לביאה בשמש

לביאה

אֲנִי רוֹצָה לִשְׁאֹל אוֹתָהּ אִם לְבִיאוֹת

עוֹזְבוֹת אֶת הַגּוּרִים שֶׁלָּהֶן,

אִם לְבִיאוֹת – כְּשֶׁהֵן רוֹאוֹת מֶרְחָבִים פְּתוּחִים –

פִּתְאוֹם נִתְקָפוֹת רָעָב

לָאֵינְסוֹף

וּמַתְחִילוֹת לָרוּץ

וְלָרוּץ

וְלָרוּץ,

בּוֹלְעוֹת אֶת הָאֲוִיר,

אֶת הַשָּׁמַיִם,

אֶת הַמֶּרְחָב,

אִם הֵן מַרְגִּישׁוֹת אֶת הָאֲדָמָה זָזָה מִתַּחַת לְרַגְלֵיהֶן

וּמַמְשִׁיכוֹת וּמַמְשִׁיכוֹת וּמַמְשִׁיכוֹת

עַד שֶׁהֵן שׁוֹכְחוֹת אֶת הַלַּהֲקָה

וְשׁוֹכְחוֹת אֶת הַזָּכָר

וְשׁוֹכְחוֹת אֶת הַגּוּרִים

וְשׁוֹכְחוֹת אֶת הָעוֹלָם

וְאֶת הָעֵץ הַהוּא שֶׁאָהֲבוּ כָּל־כָּךְ

וְזוֹכְרוֹת רַק רַגְלַיִם,

רַק שְׁרִירִים,

רַק אֹפֶק וְהָרִים רְחוֹקִים

וְאַיָּלִים שֶׁאֶפְשָׁר לִתְפֹּס

וְלֶאֱכֹל

לְבַד

לְאַט.

חופש

אֲנִי חָפְשִׁיָּה,

חָפְשִׁיָּה –

בְּתוֹךְ הָאֱמֶת, כִּמְעַט.

כְּמוֹ לְבִיאָה

שֶׁלֹּא רָאֲתָה מֶרְחָבִים מֵעוֹלָם

אֲנִי רָצָה,

מוֹתַחַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם,

וְנִשְׁכֶּבֶת מִתַּחַת לָעֵץ

בַּאֲפִיסַת כּוֹחוֹת

רַק כְּדֵי לְתַכְנֵן

אֶת הָרִיצָה הַבָּאָה.

מְנַסָּה לִבְלֹעַ

אֶת כָּל הַחַמְצָן.

מְנַסָּה לִבְלֹעַ

אֶת כָּל הָעָצְמָה

שֶׁיֵּשׁ בָּרַגְלַיִם

הָאֵלֶּה.

אחד

הִיא רָצָה וְזוֹכֶרֶת אֶת גּוּרֶיהָ,

הִיא רָצָה וְזוֹכֶרֶת אֶת הָעֵץ שֶׁמִּתַּחְתָּיו נָחָה,

הִיא רָצָה וְזוֹכֶרֶת אֶת הָרוּחַ הַקַּלָּה שֶׁנָּשְׁבָה

לְיַד הַשֵּׁבֶט, בְּתוֹךְ הַשֵּׁבֶט,

הִיא רָצָה וְזוֹכֶרֶת אֶת הַנְּשִׁימָה הַזּוֹ

בַּחֹם עַד הֵרָדְמוּת,

הִיא רָצָה וּמַרְגִּישָׁה אֶת הָאֲדָמָה הַלּוֹהֶטֶת,

הִיא רָצָה וּמַרְגִּישָׁה אֶת כַּף הָרֶגֶל,

הִיא רָצָה וּבְתוֹךְ נַפְשָׁהּ הִיא כְּבָר קוֹרֶסֶת

לְתוֹךְ הַזִּכָּרוֹן,

לְתוֹךְ הַמֶּרְחָבִים

שֶׁלֹּא יִהְיוּ,

לְתוֹךְ הַמֶּרְחָבִים שֶׁכְּבָר

נִהְיִים אֶחָד,

זֶה שֶׁהִיא רָצְתָה

וְזֶה שֶׁהִיא הָלְכָה מִמֶּנּוּ.

הָעֵץ הַהוּא

וְהָעֵץ הַזֶּה

וְהָעֵץ הַבָּא

נִהְיִים אֶחָד.

הַנּוֹף וְהָאֲדָמָה וְהַשֶּׁמֶשׁ וְהִיא

וְהָרִיצָה וְהַמְּנוּחָה וְהַשְּׁאִיפָה וְהֶעְדֵּר הַתְּזוּזָה –

הַכֹּל

נִהְיֶה

אֶחָד.