מעבר לקופה
קנאת סופרים - מתוך צינורות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
קנאת סופרים - מתוך צינורות
קנאת סופרים - מתוך צינורות
קנאת סופרים - מתוך צינורות

קנאת סופרים - מתוך צינורות

אתגר קרת

עוד על הספר

ניתן לרכישה בכרטיסיית אוהבי ספר ניתן לרכישה בכרטיסיית סיפורים קצרים ניתן לרכישה בכרטיסיית אתגר קרת ניתן לרכישה בכרטיסיית חובבי קריאה
צילום:Stephan Röhl

אתגר קרת

אֶתְגָּר קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967, ברמת גן) הוא סופר ישראלי. עיקר יצירתו סיפורים קצרים, אך הוא עוסק גם בכתיבת תסריטים, שירה, מחזות וקומיקס. פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

סיפוריו של קרת מרבים להתייחס לעצמם ולקורא ועל ידי כך לפרוץ את גבולות היצירה המקובלים. המציאות המתוארת בסיפוריו היא לעיתים קרובות מציאות פנטסטית, אבל הדמויות מתייחסות אליה בבנליות ומסרבות להשתומם מהאירועים החריגים שקורים סביבן.

לצפייה בשיח סופרים אצל "העבריות"

לקרוא עוד...

נושאים

קצרים

הספר מופיע כחלק מ -

צינורות
צינורות

תקציר

סופר מתוסכל יוצא להתנקש בכל הסופרים הידועים שהוא מקנא בכישרונם.

**שימו לב, זהו סיפור קצרצר**

לקרוא עוד...

פרק ראשון

הגברת במחלקת שמירת החפצים מופתעת כשאני מגיע לאשנב ומבקש להפקיד מטען. אני נראה לה ודאי מוזר. אגלי זיעה מבהיקים על מצחי בקור המקפיא של אמצע דצמבר, מטעני היחיד — ספר שאותו אני נושא בידי, כשאצבעי עדיין נתונה בין עמודיו כמעין סימנייה ארעית. 

המשך העלילה בספר המלא

לקרוא עוד...
צילום:Stephan Röhl

אתגר קרת

אֶתְגָּר קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967, ברמת גן) הוא סופר ישראלי. עיקר יצירתו סיפורים קצרים, אך הוא עוסק גם בכתיבת תסריטים, שירה, מחזות וקומיקס. פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

סיפוריו של קרת מרבים להתייחס לעצמם ולקורא ועל ידי כך לפרוץ את גבולות היצירה המקובלים. המציאות המתוארת בסיפוריו היא לעיתים קרובות מציאות פנטסטית, אבל הדמויות מתייחסות אליה בבנליות ומסרבות להשתומם מהאירועים החריגים שקורים סביבן.

לצפייה בשיח סופרים אצל "העבריות"

עוד על הספר

ניתן לרכישה בכרטיסיית אוהבי ספר ניתן לרכישה בכרטיסיית סיפורים קצרים ניתן לרכישה בכרטיסיית אתגר קרת ניתן לרכישה בכרטיסיית חובבי קריאה

נושאים

קצרים

הספר מופיע כחלק מ -

צינורות
צינורות
קנאת סופרים - מתוך צינורות אתגר קרת

הגברת במחלקת שמירת החפצים מופתעת כשאני מגיע לאשנב ומבקש להפקיד מטען. אני נראה לה ודאי מוזר. אגלי זיעה מבהיקים על מצחי בקור המקפיא של אמצע דצמבר, מטעני היחיד — ספר שאותו אני נושא בידי, כשאצבעי עדיין נתונה בין עמודיו כמעין סימנייה ארעית. 

המשך העלילה בספר המלא