לטייל בישראל עם סבא דניאל 2: תעלומה בעמק המעינות

פֶּרֶק 1

דּוֹקְטוֹר לִשְׁבִילִים

פָּעַם בְּשָׁנָה, בְּחֻפְשַׁת הַפֶּסַח, דּוֹד גִּידִי לוֹקֵחַ אֶת כָּל הַמִּשְׁפָּחָה וְגַם כַּמָּה חֲבֵרִים לְטִיּוּל בֵּן שְׁלוֹשָׁה יָמִים, בַּמִּינִיבּוּס הַיָּרֹק. הָאֱמֶת שֶׁגִּידִי הוּא לֹא בֶּאֱמֶת דּוֹד, אֶלָּא חָבֵר שֶׁל סַבָּא דָּנִיאֵל מֵאָז שֶׁהֵם הָיוּ בְּנֵי שָׁלוֹשׁ, אֲבָל בִּגְלַל שֶׁגִּידִי וְסַבָּא דָּנִיאֵל הֵם כִּמְעַט כְּמוֹ אַחִים, אָז גִּידִי הוּא כִּמְעַט כְּמוֹ דּוֹד.

גִּידִי הוּא רוֹפֵא יְלָדִים וְהוּא גַּם דּוֹקְטוֹר לִשְׁבִילִים, מַכִּיר כָּל מַסְלוּל וְכָל פִּנָּה בַּטֶּבַע.

בְּכָל שָׁנָה גִּידִי מוֹצֵא אֶת הַמְּקוֹמוֹת הֲכִי מְעַנְיְנִים שֶׁאֶפְשָׁר לְטַיֵּל בָּהֶם, וּלְשָׁם נוֹסֵעַ הַמִּינִיבּוּס הַיָּרֹק.

לִיטַל מְחַכָּה לַטִּיּוּל שֶׁל גִּידִי כָּל הַשָּׁנָה. מָה שֶׁמְּיֻחָד בַּטִּיּוּל הַזֶּה הוּא שֶׁאַף פַּעַם לֹא יוֹדְעִים מֵרֹאשׁ לְאָן נוֹסְעִים, כִּי גִּידִי מְגַלֶּה מָה הַיַּעַד רַק בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, בַּמִּיקְרוֹפוֹן שֶׁל הַמִּינִיבּוּס.

הַשָּׁנָה גִּידִי הוֹדִיעַ חֲגִיגִית שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ אֶת הַטִּיּוּל לְאַרְבָּעָה יָמִים כִּי הַפַּעַם נוֹסְעִים לְמָקוֹם מְיֻחָד. הוּא גַּם אָמַר שֶׁחָשׁוּב מְאוֹד לְהָבִיא בִּגְדֵי יָם וּפָנָסֵי רֹאשׁ.

בַּאֲרוּחַת הַשַּׁבָּת, מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן, כֻּלָּם נִסּוּ לְנַחֵשׁ לְאָן נוֹסְעִים. אִמָּא הָיְתָה בְּטוּחָה שֶׁנּוֹסְעִים לַכִּנֶּרֶת, לִיטַל חָשְׁבָה שֶׁנּוֹסְעִים לְיַם הַמֶּלַח, הַמָּקוֹם הַנָּמוּךְ בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם, וְרַק סַבָּא חִיֵּךְ חִיּוּךְ רָחָב וְאָמַר: "אֲנִי לֹא צָרִיךְ לְנַחֵשׁ כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ לְאָן נוֹסְעִים הַשָּׁנָה, גִּידִי גִּלָּה לִי, אֲבָל אַל תְּנַסּוּ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתִי לְסַפֵּר! גִּידִי הִשְׁבִּיעַ אוֹתִי לֹא לְגַלּוֹת לְאַף אֶחָד וַאֲנִי מִתְכַּוֵּן לַעֲמֹד בַּהַבְטָחָה!"

שִׁיר, אֲחוֹתָהּ הַקְּטַנָּה שֶׁל לִיטַל, קָפְצָה רִאשׁוֹנָה וְהֵחֵלָּה לְהִתְחַנֵּן בַּקּוֹל הֲכִי חָמוּד שֶׁלָּהּ: "בְּבַקָּשָׁה, סַבָּא בְּבַקָּשָׁה, תְּגַלֶּה רַק לִי! רַק לִי, מַבְטִיחָה לֹא לְהַגִּיד לְאַף אֶחָד. בְּבַקָּשָׁה!"

