פינות - מתוך אוטוקורקט
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
פינות - מתוך אוטוקורקט

פינות - מתוך אוטוקורקט

ספר דיגיטלי
ספר קולי
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

אתגר קרת

אֶתְגָּר קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967, ברמת גן) הוא סופר ישראלי. עיקר יצירתו סיפורים קצרים, אך הוא עוסק גם בכתיבת תסריטים, שירה, מחזות וקומיקס. פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

סיפוריו של קרת מרבים להתייחס לעצמם ולקורא ועל ידי כך לפרוץ את גבולות היצירה המקובלים. המציאות המתוארת בסיפוריו היא לעיתים קרובות מציאות פנטסטית, אבל הדמויות מתייחסות אליה בבנליות ומסרבות להשתומם מהאירועים החריגים שקורים סביבן.

לצפייה בשיח סופרים אצל "העבריות"

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר

זוג גרוש ומסוכסך מנסה לשכנע סופר מפורסם שינסח את הכיתוב על מצבת בנם.

פרק ראשון

ואז הם התחילו לריב על מה יהיה כתוב על המצבה. אבא של נועם רצה לכתוב "בן, משהו, וחבר שנקטף בדמי ימיו". הוא עוד לא ידע מה ה"משהו" הזה צריך להיות, רק שחייב להיות שם עוד דבר, שלישי, בשביל הקצב. את אמא של נועם ה"נקטף" הרגיז. "מה זה נקטף?" היא אמרה, "מה הוא, גויאבה?" היא רצתה לכתוב "נרצח", וזה העביר את השיחה לטונים עוד יותר צורמים. אבא של נועם סינן שזה כל כך אופייני לה: לכעוס, לעוות, לחפש אשמים. ואמא של נועם אמרה שאם הוא רוצה לקרוא לילד שיכור שחוצה פס הפרדה לבן במאה קמ"ש והורג להם את הבן "קוטף" אז שיבושם לו, אבל לא על המצבה של נועם.

אתגר קרת

אֶתְגָּר קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967, ברמת גן) הוא סופר ישראלי. עיקר יצירתו סיפורים קצרים, אך הוא עוסק גם בכתיבת תסריטים, שירה, מחזות וקומיקס. פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

סיפוריו של קרת מרבים להתייחס לעצמם ולקורא ועל ידי כך לפרוץ את גבולות היצירה המקובלים. המציאות המתוארת בסיפוריו היא לעיתים קרובות מציאות פנטסטית, אבל הדמויות מתייחסות אליה בבנליות ומסרבות להשתומם מהאירועים החריגים שקורים סביבן.

לצפייה בשיח סופרים אצל "העבריות"

עוד על הספר

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

פינות - מתוך אוטוקורקט אתגר קרת

ואז הם התחילו לריב על מה יהיה כתוב על המצבה. אבא של נועם רצה לכתוב "בן, משהו, וחבר שנקטף בדמי ימיו". הוא עוד לא ידע מה ה"משהו" הזה צריך להיות, רק שחייב להיות שם עוד דבר, שלישי, בשביל הקצב. את אמא של נועם ה"נקטף" הרגיז. "מה זה נקטף?" היא אמרה, "מה הוא, גויאבה?" היא רצתה לכתוב "נרצח", וזה העביר את השיחה לטונים עוד יותר צורמים. אבא של נועם סינן שזה כל כך אופייני לה: לכעוס, לעוות, לחפש אשמים. ואמא של נועם אמרה שאם הוא רוצה לקרוא לילד שיכור שחוצה פס הפרדה לבן במאה קמ"ש והורג להם את הבן "קוטף" אז שיבושם לו, אבל לא על המצבה של נועם.