נפוליאון מוצאת אהבה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
נפוליאון מוצאת אהבה

נפוליאון מוצאת אהבה

5 כוכבים (4 דירוגים)

עוד על הספר

גלית דהן קרליבך

גלית דהן קרליבך נולדה בשנת 1981 בשדרות וגדלה בה, באשדוד ובירושלים.
כתבה את הספרים: "אחותי כלה והגן נעול," "קצה," "סופה של אליס", "רפאים (האליגטורית)", "זאת אני, איווה", "מזל יתומה", וכן שני ספרי פנטזיה בסדרת "ערפילאה."
בנוסף, מסות, שירים, ביקורות, טורים, מאמרים וסיפורים קצרים שלה מתפרסמים ב"הארץ", "עברית", "אפוק", "מעריב", "מאזניים", "עיתון 77 ", וכן בכתבי עת בינלאומיים — " Lilith" ,"Tablet" ,"Poetin " ועוד.
עם הפרסים שבהם זכתה על יצירותיה נמנים פרס ראש הממשלה ופרס אקו"ם ע"ש דבורה עומר. היא זכתה במלגת פרדס מטעם הספרייה הלאומית, ובמלגת קרן פולברייט להשתתפות בתוכנית הכתיבה הבינלאומית באיווה, וכן השתתפה בתוכניות כתיבה בינלאומיות בשנחאי ובאליקנטה. ספרה, "זאת אני, איווה" זיכה אותה בציון לשבח מטעם פרס ברנר ובתרגום לאנגלית מטעם קרן עם הספר. 
גלית דהן קרליבך מתגוררת בירושלים, קוראת, כותבת, מרצה ומלמדת כתיבה יצירתית באוניברסיטת בר אילן.

ראיון "ראש בראש"

נושאים

ניתן לרכישה גם ב -

ניתן למצוא גם ב -

תקציר

חוקרת פרטית עתיקה יוצאת להגן על שכנתה, יו"ר ועד הבלוקייה שנופלת לתוך מלכודת אהבה מפוקפקת ובשיאה שוכחת לדרוש דמי ועד.

פרק ראשון

אני יודעת שזה לא הגיוני, לא מקובל ובעיקר לא מוסרי לחבב שכנים - הרי אי אפשר לדעת מתי יצלצלו לך בדלת ומה יבקשו בשעה שבה את רק רוצה שקט. וככה, במשך מאות שנים, אני גרה בבניין תוך הקפדה מוחלטת על לא לדעת מה קורה מעבר לדלתות של כל יושבי הבלוקים. הרי התחנכתי היטב: גדלתי על ברכי המשפט "שכנים-למלחמה" של אימא הניה עליה השלום.
הבניין שלנו הוא הקיצוני ביותר בבלוק. נקודת הקיצון הזו משפיעה על כל יושבי הבניין: כולנו, בלי יוצא מן הכלל, אנטיפתים או דמנטיים, מה שמקל עלי להמשיך במורשתה של הניה. את דמי הועד גובה הצרפתייה מקומת הגג, היו"ר האזורית של כל הבלוקייה. כיוון שידיעותיי על צרפת אינן רבות, אני מכנה אותה ביני לביני בשם "נפוליאון".
אופן הגבייה של נפוליאון נעשה כך: נקישה שלה על כל אחת מדלתות הבניין, קריאה "דמי וועד" במבטא צרפתי כבד, ואז, בידיים עטויות כפפות גניקולוג היא לוקחת את הכסף, בלי ליצור קשר עין וממשיכה לשכן הבא. 
על דלתם של הדמנטיים מדביקה נפוליאון הודעה בגודל של מודעת אבל ובה כתוב שהם נדרשים לתחוב את הכסף מתחת לדלת ביתה בשעות אחת עד חמש- אז היא לא בבית. לנפוליאון יש מכון קוסמטי המתמחה בעיכוב תהליכי זקנה. למרבה האירוניה, בית אבות מתנוסס מול המכון שלה.
חלק מדייריו היו פעם לקוחות של נפוליאון עד שנאלצו לחצות את הכביש אל היכל הזקנה. 

