטן הזה. בעודי צופה, אחד מהם מטה את ראשו, שקוע במחשבות. ואז, כאילו עבר איזה גל הלם חשמלי בגופו, הוא חש לתפוס את הרעיון שעלה במוחו ולהעלותו על הכתב בפנקס קטן שהוא שולף מכיסו. בעודו שקוע בחלומו שבהקיץ, לקול סיקור חדשות הכדורגל, צצה במוחו תובנה כלשהי, משום מקום. היה לו רגע של אהה!
או קח אותי, למשל, יושב כאן עם המחשב הנייד שלי. הבוקר, בעודי לוגם קפה ומכרסם טוגנים, יכולתי להתמקד בצורה עמוקה יותר בעבודתי, ויש לי יותר אנרגיה לשרוף. מדיטציית הבוקר שלי אולי הועילה בכך — אני מוצא שאני יכול לכתוב יותר מילים כשאני נוטל חלק בטקס הזה (40 אחוז יותר, לפי החישובים שלי). השארתי את הטלפון הנייד בבית על מנת שאוכל לכתוב בלי הפרעות, וכך המוח שלי היה יכול לזכות במנוחה בהליכה לדיינר, ולנדוד חופשי. כפי שאדון בהמשך, התנתקות היא אחת הדרכים החזקות ביותר לעורר רעיונות חדשים וחדשניים. המוזיקה המתנגנת במסעדה קליטה וערבה לאוזן, אך לא מספיק כדי להסיח את הדעת. אני לא כאן בשביל פס הקול, ובחרתי במסעדה הזאת על פני הקפה החביב עליי בדרך כלל כי אין כאן חיבור לאינטרנט — חיבור תמידי הוא אחת ההפרעות הגרועות ביותר למיקוד וליצרניוּת. כפי שהפסקאות האחרונות ממחישות, דעתי מוסחת במקצת על ידי הסביבה והאנשים המאכלסים אותה, אך לעומת זאת, הם משמשים חומר גלם טוב להקדמתי.
הסצנה הזאת כאן במסעדה היא דוגמה נוחה וזמינה לתגלית שנגלתה לי לא מזמן: תשומת לב מצויה בכל מקום סביבנו. ברגע שאתה רואה את זה, אינך יכול שלא לראות את זה. כל אדם ער ברגע זה על פני האדמה — בין שהוא אוכל ארוחת בוקר, עובד או מבלה בחיק משפחתו — ממוקד במשהו. תשומת לב היא הרקע שעליו אנחנו מנהלים את חיינו בכל אשר נלך ובכל מה שאנחנו עושים, גם אם אנחנו רק עוקבים אחר המחשבות החולפות בראש שלנו.
עברו כמה שנים מאז שהתחלתי לחקור כיצד אנחנו יכולים לא רק להתמקד טוב יותר אלא גם לחשוב ביתר בהירות. אומנם לא קל להודות בכך, במיוחד בתור מי שהתקיים למחייתו בתור "מומחה לפרודוקטיביות", אך התחלתי להבחין אצלי בהסחת דעת הולכת וגוברת, במיוחד ככל שצברתי עוד ועוד מכשירים למיניהם. מעולם לא הייתי עסוק כל כך תוך שאני משיג מעט כל כך. התחלתי להרגיש חסר מנוחה משעמום והעדר גרייה, וניסיתי לדחוס כמה שיותר לכל רגע. ידעתי שהמוח שלי מעולם לא תפקד היטב כשניסיתי לבצע ריבוי משימות במקביל, אך בכל זאת הרגשתי מחויב לעשות את זה. עבודה עם לקוח במייל פתוח והסמארטפון על השולחן לידי הייתה פשוט מפתה יותר מניסיון להתרכז בדבר פשוט אחד או שניים. מבחינתי, הספר הזה הוא תולדה של כורח: כתבתי אותו מפני שהייתי זקוק לזה.
