הולך ומצפין מצפין והולך

 יעקב שגיא נולד בזמברוב, פולין ב- 10 בדצמבר 1937. ב-1941 פלשו הגרמנים לעיר הולדתו. אביו נרצח באותה שנה ונטמן בקבר אחים. שגיא ומשפחתו נמלטו ליערות. ב-1943 נרצחו אמו ואחיו. בסוף המלחמה, בהיותו בן תשע, עלה ארצה, נקלט בחברת הילדים בקיבוץ יגור.  ב-1956 התגייס לצנחנים, וב-1959 עלה לקיבוץ מלכיה, התחתן והתיישב במקום. ב-1971 עברה המשפחה להתגורר בנצרת, וכארבע שנים לאחר מכן עברה למושב בני יהודה ברמת הגולן. בשנים אלה החל לפרסם לראשונה את שיריו בביטאונים הקיבוציים. ב-2004, בעקבות מחלת הפרקינסון עמה הוא התמודד, עבר עם אשתו להתגורר במושב הגמלאים פרוטיאה בשרון.
    ספרו הראשון, מעבר למאסף, פורסם ב-1972 (הקיבוץ המאוחד).  כמו כן הוציא ספר פרוזה אחד בשם והילד בוכה (2005). מוטיב מרכזי ביצירתו הנו ההתמודדות עם מוראות השואה, תוך בחינת הציר של זיכרון ושכחה. בכתיבתו מייצג שגיא את ההתמודדות של דור הילדים שעלו מאירופה בקטנותם והשתלבו בארץ החדשה.
    יעקב שגיא נפטר ב- 19 בדצמבר 2015. הותיר אחריו את רעייתו רחל, שלושה ילדים ונכדים.

מקור: לקסיקון הספרות העברית החדשה
https://tinyurl.com/mrx94u4m