המשך העלילה בסיפור המלא

גלית דהן קרליבך

גלית דהן קרליבך נולדה בשנת 1981 בשדרות וגדלה בה, באשדוד ובירושלים.
כתבה את הספרים: "אחותי כלה והגן נעול," "קצה," "סופה של אליס", "רפאים (האליגטורית)", "זאת אני, איווה", "מזל יתומה", וכן שני ספרי פנטזיה בסדרת "ערפילאה."
בנוסף, מסות, שירים, ביקורות, טורים, מאמרים וסיפורים קצרים שלה מתפרסמים ב"הארץ", "עברית", "אפוק", "מעריב", "מאזניים", "עיתון 77 ", וכן בכתבי עת בינלאומיים — " Lilith" ,"Tablet" ,"Poetin " ועוד.
עם הפרסים שבהם זכתה על יצירותיה נמנים פרס ראש הממשלה ופרס אקו"ם ע"ש דבורה עומר. היא זכתה במלגת פרדס מטעם הספרייה הלאומית, ובמלגת קרן פולברייט להשתתפות בתוכנית הכתיבה הבינלאומית באיווה, וכן השתתפה בתוכניות כתיבה בינלאומיות בשנחאי ובאליקנטה. ספרה, "זאת אני, איווה" זיכה אותה בציון לשבח מטעם פרס ברנר ובתרגום לאנגלית מטעם קרן עם הספר. 
גלית דהן קרליבך מתגוררת בירושלים, קוראת, כותבת, מרצה ומלמדת כתיבה יצירתית באוניברסיטת בר אילן.

ראיון "ראש בראש"

עוד על הספר

נושאים

ניתן לרכישה גם ב -

ניתן למצוא גם ב -

נפוליאון מוצאת אהבה גלית דהן קרליבך

אני יודעת שזה לא הגיוני, לא מקובל ובעיקר לא מוסרי לחבב שכנים - הרי אי אפשר לדעת מתי יצלצלו לך בדלת ומה יבקשו בשעה שבה את רק רוצה שקט. וככה, במשך מאות שנים, אני גרה בבניין תוך הקפדה מוחלטת על לא לדעת מה קורה מעבר לדלתות של כל יושבי הבלוקים. הרי התחנכתי היטב: גדלתי על ברכי המשפט "שכנים-למלחמה" של אימא הניה עליה השלום.
הבניין שלנו הוא הקיצוני ביותר בבלוק. נקודת הקיצון הזו משפיעה על כל יושבי הבניין: כולנו, בלי יוצא מן הכלל, אנטיפתים או דמנטיים, מה שמקל עלי להמשיך במורשתה של הניה. את דמי הועד גובה הצרפתייה מקומת הגג, היו"ר האזורית של כל הבלוקייה. כיוון שידיעותיי על צרפת אינן רבות, אני מכנה אותה ביני לביני בשם "נפוליאון".
אופן הגבייה של נפוליאון נעשה כך: נקישה שלה על כל אחת מדלתות הבניין, קריאה "דמי וועד" במבטא צרפתי כבד, ואז, בידיים עטויות כפפות גניקולוג היא לוקחת את הכסף, בלי ליצור קשר עין וממשיכה לשכן הבא. 
על דלתם של הדמנטיים מדביקה נפוליאון הודעה בגודל של מודעת אבל ובה כתוב שהם נדרשים לתחוב את הכסף מתחת לדלת ביתה בשעות אחת עד חמש- אז היא לא בבית. לנפוליאון יש מכון קוסמטי המתמחה בעיכוב תהליכי זקנה. למרבה האירוניה, בית אבות מתנוסס מול המכון שלה.
חלק מדייריו היו פעם לקוחות של נפוליאון עד שנאלצו לחצות את הכביש אל היכל הזקנה. 

המשך העלילה בסיפור המלא