בדרך כלל, כשאני מתלהב מרעיון חדש, אני מזמין עשרות ספרים על הנושא ומשקיע בזה כאחרון החנונים. מיקוד הוא הנושא החם האחרון שלי. זה כולל את האופן שבו אנחנו יכולים לנהל את הסחות הדעת סביבנו; לבצע ריבוי מטלות ביתר יעילות, אם הדבר אפשרי (זה אפשרי); לגבור על ההתנגדות להתמקד במשימות שגורמות לנו לדחיינות; וגם לדעת לצאת ממיקוד באופן שנוכל להתרגע באמת ולהיטען מחדש. בחומר הקריאה שלי מצאתי המון מידע — עצות (לעיתים קרובות סותרות) שהיה אומנם נחמד לקרוא, אך בסופו של חשבון לא הועילו לי להתקדם בעבודתי ובחיי.
ואז פניתי למחקר המדעי הממשי — עשרות רבות של מחקרים אקדמיים ועשורים של תיעוד שהוקדש ללמידה כיצד להתמקד באופן המיטבי.1 תוך שקראתי בעיון כל מחקר שיכולתי להניח עליו את ידי הלכה תיקיית ה"מיקוד" על המחשב שלי ותפחה. צברתי עשרות אלפי מילים של הערות, והתחלתי לבודד מהן את הלקחים המעשיים והטקטיים ביותר. התחלתי לדבר עם חוקרי הקשב ותשומת הלב המובילים בעולם כדי לרדת לחקר השאלה מדוע דעתנו מוסחת בקלות כה רבה, ולגלות כיצד אנחנו יכולים להביא את התודעה העיקשת שלנו להתמקד בעולם של הסחות הדעת. והתחלתי לערוך ניסויים בנושא הזה בעצמי, לראות אם אוכל באמת להגיע לכדי שליטה ביכולת ההתמקדות שלי.
מה שגיליתי שינה לחלוטין לא רק את האופן שאני עובד, אלא גם את האופן שאני חי את חיי. התחלתי לראות מיקוד לא רק כתורם לפרודוקטיביות שלי, אלא גם כגורם מרכזי ברווחתי הכוללת. באופן מפתיע, למדתי שאחד הגורמים הטובים ביותר לפיתוח היצירתיות והיצרניות שלי היה ללמוד כיצד לצאת ממיקוד. כששמתי לב לשום דבר באופן מיוחד ונתתי לתודעה שלי לנדוד — כמו שעשיתי בדרכי למסעדה בקינגסטון — גיליתי שאני יוצר חיבורים טובים יותר בין רעיונות, ועולה על רעיונות חדשים.
מצאתי גם שאנחנו חווים כיום הסחות דעת רבות יותר מכפי שחווינו בכל תולדות האנושות. מחקרים מראים שאנחנו יכולים לעבוד בסך הכול ארבעים שניות בממוצע מול המחשב לפני שאנחנו גולשים להסחת דעת או הפרעה כזאת או אחרת. (מיותר לומר שאנחנו עושים את מיטב העבודה שלנו כשאנחנו מקדישים למטלה הרבה יותר מארבעים שניות.) עברתי מראיית ריבוי מטלות כמגבר עבודה ממריץ ומעורר לראיית הדבר כמלכודת של הפרעות בלתי פוסקות. כשאתה מנסה לעסוק במטלות רבות יותר בו־זמנית אתה מונע מעצמך להשלים מטלה משמעותית אחת כלשהי. והתחלתי לגלות שבהתמקדות עמוקה בדבר חשוב אחד בזמן נתון — מה שאני קורא מיקוד מועצם — אתה הופך לגרסה הפרודוקטיבית ביותר של עצמך.
מעל לכל דבר אחר התחלתי לראות תשומת לב כמרכיב החשוב ביותר שאפשר להוסיף על מנת שתוכל להיות יצרני, יצירתי ומאושר יותר — בעבודה ובבית. כשאתה משקיע את תשומת ליבך המוגבלת באופן מושכל ומכוון, אתה מתמקד עמוק יותר וחושב בהיר יותר. זאת מיומנות חיונית בעולם של ימינו, כשאנחנו מוצאים את עצמנו לעיתים כה קרובות בסביבות מסיחות דעת, עוסקים בעבודה שדורשת ריכוז שכלי.