הַחִיּוּךְ שֶׁל סַבָּא, שֶׁגַּם כָּכָה הָיָה רָחָב, נִמְתַּח עוֹד קְצָת וְהִגִּיעַ מֵאֹזֶן לְאֹזֶן.

"לֹא וָלֹא!" עָנָה סַבָּא, "לַמְרוֹת שֶׁאַתְּ מְאוֹד חֲמוּדָה וְכִמְעַט מְשַׁכְנַעַת אוֹתִי."

לִפְנֵי כַּמָּה חֳדָשִׁים עָלְתָה שִׁיר לְכִתָּה א', וְעַכְשָׁו הִיא לוֹמֶדֶת בְּאוֹתוֹ בֵּית סֵפֶר כְּמוֹ לִיטַל, כָּכָה סַבָּא יָכֹל לֶאֱסֹף אֶת שְׁתֵּיהֶן יַחַד בַּצָּהֳרַיִם. שִׁיר תָּמִיד יוֹצֵאת רִאשׁוֹנָה מֵהַכִּתָּה, מִיָּד עִם הַצִּלְצוּל, וְלִיטַל מַגִּיעָה רַק אַחֲרֵי שֶׁרֹב הַתַּלְמִידוֹת וְהַתַּלְמִידִים כְּבָר יָצְאוּ. הִיא וַחֲבֶרְתָּהּ הַטּוֹבָה נָעֲמָה הוֹלְכוֹת לָהֶן יַחַד בַּעֲצַלְתַּיִם, וְלֹא פַּעַם שִׁיר מְאַבֶּדֶת סַבְלָנוּת עַד שֶׁהִיא מַגִּיעָה.

"סַבָּא! אָמַרְתָּ שֶׁבְּיוֹם רִאשׁוֹן תְּגַלֶּה לָנוּ לְאָן נוֹסְעִים בְּפֶסַח," אָמְרָה לִיטַל כְּשֶׁהִגִּיעָה סוֹף סוֹף לַשַּׁעַר, וְכִמְעַט הִצְלִיחָה שֶׁלֹּא לְחַיֵּךְ.

"בִּרְצִינוּת? אֲנִי אָמַרְתִּי דָּבָר כָּזֶה?" סַבָּא הִתְבַּלְבֵּל לְרֶגַע, "אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת? הֲרֵי הִבְטַחְתִּי לְגִידִי לֹא לְגַלּוֹת, הוּא מַמָּשׁ בִּקֵּשׁ שֶׁאֶשְׁמֹר אֶת יַעַד הַטִּיּוּל שֶׁלָּנוּ בְּסוֹד," גֵּרֵד סַבָּא בְּרֹאשׁוֹ.

"אָז אוּלַי רַק תִּתֵּן לָנוּ רֶמֶז?" הִצִּיעָה לִיטַל.

"רֶמֶז זֶה לֹא בֶּאֱמֶת לְגַלּוֹת, כִּי אֲנַחְנוּ נְגַלֶּה לְבַד," הִנְהֲנָה שִׁיר.

"זֶה נָכוֹן," חִיֵּךְ סַבָּא בְּהַסְכָּמָה. "וַאֲפִלּוּ כְּבָר חָשַׁבְתִּי עַל זֶה לְבַד."

סַבָּא הוֹצִיא מִכִּיסוֹ פִּנְקָס וְסִפֵּר: "הַבֹּקֶר נִפְגַּשְׁתִּי עִם הַשָּׁכֵן שֶׁלִּי יוֹן, וְיַחַד הֵכַנּוּ לָכֶן חִידָה, שֶׁכְּשֶׁתִּפְתְּרוּ אוֹתָהּ - תֵּדְעוּ לְבַד לְאָן הַטִּיּוּל." שִׁיר חָטְפָה אֶת הַפִּנְקָס מִיָּדוֹ שֶׁל סַבָּא וְהֵחֵלָּה לִקְרֹא:

בְּמֶרְכָּז הַגְּבִינָה נִמְצָא הַבַּיְשָׁן

הִיא הִתְלַהֲבָה שֶׁהִצְלִיחָה לִקְרֹא אֶת הַמִּלִּים בְּעַצְמָהּ, בְּלִי נִקּוּד. לְיַד הַמִּלִּים הָיָה מְשֻׁרְבָּט בְּעֵט, צִיּוּר שֶׁל גְּבִינָה וּבְמֶרְכָּזָהּ חֹר.

