יומנו של כלב

הווווֹ! פְּתַחְתֶּם אֶת זֶה! אַתֶּם מַמָּשׁ פְּתַחְתֶּם אֶת הַיּוֹמָן שֶׁלִּי! חִכִּיתִי הָמוֹן זְמַן, וְעַכְשָׁו סוֹף-סוֹף בְּנֵי אָדָם צְעִירִים יִקְרְאוּ אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלִּי מֵהַתְחָלָה. זֶה בְּהֶחְלֵט רֶגַע מְטַלְטֵל זָנָב. לֹא הִתְרַגַּשְׁתִּי כָּכָה מֵאָז... מֵאָז... שֶׁרָאִיתִי דְּבִיבוֹן לְיַד פַּחֵי הָאַשְׁפָּה וְקָפַצְתִּי מֵעַל הַגָּדֵר כְּדֵי לִרְדֹּף אַחֲרָיו! זֶה הָיָה יוֹם טוֹב... אֲפִלּוּ מְעֻלֶּה. אַחַד הַנִּפְלָאִים בְּיוֹתֵר. אֲבָל הָרֶגַע הַזֶּה אֲפִלּוּ יוֹתֵר מַדְהִים!

אֲנִי אוֹהֵב בְּנֵי אָדָם, וַאֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאַתֶּם, הַקּוֹרְאִים שֶׁלִּי, בְּנֵי אָדָם נֶהֱדָרִים.

וָאוּ וָאוּ וָאוּ!

טוֹב, אֲנִי חַיָּב לְהֵרָגַע קְצָת, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְסַפֵּר אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלִּי.

הֶמְמְמְ... מִמָּה לְהַתְחִיל?

אָה, אֲנִי יוֹדֵעַ! יֵשׁ לִי מַתָּנָה בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילְכֶם.

זוֹ תִּהְיֶה גַּסּוּת רוּחַ מִצִּדִּי לֹא לַחֲלֹק בָּאוֹצָר הֲכִי-הֲכִי-הֲכִי יָקָר שֶׁיֵּשׁ לִי.

הַמַּקֵּל הָאָהוּב ׁ שלִּי!

קְחוּ אֶת זֶה, אֲנִי מַמָּשׁ מִתְעַקֵּשׁ. קָצֵה אֶחָד קְצָת לָעוּס, אֲבָל שְׁאַר הַמַּקֵּל בְּמַצָּב מְצֻיָּן. רַק אַל תְּכַרְסְמוּ אֶת הַכֹּל בְּבַת אַחַת.

זֶהוּ, עַכְשָׁו אַתֶּם בֶּאֱמֶת חֲבֵרִים בְּנֵי-אֲדָמִיִּים אֲמִתִּיִּים שֶׁלִּי.

וְאֶפְשָׁר לְהַתְחִיל לְסַפֵּר אֶת הַסִּפּוּר כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ.

לָשֶׁבֶת!

לָשֶׁבֶת!

אַרְצָה!

חָחָחָ... תָּמִיד חָלַמְתִּי לְהַגִּיד אֶת זֶה לִבְנֵי אָדָם.

טוֹב, אִם אַתֶּם מוּכָנִים, אֲנִי אַתְחִיל.

אֲנִי זוֹכֵר אֶת זֶה כְּאִלּוּ שֶׁזֶּה הָיָה אֶתְמוֹל.

הָרֶגַע הַמְּאֻשָּׁר בְּיוֹתֵר בְּחַיָּיו שֶׁל כְּלַבְלַב, זֶה כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה לָרִאשׁוֹנָה אֶת אָדָם הַמַּחְמָד שֶׁלְּךָ – וְאַתָּה מִיָּד יוֹדֵעַ שֶׁאַתֶּם הוֹלְכִים לִהְיוֹת הַחֲבֵרִים הֲכִי טוֹבִים, לְתָמִיד.

כָּכָה זֶה הָיָה כְּשֶׁפָּגַשְׁתִּי אֶת שֶׁלִּי. וּוָאוּ, בֶּאֱמֶת שֶׁזָּכִיתִי בְּאָדָם מַחְמָד נִפְלָא.

אֲבָל אֲנִי רָץ מַהֵר מִדַּי קָדִימָה. אַתֶּם אֲפִלּוּ עוֹד לֹא יוֹדְעִים מִי אֲנִי.

כַּנִּרְאֶה אֲנִי צָרִיךְ לְהַתְחִיל אֶת הַסִּפּוּר כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם, בְּנֵי הָאָדָם, נוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת: עִם הַקְדָּמָה.

אֲנַחְנוּ, הַכְּלָבִים, בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא מִתְעַסְּקִים עִם דְּבָרִים כָּאֵלֶּה. אֲנַחְנוּ מַעֲדִיפִים פָּשׁוּט לְרַחְרֵחַ בְּנִימוּס זֶה בְּיַשְׁבָנוֹ שֶׁל זֶה – וְזֶהוּ, תּוֹדָה ושלוֹם, יֵשׁ לָנוּ אֶת כָּל הַמֵּידָע שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים.