הספר הזה לוקח אותך לסיור מודרך דרך החקירה שלי בנושא המיקוד. אשתף לא רק בדברים המרתקים שלמדתי, אלא גם כיצד לעשות ברעיונות האלה שימוש בחייך (ערכתי מבחן שטח מעשי לכל אחד מהם). מחקרי פרודוקטיביות הם דבר נהדר — אך חסרי כל תועלת אם אינך מיישם אותם בפועל. במובן הזה, אני רואה את כוחו של מיקוד כסוג של ספר "עזרה עצמית מדעית"; ספר שמתעמק במחקר המדעי המרתק בנושא המיקוד, אך גם מגשר בין התובנות האלה לחייך היומיומיים, לבחון דרכים שבהן תוכל לנהל בצורה טובה יותר את תשומת הלב שלך על מנת להיות יצרני ויצירתי יותר. הרעיונות האלה כבר שינו את חייו של אדם אחד (עבדך הנאמן), ואני יודע שהם יכולים לשנות גם את חייך שלך. על פני השטח, התוצאות יכולות להיראות קצת כמו מעשי להטים, אבל קסם חדל להיות קסם ברגע שאתה יודע איך זה פועל.
פרק 0.5
כיצד להתמקד בספר הזה בצורה טובה יותר
קריאת הספר הזה היא ההזדמנות הראשונה שלך להעמיד את המיקוד שלך למבחן, וככל שתוכל להקדיש לו תשומת לב רבה יותר, תפיק יותר מן הזמן שהשקעת בו. בוא נתחיל בנימה מעשית עם שבע דרכים להתמקד עמוק יותר בשעת הקריאה.
אך תחילה, הערה קצרה. אם למדתי דבר אחד מן החקירה שלי, זה שפרודוקטיביות היא עניין אישי ביותר. כל אחד בנוי ומחווט באופן ייחודי, עם שגרות פעילות וחיים מיוחדות לו. התוצאה היא שלא כל טקטיקות הפרודוקטיביות ישתלבו בצורה נוחה בחייך. שלא לציין את העובדה שאתה עשוי פשוט לא לרצות ליישם עצות מסוימות שאני מציע. ערוך ניסויים עם כמה שיותר מטקטיקות המיקוד האלה, כמידת יכולתך, ואמץ את מה שפועל עבורך.
1. הנח את הטלפון הנייד שלך מחוץ לשדה הראייה שלך
כשהתודעה שלך מתנגדת למטלה כלשהי, אפילו במקצת, היא תחפש אחר דברים חדשים להתמקד בהם. הסמארטפונים שלנו הם דוגמה בולטת ביותר — הם מספקים זרם בלתי פוסק ואינסופי של פיסות מידע מפתות ומצודדות בגודל נגיסה למוח שלך.
כפי שאדון בהמשך, הסחות דעת והפרעות קלות לאין שיעור להתמודדות בשלב הראשוני, לפני שהן הופכות לפיתוי. התחל לראות את הסמארטפון שלך בתור מה שהוא באמת: חור שחור של פרודוקטיביות שמונח בכיסך. על מנת להתמקד בספר הזה, אני ממליץ להשאיר את המכשיר שלך בחדר אחר. זה עשוי לקחת למוח שלך כמה דקות להסתגל למצב שהטלפון שלך אינו מונח לידך או צמוד במנשא שלו למותניך, אך סמוך עליי, הרווח שווה את המאמץ של התגברות על אותה התנגדות ראשונית. לעולם אין זה בריא להיות תלוי במשהו — כולל מכשירים מלבניים נוצצים וממכרים.
