*
בָּרְחוֹבוֹת הַקָּרִים שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם
הָיוּ לַהֲקוֹת רוֹק טָסוֹת מֵעַל רֹאשִׁי,
מְכַסּוֹת אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ,
מַחְרִישׁוֹת אֶת הַשָּׁמַיִם.
צִוְחוֹתֵיהֶן קָרְעוּ אֶת הָרָקִיעַ,
הַזֵּעָה נִגְּרָה מֵהֶן וְטִפְטְפָה עַל פָּנַי.
לְהָקוֹת פְּרָאִיּוֹת שֶׁל בַּחוּרִים יָפִים
נָדְדוּ מֵעַל הַיָּם אֶל חַלּוֹנִי.
כָּל הַלַּיְלָה לֹא יָשַׁנְתִּי.
הִקְשַׁבְתִּי
לְשִׁירָתָם,
עָצַרְתִּי אֶת נְשִׁימָתִי
כְּשֶׁהִמְרִיאוּ.
לֹא יָדַעְתִּי אֶת נַפְשִׁי.
אמי תמיד רצתה שאהיה משוררת
*
הָיְתָה שֶׁמֶשׁ צָהֳרַיִם, וַאֲנִי
יָשַׁבְתִּי עַל סַפְסָל בַּחוּץ, וְעִשַּׁנְתִּי.
עוֹד קֹדֶם לָכֵן הִתְקַשַּׁרְתִּי
אֶל בַּעֲלִי מִטֵּלֵפוֹן צִבּוּרִי וְהִשְׁאַרְתִּי
הוֹדָעָה בַּמַּזְכִּירָה הָאֵלֶקְטְרוֹנִית שֶׁקּוֹלָהּ
הָיָה קוֹלִי
אָמַרְתִּי לוֹ: "זֶהוּ זֶה"
אָמַרְתִּי לוֹ: "תָּבוֹא בָּרֶגַע שֶׁאַתָּה יָכוֹל"
אָמַרְתִּי לוֹ: "אֲנִי אֲחַכֶּה לְךָ עַל הַסַּפְסָל בַּכְּנִיסָה"
אָמַרְתִּי לוֹ: "אִמָּא שֶׁלִּי מֵתָה"
אָמַרְתִּי לוֹ: "אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ".