האמת

"האמת והידיעה הן חשובות גם אם הן כואבות. במסורת הפילוסופית המערבית, בניגוד לבודהיזם, הידיעה היא תכלית לעצמה ולא אמצעי" - אמיתות אלו חזרתי ושיננתי לסטודנטים שלי בקורס "מבוא לפילוסופיה". הסטודנטים תמיד הביעו אי נחת. ומה אם הידיעה תוביל לסתם סבל מיותר, גם אז יש לדרוש  אחריה? וכמעט בכל כתה שלימדתי, טען בפניי בלהט סטודנט פלוני שהוא לא רוצה לדעת מתי בדיוק ימות, או אם הוא סובל ממחלה חשוכת מרפא. אחרים החרו החזיקו אחריו. באותו זמן הייתי עדיין אופטימי באשר ליכולתה של הפילוסופיה לשחרר את בני התמותה מהבורות. היום כבר אינני בטוח. האמנם עדיף לדעת את האמת בכל מקרה? 

* המשך העלילה בסיפור המלא *