מות האלוהות והולדת האמונה

הקדמה — להלן פרטים של הכותב

שמי לוי אבי אברהם, יליד ישראל. אימי ילידת ישראל ושלוש אחיותיי ילידות ישראל.

שירתי בצבא בחיל הקשר בתפקיד אלחוטן, ואת רוב שירותי העברתי בחטיבת שריון גדוד 52. השתתפתי במלחמות: מבצע קדש, ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת שלום הגליל ומלחמת יום כיפור.

סיימתי בית ספר יסודי ביהודה המכבי ותיכון באליאנס תל אביב. למדתי הנהלת חשבונות ושרטוט בניין.

במשך כשתים־עשרה שנה עבדתי בבנק הפועלים ולבסוף שימשתי כסגן מנהל סניף. כמובן, במשך זמן רב שימשתי חבר ועד הסניף וועד העובדים של הבנק.

עם זאת, תמיד ידעתי שאני רוצה להיות עצמאי ללא תלות באיש. הקמתי חברה בע״מ, קפלן את לוי, שמעניקה שירותים של השמת עובדים לכלל התפקידים הדרושים במוסדות, עיריות, אוניברסיטאות, תל אביב, נתניה, בר־אילן, הרצליה, בני ברק וכן יישובים באזור השרון.

ב־2016 מכרתי את החברה.

כל חיי אהבתי לקרוא ספרים, לבקר במוזיאונים, לצפות באופרה ובהצגות בתיאטרון הבימה והקאמרי ולצפות בהופעות של אומני ישראל ואומנים בין־לאומיים בחו״ל וגם בארץ.

לאורך חיי ביקרתי במדינות בכל רחבי העולם: ירדן, רוסיה, צרפת, אנגליה, ספרד, שוויץ, הולנד, בולגריה, פולין, אוסטריה, ארצות הברית מחוף לחוף, איטליה, צ׳כיה, יוון, גרמניה, בלגיה, שוודיה, רומניה, סין, הוותיקן, לוקסמבורג, מונטנגרו, מונאקו, פורטוגל, פינלנד, קפריסין, ליכטנשטיין, דרום אפריקה, דובאי, אבו דאבי, טורקיה, מלטה, אירלנד.

בראשית 3.11.2016

בראשית היה עולם.

בראשית הייתה ארץ.

בראשית נולדה אומה.

בראשית נבנתה מדינה.

עברו שנים וגם יובלים.

נחלה כישלון מבין העמים.

הוגלתה האומה, מדינה נהרסה.

חלומות, כיסופים, חזינו את חזרתה.

בכוחות משותפים עלינו לאותה מדינה.

ברבות הימים נס פך השמן האיר את האפלה,

ושוב יכולנו להקים מדינה.

עברו שנים עד בוא הגזרה.

צבאות ומלכים עברו בה.

הרסוה, שברו את היכלהּ והגלו את עמהּ.

ברבות הימים קמו בה מנהיגיה החדשים,

הפיצו את חזונם בין העמים.

תקעו יתד, שתלו עץ, עקרו סלע.

הפריחו את השממה והקימו מדינה.

שוב נולדה אומה אחת במדינה אחת.

גם דגל, גם נס המנורה,

עמדו לצד אותה המדינה,

לתפארת עם ישראל.

קשה הייתה בדרכה הראשונה,

בעמל רב הגלתה את נתיניה,

את בניה ואת בנותיה, למלא חזונם כבראשונה.

עברו ימים ושנים, רוחות רעות נשבו מבין יושביה.

חזיונות ותעתועים היו נחלתה ואין מושיע.

כבראשית דרכה.

בראשית הייתה אומה,

בראשית הייתה מדינה,

נס פך השמן לא ישוב במהרה.

אין מושיע ואין גואל,

הרס וחורבן לעם היושב בישראל.

מות האלוהות והולדת האמונה (7.3.2016)

משחר בריאת הכדור והתפתחותו ידועים במים וביבשה, קיבלו אותם יצורים קטנים גדולים ובכל צורה שהיא, תכונות, חושים, התנהלות על פי סביבתם.

בראש ובראשונה הקיום הפיזי, צריכת מזון. חובה עליהם לראות, להריח, לשמוע, לטעום. כל יצור ויצור על פי התכונות שסיגל לעצמו, תוך התפתחות אבולוציונית במהלך אלפי שנים, מיליוני שנים ומיליארד שנים.

לא אעסוק בזה, אלא בגורם הפחד מהאחר! ה פ ח ד מהאחר! מהחזק והמאיים, הן בינם לבין עצמם והן סוגים שונים של אותם יצורים. לכן, כדי לעבור את משברי הפחד, העסיקו את עצמם כל היצורים במסתור פיזי.

קריאת המצב בטבע הגורם להסתגלות, ופירושם של האירועים מתוך תקווה שיוכל להתגבר על הפחד.

הפחד הוא האלטרנטיבה של ההישרדות

כדי להתגבר על הפחד במשך השנים נבנו אמונות טפלות בקשר לאירועי הטבע; ה ש מ ש, ה י ר ח, הכוכבים, הברק, הרעם והרוח, אירועים שונים של הנהרות, הימים, רעידות האדמה, שיטפונות ועוד. מאחר שאירועים אלה חזרו על עצמם, הפירושים שהתקבלו על ידי אותם יצורים הם שיש להתמודד עם אלה בדרך של השתקת המצב על ידי סמלים, קישוטי פנים, מנחות, תקרובות והקרבה למשהו בלתי נודע ובלבד שלא יחזרו מאורעות אלה.