אֲבָל בִּשְׁבִילְכֶם, חֲבֵרִים בְּנֵי-אֲדָמִיִּים שֶׁלִּי, אֲנִי אֶחְרֹג מִמִּנְהָגִי.

קוֹרְאִים לִי גּ'וּנְיוֹר, נָעִים מְאוֹד! אוֹ שֶׁאוּלַי אֲנִי צָרִיךְ לְהַגִּיד: נָעִים מְאוֹוווווווווווד!

אִם עוֹד לֹא נִחַשְׁתֶּם – אֲנִי כֶּלֶב. כֵּן... אַף לַח וּמַבְרִיק... לָשׁוֹן לַקְלְקָנִית... אָזְנַיִם קְשִׁיחוֹת... וְאַתֶּם מַחֲזִיקִים עַכְשָׁו... הַב הַב הַב! אֶת הַיּוֹמָן הַכַּלְבִּי שֶׁלִּי, בַּיָּד שֶׁלָּכֶם בַּעֲלַת חָמֵשׁ הָאֶצְבָּעוֹת.

אַתֶּם בְּהֶחְלֵט יְכוֹלִים לִרְאוֹת אֶת עַצְמְכֶם כְּבָנֵי מַזָּל בְּאֹפֶן מְיֻחָד, חֲבֵרִים בְּנֵי-אֲדָמִיִּים שֶׁלִּי. בְּתוֹךְ הַסֵּפֶר הַזֶּה תִּמְצְאוּ אֶת כָּל סִפּוּר הַחַיִּים שֶׁלִּי עַד עַכְשָׁו, עִם הַמִּשְׁפָּחָה הַחֲדָשָׁה שֶׁלִּי – וְזֶה פָּשׁוּט חִבּוּר מֻשְׁלָם!

עַכְשָׁו, אֲנִי יוֹדֵעַ מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים. אַתֶּם בֶּטַח יוֹשְׁבִים לָכֶם שָׁם, מְקַמְּטִים אֶת הַמֵּצַח בִּזְּמַן שֶׁאַתֶּם קוֹרְאִים אֶת זֶה, וְאוֹמְרִים לְעַצְמְכֶם: "יוֹמָן שֶׁל כֶּלֶב?" אַתֶּם בֶּטַח מְדַמְיְנִים אֶת כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם הַקְּטַנּוֹת וְהַפַּרְוָתִיּוֹת שֶׁלִּי מַקִּישׁוֹת עַל הַמִּקְלֶדֶת שֶׁל הַמַּחְשֵׁב, אוֹ מְשַׁרְבְּטוֹת בַּמַּחְבֶּרֶת. אַל תַּחְשְׁבוּ כְּמוֹ בְּנֵי אָדָם! אַתֶּם בֶּטַח גַּם תּוֹהִים לָמָּה, לְכָל הָרוּחוֹת, אֲנִי בִּכְלָל כּוֹתֵב יוֹמָן: זֶה הֲרֵי מַשֶּׁהוּ שֶׁעוֹשׂוֹת נְסִיכוֹת שֶׁכְּלוּאוֹת בְּמִגְדָּלִים, אוֹ סַבְתוֹת וְסָבִים, נָכוֹן?

אָז זֶהוּ, שלֹּא!

לְמִקְרֶה שֶׁלֹּא יְדַעְתֶּם, כָּל הַכְּלָבִים כּוֹתְבִים יוֹמָן. בִּרְצִינוּת! אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים אֶת זֶה עוֹד מִשַּׁחַר הַהִיסְטוֹרְיָה הַכַּלְבִּית, מִתְּקוּפַת אַנְשֵׁי הַמְּעָרוֹת וְכַלְבֵי הַטֶּרִיֵר שֶׁלָּהֶם, עִם הַנִּיבִים הָעֲנָקִיִּים... פָּשׁוּט לֹא כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם, בְּנֵי הָאָדָם, נוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת.

לָמָּה, לְדַעְתְּכֶם, אֲנַחְנוּ עוֹצְרִים, בְּמַהֲלַךְ טִיּוּל הַבֹּקֶר שֶׁלָּנוּ, לְרַחְרֵחַ כָּל פִּנַּת רְחוֹב, כָּל פָּנָס, כָּל בֶּרֶז כִּבּוּי אֵשׁ?

אַף פַּעַם לֹא חֲשַׁבְתֶּם עַל זֶה, אָה?

אָז אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם לָמָּה.

כָּכָה אֲנַחְנוּ מְקַבְּלִים אֶת הַמֵּידָע הַרְכִילוּתִי שֶׁלָּנוּ, בּוֹדְקִים מִי עָבַר בַּסְּבִיבָה וּמִתְעַדְכְּנִים מָה חָדָשׁ בַּשְּׁכוּנָה. בִּשְׁבִילֵנוּ, רִחְרוּחַ בָּרִיא זֶה כְּמוֹ לִקְרֹא אֶת הַחֲדָשׁוֹת.