"בְּמֶרְכָּז הַגְּבִינָה? אֵיזוֹ גְּבִינָה?" שָׁאֲלָה שִׁיר.

"הַגְּבִינָה הַיְּחִידָה עִם חֹר שֶׁאֲנִי מַכִּירָה הִיא גְּבִינַת 'עֵמֶק', זוֹ שֶׁאִמָּא קוֹנָה לָנוּ בַּסּוּפֶּר," לִיטַל חָשְׁבָה בְּקוֹל רָם, וּמִיָּד עָשְׂתָה אֶת מָה שֶׁנָּהֲגָה לַעֲשׂוֹת מֵאָז שֶׁאַבָּא קָנָה לָהּ טֶלֶפוֹן נַיָּד חָדָשׁ. הִיא נִכְנְסָה לִמְנוֹעַ הַחִפּוּשׂ, הִקְלִידָה בִּמְהִירוּת אֶת הַמִּלִּים "עֵמֶק" וְ"בַּיְשָׁן" וְאָז לָחֲצָה עַל הַכַּפְתּוֹר שֶׁעָלָיו מְצֻיֶּרֶת זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת - כַּפְתּוֹר הַחִפּוּשׂ.

"יֵשׁ! נִרְאֶה לִי שֶׁמָּצָאתִי!" הִיא צָעֲקָה.

תּוֹצְאַת הַחִפּוּשׂ הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה הָעִיר בֵּית שְׁאָן.

לִיטַל הִקְרִיאָה מֵהַמָּסָךְ בְּקוֹל מָלֵא חֲשִׁיבוּת:

"אֵילוּ נְכָדוֹת חֲכָמוֹת יֵשׁ לִי!" פָּרַץ סַבָּא בָּרִקּוּד הַמַּצְחִיק שֶׁלּוֹ. "אֲבָל זֶה לֹא אוֹמֵר שֶׁגִּלִּיתִי, נָכוֹן?" הוּא נִבְהַל פִּתְאוֹם.

"מָה פִּתְאוֹם, סַבָּא, אֲנַחְנוּ גִּלִּינוּ," הִרְגִּיעָה אוֹתוֹ שִׁיר. "אָז אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים לְעֵמֶק בֵּית שְׁאָן, הָעִיר שֶׁפַּעַם קָרְאוּ לָהּ בַּיְשָׁן, אֲבָל... אֵיפֹה זֶה בִּכְלָל?"

"בֵּית שְׁאָן נִמְצֵאת בִּצְפוֹן הָאָרֶץ וַאֲנַחְנוּ נְטַיֵּל קָרוֹב מְאוֹד לְשָׁם, בְּמָקוֹם מֻפְלָא עִם הַרְבֵּה מַעְיָנוֹת שֶׁגַּם נִקְרָא כָּךְ - עֵמֶק הַמַּעְיָנוֹת, אוּפְּס!" נֶעֱצַר סַבָּא.

"עַכְשָׁו הֵבַנְתִּי לָמָּה גִּידִי בִּקֵּשׁ לְהָבִיא בִּגְדֵי יָם!" אָמְרָה לִיטַל.

"אֲנִי כְּבָר מְחַכָּה לַחְזֹר הַבַּיְתָה וּלְגַלּוֹת לְאִמָּא" הִצְטָרְפָה שִׁיר.

"לְאִמָּא?" סַבָּא נִבְהַל, "מָה פִּתְאוֹם לְאִמָּא? הִבְטַחְתִּי לְגִידִי לֹא לְגַלּוֹת! אוּלַי נִשְׁמֹר אֶת זֶה בְּסוֹד? מַסְכִּימוֹת?"

לִיטַל וְשִׁיר חִיְּכוּ. בָּרוּר שֶׁהֵן מַסְכִּימוֹת. הֵן לֹא הָיוּ צְרִיכוֹת לְהַגִּיד דָּבָר, רַק לְהַגִּישׁ לְסַבָּא אֶת הַיָּד לְ'כִּיף־אֶגְרוֹף'.