במהלך מיליוני שנים, למד האדם הקדמון לכבד את איתני הטבע על ידי ציורים במערות קדם, ופירש אותם לכל עמיתיו ומדוע זה קרה — אולי אותות וסימנים שכדאי שנְכבד. התמורה תהיה חוסר פגיעה באדם. ואם נבדוק את יתר היצורים שקיימים בטבע, גורם הפחד קיים לעיתים כדבר ראשוני לקיומם בכדור הארץ. ואכן, גם הם סיגלו לעצמם חושים ותכונות כאלה שהזכרנו. בראש ובראשונה, הסיכון הקיומי של אותו יצור שכמובן פיתח וסיגל לעצמו, כל אחד לפי ההתפתחות האבולוציונית שבו.

גורם הפחד הפך בתחילה לפולחן, כשבראש השבט או הקבוצה היה אדם חזק ובעל זיכרון טוב לכל מה שעבר עליו במשך השנים. הידע הזה אִפשר להעמיק לייעד להתנהל בפולחן, לאירוע זה או אחר של איתני הטבע.

יש להוסיף גם הרחבת קבוצת השבט משבעה לחמישה־עשר בני אדם. אלו קבוצות גדולות יותר וכך יחלקו את המשימות ביניהן. משימתם של הזכרים היא גידול דור ההמשך על ידי הנקבות, שהן גם ליקטו צמחים, גרעינים, פירות וכל דבר שנראה אכיל. ואכן, גם אצל בעלי החיים ביבשה ובים רואים אנו קבוצות־קבוצות עם הנהגה בראש, להזכיר לכולם אם חלו שינויים בטבע יש לשים לב לסימנים ולפעול בהתאם, כמו: להזהיר אם בא אסון או יותר נכון אירוע חריג המתקרב ובא. הסמכות הראשונית ניתנה, כפי שהוזכר, לראש השבט. תפקידו, להורות ולפקד על ביצוע אמצעי הגנה הן מגורמי הטבע והן מקבוצות אחרות שלא שייכות לאותה הקבוצה.

בתקופה שנוצרו מרכזי חיים של קבוצות גדולות יותר היו חייבים לחלק את הנטל לקבוצות של מנהיגים. ראשי שבטים, שומרים והוראות של התנהלות למען ביטחונם של כל תושבי מרכז זה או אחר.

תופעות הטבע הראשונות שקרו להם — בהמשך, קיבלו שמות. הם חששו מהם ולא ידעו מה לעשות, אם לסגוד לשמש, לירח, לרוח, לרעם, לברקים ולרעידות אדמה. התפיסה הייתה שאם נספק את רצונן של תופעות אלו, אולי בכך נינצל. חובה עליהם לשמר את הקבוצה ולשרוד ככל האפשר.

כדי לשרוד, יש לדעת דבר שבו ירחיק את האסונות ו/או אירוע כלשהו על ידי שמירה של ציורים במערות, צביעת הגוף ו/או הפנים בסמלים מסוימים המשייכים אותם לקבוצה אחת, ובכך נגונן על כל הקבוצה וגורם הפחד ייעלם. לתופעות אלה נקרא: “א מ ו נ ה״.

אם נאמין ברוח או בשמש וכדומה, אולי נבין איך רצוי היה להתנהג ובלבד שהפחד ייעלם והאסון לא יפגע בנו.

במצרים, הקדמונים האמינו בעגל או בספינקס (ראה פרעונים) חרטומים.

בכל מקום בכדור הארץ יש מבנים שמוקדשים לאלים ו/או לאלילים. המעבר מהאמונה באלים לאלילים — הפכו להיות שגרתיים וצורתם או במושגים גשמיים לדוגמה: יוון.

לאמונה באלים/ באלילים — כאן ההיגיון להתפתחותו של האדם עם הניסיון הרב שלו בשביל לגרש את הפחד — בנה אלים, ומאוחר יותר בנה אלילים.

האלים היו דבר לא ממומש ולא נראה, לכן במשך הזמן מצאו לנכון ליצור אלילים, ולקרוא להם בשמות שמצאו חן בעיניהם ללא קשר לקבוצות אחרות בכדור. כשהאדם יצר לעצמו אלילים וקרא להם בשמות שמצאו חן בעיניו, ללא קשר לקבוצות אחרות בכדור הארץ, כשהאדם יצר לעצמו אלילים נוח לו לראות את האל שלו בין אם זה לפריון או לניצחון. ראה סמלים ודגלים וסימנים.

בתחילת דרכו נוח היה להאמין באלים. כמו אל האהבה או אל המלחמה. אבל תמיד רצה האדם לראות את פועלו של אותו אל ולכן יצר לעצמו גם אלילים. כך שבכל מקום שהוא יצרו אותם קדמונים, אנו רואים סימנים על ידי ציורים במערות ו/או כתבים עתיקים שבהם האדם מחפש את האמונה שבה יוכל להאמין, שזאת הסיבה למצבו של הפרט ושל הקבוצה בכלל.

במשך אלפי שנים ובכל מקום בכדור הארץ נתגלו מקדשים, סמלים, פסלים, המייחסים לאותם אנשים את האמונה בפסל זה או אחר, ובכלל בכדי לשרוד חובה עלינו משחר הילדות לדבוק בשבט, להמתין בסבלנות לשמוע את ההנחיות מזקני העדה או השבט.