הנה ניסוי נחמד לצלול עמוק יותר לרעיון הזה: במשך
יום או יומיים, שים לב למספר הפעמים שאתה שולף באופן אינסטינקטיבי את הטלפון הנייד שלך. מה אתה מרגיש, ומה מניע אותך להושיט אליו את היד? האם אתה מנסה להסיח את דעתך בשעת עלייה ממושכת במעלית? האם אתה נמנע ממטלה משעממת, כמו עדכון התקציב הרבעוני? בכך שתשים לב ותציין לעצמך את הפעמים שאתה פונה מתוך הרגל אל הטלפון, תפַתח תובנה לאילו משימות ומטלות אתה מתנגד במיוחד, ואיך אתה מרגיש באותם רגעים.
2. שים לב לסביבה שלך
הבט סביבך: איפה אתה קורא את הספר הזה? מה החשש שדעתך תוסח או תופרע תוך כדי הקריאה, והאם יש מקום שהיית יכול ללכת אליו ולהימנע מאותן הסחות דעת והפרעות? או האם אתה קורא אותו בסביבה שבה אין לך מידה רבה של שליטה, כמו רכבת או רכבת תחתית?
שינוי והתאמת הסביבה היא אחת הדרכים הראשוניות לפתח את המיקוד שלך. הסביבות המועילות ביותר למיקוד הן אלה שבהן אתה נתון פחות מכול להסחות דעת והפרעות. במידת האפשר, עבור לשבת באחד מאותם מקומות — בין שזה קפה בהמשך הרחוב, או הספרייה, או חדר שקט יותר בביתך.
3. חבּר רשימת הסחות דעת
הסחות דעת יהיו קיימות תמיד, גם אם אתה מצליח למצוא נקודת קריאה בגן זן יפני כשהטלפון שלך מחוץ לטווח שמיעה. הסחות דעת חיצוניות אינן היחידות הנושאות באשמה — חשוב על הסחות הדעת שיכולות לבוא מבפנים, כמו המוח שלך שמזכיר לך שעליך ללכת למכולת.
כל אימת שאני צריך להתמקד אני מאמץ את שתי הטקטיקות שהזכרתי — ואני גם מביא איתי עט ופנקס כתיבה. בפנקס אני כותב כל הסחת דעת שעושה את דרכה אל התודעה שלי — דברים שאני צריך להשלים את ביצועם או לעקוב אחריהם, מטלות שאני לא יכול לשכוח, רעיונות חדשים, וכן הלאה.
חיבור רשימת הסחות דעת תוך שאתה קורא יעזור לך לתפוס את חשיבות הדברים שצפים ועולים אל פני ההכרה שלך. העלאתם על הכתב כדי לוודא שלא יחמקו מבעד לסדקים תאפשר לך להתמקד מחדש במשימה שעל הפרק.
4. שאל את עצמך אם הספר הזה בכלל שווה קריאה
אנחנו צורכים דברים רבים מכוח ההרגל, בלי לתהות באשר לערכם — כולל ספרים.
קח לך זמן לשקול את ערכּהּ של הצריכה השגרתית שלך. טקטיקה שאני מוצא מועילה היא לראות בתיאורי ספרים, תוכניות טלוויזיה, הֶסְכֵּתִים (פודקאסטים) וכל דבר אחר סוג של עמדות מכירה שמתחרות על זמנך ותשומת ליבך. שאל את עצמך: אחרי שאצרוך אחד מן המוצרים האלה, האם אהיה מרוצה מן האופן שהשקעתי את זמני ותשומת ליבי?
כשם שאתה מה שאתה אוכל, כך אתה מה שאתה מקדיש לו את תשומת ליבך. תשומת לב היא גורם סופי, וזה המרכיב בעל הערך הרב ביותר שיש לך לחיים טובים — על כן, ודא שכל דבר שאתה צורך שווה את ההשקעה. כפי שאסקור בהמשך לעומק, הבאת מודעות למה שאתה צורך עשויה לספק לך שעות של זמן נוסף כל יום.
