היקשרות

אני אוהב להיות זונת מגדלים, אבל כשנכנסתי לבניין הייתי קצת מעוצבן, לא אשקר. אקטיבים פשוט לא מעריכים את המסירות שנדרשת מפסיבים. ואני לא מדבר על לקשור אותי למיטה, למרות שזו בהחלט הייתה התוכנית; אני מדבר על מה שנדרש כדי שהזין ימצא את דרכו לארץ הפלאות ולא לממלכת השוקולד. אתה יושב על האסלה וממלא את עצמך כמו סופגנייה, מוציא, מכניס, שוטף, ככה מאתיים פעם, לא מתייאש, אתה מרגיש שאתה נקי, ואז אתה יורד רגע מהאסלה לתנוחת כלב כי אתה יודע שזה יגרום לגוף שלך להתכייל מחדש, ואז יש בפנים עוד קצת וזה לא המים הצלולים שיצאו מקודם אלא - לא משנה, קיצר, אתה משקיע שם, וקבעת כבר שעה מסוימת עם הבנאדם, אז אתה מנסה להיות יעיל, אבל גם לא לקצר דרכים כדי שלא יהיו תאונות, ומפה לשם יצא שהתעכבת ברבע שעה, ואז אתה מסמס לו שאתה מוכן לצאת ומחכה לאישור, והוא מחובר ולא עונה, ואתה מתחיל להתעצבן, ואז הוא שולח שהוא מתלבט כי הוא פתאום נהיה קצת עייף? ברצינות?! 

כבר העפתי את הצ׳אט איתו לארכיון, הוא לא היה שמור לי באנשי קשר, לא עניתי לו אפילו, אבל אחרי רבע שעה נשברתי. הצצתי וראיתי שהוא שלח סימן שאלה. עניתי לו בעוד סימן שאלה. הוא שאל אם אני בא. אז אתה רוצה שאני אבוא? שאלתי. כן, ברור, מה, אתה לא רוצה? הוא שאל. זה כבר עלה לי על העצבים סופית, אבל אז הוא שלח כתובת, וכתובת כמו שצריך - כולל הקומה והדירה והקוד בכניסה, ושאל אותי מתי אני שם. אז אמרתי לו שאני עולה על קורקינט ושייקח לי רבע שעה. 

בסדר, לקח קצת יותר, נתקעתי עם הפתיחת נעילה ואחר כך האפליקציה עשתה לי את המוות עם המקום המסומן לחניה, אבל אני לא מוכן לקבל תלונות ממי שגר בצפון העיר ומקבל אותי במשלוח כל הדרך משפירא. בטח לא כשהוא גר במגדל כזה. יאללה, אקטיבי עם כמה קוביות, אפשר לחשוב, התמרמרתי בעוד הדלתות נפתחות לקראתי. 

לא הספקתי לתהות בשביל מה צריך קוד אם הדלתות נפתחות מעצמן וכבר נתקלתי בשומר בלובי. בניין של אנשים רציניים, לא באו לשחק. אני לדירה 2141, אמרתי. פתאום נלחצתי, שכחתי איך קוראים לבן אדם, לא יהיה לי מה לענות אם הוא ישאל אותי. אבל השומר רק העיף לעברי מבט עייף ושאל מה הקוד. אז הקראתי לו מהטלפון את מה שההוא שלח ושער הזכוכית הואר בירוק ונחצה לשניים. חיים בסרט על מלא.