אַתֶּם מְבִינִים, כְּלָבִים מְנַהֲלִים יוֹמַן רֵיחַ. כָּל פִּיפִּי וְכָל קָקִי מְסַפְּרִים סִפּוּר. אֲבָל הֵי, לֹא צָרִיךְ לְהִכָּנֵס לְפָּאנִיקָה: אֵין לִי כַּוָּנָה לְבַקֵּשׁ מִכֶּם לַעֲצֹר וּלְהַתְחִיל לְהָרִיחַ לִי אֶת הַ... אַתֶּם יוֹדְעִים מָה.

לֹא, לֹא. בְּעֶזְרָתָם שֶׁל כַּמָּה בְּנֵי אָדָם מְלֻמָּדִים וַחֲכָמִים, הַסִּפּוּר שֶׁלִּי עָלָה עַל הַכְּתָב. מַדְהִים, הָא? בְּיָמֵינוּ אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת הַכֹּל. וְכָכָה אַתֶּם יְכוֹלִים לֵהָנוֹת מִכָּל מִלָּה, בְּלִי לִדְאֹג שֶׁיַּגִּיעוּ אֲלֵיכֶם רֵיחוֹת לֹא נְעִימִים. זֶה נֶהֱדָר! כֻּלָּם מַרְוִיחִים!

אָז אֵיפֹה הָיִיתִי?

אָה, כֵּן: אָדָם הַמַּחְמָד שֶׁלִּי. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהַיּוֹם שֶׁבּוֹ עָבַרְתִּי לָגוּר אִתּוֹ וְעִם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ, זוֹ הַנְּקֻדָּה הֲכִי טוֹבָה לִפְתֹּחַ בָּהּ אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלִּי.

זֶה הָיָה הַיּוֹם הַמְּאֻשָּׁר בְּיוֹתֵר בְּחַיַּי עַד עַכְשָׁו. רַק לִפְנֵי שָׁנָה הַחַיִּים שֶׁלִּי הָיוּ שׁוֹנִים לַחֲלוּטִין, עַד שֶׁהַגּוֹרָל הָפַךְ אֶת קַעֲרַת הָאֹכֶל עַל פִּיהָ.

כְּמוֹ רַבִּים מֵחֲבֵרַי הַפַּרְוָתִיִּים, רִצִּיתִי עֹנֶשׁ מַאֲסַר עוֹלָם בַּכֶּלֶא. חַיֵּי כֶּלֶב מַמָּשׁ.

כֵּן, נִחַשְׁתֶּם: הָיָה לִי מַזָּל גָּרוּעַ, וּמָצָאתִי אֶת עַצְמִי נָעוּל בַּמָּקוֹם הַמַּפְחִיד בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. לֹא, גָּרוּעַ מִזֶּה: בְּכָל הַיְּקוּם כֻּלּוֹ!

בֵּית הַמַּחֲסֶה לִכְלָבִים שֶׁל גִּבְעַת הָעֵמֶק!

תַּאֲמִינוּ לִי, אֵין בַּמָּקוֹם הַזֶּה לֹא גֵּרוּדִים בָּאָזְנַיִם, לֹא לִטּוּפִים בַּבֶּטֶן וְלֹא פִּנּוּקִים בַּגַּב. הוֹ לֹא. הָאֲנָשִׁים שֶׁעוֹבְדִים שָׁם הֵם כָּאֵלֶּה מְיֻשָּׁנִים – הֵם פָּשׁוּט מִתְעַלְּמִים מִמְּךָ, וַאֲפִלּוּ לֹא מוּכָנִים לְשַׂחֵק בְּכַדּוּר! כֵּן, כֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ, זֶה פָּשׁוּט נוֹרָא.

הַמָּקוֹם הַזֶּה הוּא פָּשׁוּט חֲגִיגַת שִׁעֲמוּם אַחַת גְּדוֹלָה. אֲפִלּוּ הַגּוּר הֲכִי שׁוֹבָב וְקוֹפְצָנִי הוֹפֵךְ שָׁם תּוֹךְ יוֹם אֶחָד לְמִין חַיְדַּק קָטָן שֶׁל אֻמְלָלוּת.

אֲבָל... זֶהוּ, אֲנִי כְּבָר לֹא שָׁם!

וַאי, וַאי, אֲנִי חַיָּב כְּבָר לְסַפֵּר לָכֶם מָה הָיָה.

טוֹב, רֶגַע. אוּלַי יֵשׁ לָכֶם בְּמִקְרֶה כַּמָּה חֲטִיפִים טְעִימִים, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְכַרְסֵם בְּיַחַד בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם קוֹרְאִים אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלִּי?

יֵשׁ לָכֶם?

נֶהְדָּר!