5. צרוך מעט קפאין לפני שאתה קורא
אם זה לא מאוחר מדי ביום — לקפאין לוקח שמונה עד ארבע־עשרה שעות לעבור את כל תהליך חילוף החומרים דרך הגוף שלך — שקול לקרוא עם ספל תה או קפה לידך.
קפאין מספק תגבורת מיקוד רבת ערך, וגם אם תצטרך בדרך כלל לשלם את האנרגיה הזאת בחזרה בהמשך היום תוך שהסם המעורר נטמע במערכת הפיזית שלך, המחיר לעיתים קרובות שווה את זה. קפאין ממריץ את תפקודך הפיזי והמנטלי בכל דרך בת מדידה (עוד בעמוד 210). השתמש בתגבורת האנרגיה הזאת בתבונה על מנת לעבוד על משימה חשובה או לקרוא את הספר הזה.
6. קח איתך עט או מרקר (עט סימון)
יש שתי דרכים לצרוך מידע: סבילה ופעילה.
אחד ההרגלים (הרבים) שלי שמטרידים את ארוסתי הוא שאני נוהג לתלוש את הדף הראשון בכל ספר שאני קורא כדי להשתמש בו כמסמנת. (היא טוענת שזה חילול הקודש. אני אומר שיש בחנות עוד עותקים של אותו הספר.) זאת רק תחילתו של הטבח. אני גם קורא עם מרקר ועט ביד, על מנת שאוכל לסמן את הספר תוך כדי קריאה. מספר הסימונים, ההדגשות וההערות על העמודים מלמד כמה אהבתי אותו. כשאני מסיים את הקריאה הראשונה אני עובר על הספר פעם שנייה, וקורא מחדש רק את הקטעים המסומנים, על מנת שאוכל באמת להטמיע ולעבד את החלקים בעלי הערך הרב ביותר. אם אני יכול, אני מעצבן מישהו בסמוך אליי בכך שאני משתף בקטעים האלה על מנת שאוכל להטמיע אותם יותר לעומק.
אני מקווה שתוך כדי קריאת כוחו של מיקוד תסמן ותדגיש באופן חופשי, תבודד את הרעיונות הטובים ביותר מבין עמודיו ותישא אותם איתך על מנת ליישם ולבנות עליהם מאוחר יותר. אם עשיתי עבודה טובה בכתיבת הספר, אחרי שתסיים אותו הוא יהיה מלא סימונים והערות שלך. (בבקשה שלח לי במייל תצלום של יצירתך המוגמרת — אשמח לראות את זה. כתובת המייל שלי, ודרכים אחרות ליצור איתי קשר, מופיעות בכריכה האחורית.)
7. כשאתה מבחין שהמיקוד שלך מתעמעם...
היכולת שלך להתמקד אינה בלתי מוגבלת — אומנם אתה יכול לשפר את טווח הקשב שלך, אבל זה רק עניין של זמן עד שהוא מתחיל להתעמעם. זה לעיתים קרובות מתבטא בכך שהמוח שלך מתחיל לנדוד מן המילים על העמוד למחשבות בראש שלך. זה בהחלט נורמלי ואנושי — וכפי שנראה בהמשך, הנדידה הזאת יכולה להיות חזקה להפליא אם יודעים לרתום אותה לשירותך.
אולם לעת עתה, כשאתה מבחין שהמיקוד שלך דועך, קח כמה דקות של פסק זמן מהספר לעשות משהו שאינו דורש מאמץ מחשבתי, יחסית. בין שזה הדחת הכלים, צפייה באנשים או ניקוי הבית, הפעילות הזאת תטען מחדש ביעילות את תשומת הלב שלך. ברגע שהמיקוד שלך מאותחל מחדש, חזור לספר עם הכרה רעננה וצלולה. וכשם שחיברת רשימת הסחות דעת תוך כדי הקריאה, ודא שיש לך מקום לתפוס רעיונות שעולים בדעתך במשך ההפסקה.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
