כלב תחת כלב - מתוך אוטוקורקט
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
כלב תחת כלב - מתוך אוטוקורקט

כלב תחת כלב - מתוך אוטוקורקט

ספר דיגיטלי
ספר קולי
האזנה לדוגמה מהספר

אתגר קרת

אֶתְגָּר קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967, ברמת גן) הוא סופר ישראלי. עיקר יצירתו סיפורים קצרים, אך הוא עוסק גם בכתיבת תסריטים, שירה, מחזות וקומיקס. פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

סיפוריו של קרת מרבים להתייחס לעצמם ולקורא ועל ידי כך לפרוץ את גבולות היצירה המקובלים. המציאות המתוארת בסיפוריו היא לעיתים קרובות מציאות פנטסטית, אבל הדמויות מתייחסות אליה בבנליות ומסרבות להשתומם מהאירועים החריגים שקורים סביבן.

לצפייה בשיח סופרים אצל "העבריות"

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר

שני אחים יוצאים לנקום את מות כלבם.

פרק ראשון

יועז צועד כמה מטרים לפנינו. הוא הולך ממש מהר, ואלכס ואני צריכים חצי לרוץ בשביל להישאר קרובים אליו. יועז תמיד הולך מהר, וכשהוא כועס אז עוד יותר, אבל אף פעם לא ראיתי אותו ככה. ביד אחת הוא מחזיק ברזל חלוד שמצאנו בדרך, וביד השנייה בקבוק ספרייט מפלסטיק שמילא בתחנת הדלק ליד הצומת. אלכס מתנשף ולוחש לי, "הוא משוגע, אח שלך, אשכרה משוגע," ויועז, שכנראה שמע משהו, עוצר ומסתובב אליו. "מה אמרת?" הוא שואל. "הוא אמר שאנחנו צריכים ללכת למשטרה," אני מתפרץ, "שחבל שנסתבך." "מה קרה, טמבל?" יועז אומר ומתחיל ללכת לכיוון אלכס, "מפחד לבוא איתנו לשכונה של הערבים?" ואני מנסה לחשוב על משהו להגיד, משהו שיעצור את זה.

אתגר קרת

אֶתְגָּר קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967, ברמת גן) הוא סופר ישראלי. עיקר יצירתו סיפורים קצרים, אך הוא עוסק גם בכתיבת תסריטים, שירה, מחזות וקומיקס. פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

סיפוריו של קרת מרבים להתייחס לעצמם ולקורא ועל ידי כך לפרוץ את גבולות היצירה המקובלים. המציאות המתוארת בסיפוריו היא לעיתים קרובות מציאות פנטסטית, אבל הדמויות מתייחסות אליה בבנליות ומסרבות להשתומם מהאירועים החריגים שקורים סביבן.

לצפייה בשיח סופרים אצל "העבריות"

כלב תחת כלב - מתוך אוטוקורקט אתגר קרת

יועז צועד כמה מטרים לפנינו. הוא הולך ממש מהר, ואלכס ואני צריכים חצי לרוץ בשביל להישאר קרובים אליו. יועז תמיד הולך מהר, וכשהוא כועס אז עוד יותר, אבל אף פעם לא ראיתי אותו ככה. ביד אחת הוא מחזיק ברזל חלוד שמצאנו בדרך, וביד השנייה בקבוק ספרייט מפלסטיק שמילא בתחנת הדלק ליד הצומת. אלכס מתנשף ולוחש לי, "הוא משוגע, אח שלך, אשכרה משוגע," ויועז, שכנראה שמע משהו, עוצר ומסתובב אליו. "מה אמרת?" הוא שואל. "הוא אמר שאנחנו צריכים ללכת למשטרה," אני מתפרץ, "שחבל שנסתבך." "מה קרה, טמבל?" יועז אומר ומתחיל ללכת לכיוון אלכס, "מפחד לבוא איתנו לשכונה של הערבים?" ואני מנסה לחשוב על משהו להגיד, משהו שיעצור את זה.