כלומר ירושלים
ירושלים עם מחשבות שהיא לא באמת
חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁאִם לֹא יִתְגַּעְגְּעוּ אֵלֶיהָ, יְרוּשָׁלַיִם, הִיא תְּבֻטַּל. לָכֵן
נוֹתֶנֶת לָרְחוֹבוֹת שֶׁלָּהּ שֵׁמוֹת שֶׁל מִתְגַּעֲגְּעִים מְפֻרְסָמִים, רָצוּי
מִכַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר מִזְּמַן. גַּם לְמִקְרֵה הַצֹרֶךְ בְּעֵדֵי אֹפִי כְּשֶׁיֵּשׁ לָהּ מַחְשָׁבוֹת
שֶׁהִיא לֹא בֶּאֱמֶת. לְהָקֵל עַל הַמַּשָּׂא הָרְחוֹבוֹת מְכַוְּצִים אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם
לְרָאשֵׁי תֵבוֹת, וּמִשְׁתַּדְּלִים לִהְיוֹת רְאוּיִים הֵם יוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ.
רָאשֵׁי הַתֵּבוֹת שֶׁלָּהֶם מוֹפִיעִים בִּבְחִינַת בַּגְרוּת. בַּשְּׁאֵלָה הַמַּכְשִׁילָה.
ירושלים ורחוב על שם מתגעגע מפורסם
חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁאִם לֹא יִתְגַּעְגְּעוּ אֵלֶיהָ, יְרוּשָׁלַיִם, הִיא תְּבֻטַּל. לָכֵן
נוֹתֶנֶת לָרְחוֹבוֹת שֶׁלָּהּ שֵׁמוֹת שֶׁל מִתְגַּעְגְּעִים מְפֻרְסָמִים. לְמָשָׁל
רַמְבָּ"ן. מְשׁוֹטֵט לְאִבּוּד בָּרְחוֹב שֶׁנִּקְרָא עַל שְׁמוֹ, לֹא רַק
שֶׁהוּא לֹא מְזַהֶה אוֹתוֹ, כְּשֶׁמִּתְחַזֶּקֶת בּוֹ תְּחוּשַׁת הַזָּרוּת וְהוּא מְזַמֵּן אֶת
הַמִּלָּה 'אֲנִי' הִיא לֹא נַעֲנֵית, בְּקֹשִׁי הֲבָרָה פְּתוּחָה שֶׁנִּבְלַעַת בָּרוּחַ, רוּחַ
שֶׁנּוֹשֶׁבֶת מֵעֵמֶק הַמַּצְלֵבָה שֶׁבּוֹ הָרְחוֹב הַנִּקְרָא עַל שְׁמוֹ מִסְתַּיֵּם.
ירושלים מוטרדת שמא הסיפור שלה מוגזם
מְהַנְהֶנֶת כְּשֶׁשּׁוֹמַעַת אֶת הַתְּפִלּוֹת אֵלֶיהָ, יְרוּשָׁלַיִם, עִם רֹאשׁ
בְּמָקוֹם אַחֵר. לְכָל הַיּוֹתֵר מְאַחְסֶנֶת אוֹתָן בְּשִׂיחָה מַמְתִּינָה. גַּם
לַגַּעְגּוּעִים אֵלֶיהָ הִיא מַקְשִׁיבָה בַּחֲצִי אֹזֶן, מֻטְרֶדֶת שֶׁמָּא
הַסִּפּוּר שֶׁלָּהּ מֻגְזָם. וְתָמִיד שׁוֹמֶרֶת מֶרְחָק. רֶגֶשׁ
מֵבִיךְ אוֹתָהּ, בִּמְיֻחָד דְּמָעוֹת. מָה כֻּלָּם רוֹצִים מִמֶּנָּה. וּבַאֲשֶׁר
לְ'עִיר הַנֶּצַח', נֶצַח מְשַׁעֲמֵם אוֹתָהּ. הִיא
מִתְיַחֶסֶת אֵלָיו, אִם בִּכְלָל, בֵּין נִיד עַפְעַף לְמִשְׁנֵהוּ כְּשֶׁהָאִישׁוֹן מְפַהֵק.