"פַּעַם, לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, בְּמַמְלָכָה רְחוֹקָה, חָיוּ בְּאֹשֶׁר מַלְכָּה וּמֶלֶךְ וְלָהֶם שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים: הַתְחָלָה, אֶמְצַע וְסוֹף. תּוֹשָׁבֵי הַמַּמְלָכָה אָהֲבוּ מְאוֹד סִפּוּרִים. הֵם זָכְרוּ אֶת הַסִּפּוּרִים שֶׁשָּׁמְעוּ, וְסִפְּרוּ אוֹתָם הָלְאָה לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים, שֶׁסִּפְּרוּ אוֹתָם לְעוֹד אֲנָשִׁים."
אבל... מה קרה ביום בהיר אחד שבו שכחו כולם את הסיפורים, והתחלה, אמצע וסוף התבלבלו? האם יצליחו להתגבר על הכישוף הנורא שהוטל על הממלכה? ואיך דווקא מוגבלות מתגלה כפתרון המפתיע שמציל את המצב?
הַתְחָלָה, אֶמְצַע, סוֹף הוא סיפור על הסדר שבבלגן, על מוגבלות שהיא כוח־על, ועל תבונה, אומץ ואופטימיות שיכולים להתמודד עם החושך ולהפיץ במקומו אור גדול.