טְפוּ טְפוּ טְפוּ
אוֹי גִּיּוֹרָא
אֲנִי מָה זֶה מִצְטַעֶרֶת,
לֹא יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה
טְפוּ טְפוּ טְפוּ לֹא עָלֵינוּ
אָב שַׁכּוּל.
כֵּן,
הַטְּפוּ טְפוּ טְפוּ עָלַי
וְעַל פָּנַי.
זֶה לֹא גֶּשֶׁם,
זֶה הַטְּפוּ טְפוּ טְפוּ
זוֹלֵג מִשְּׁתֵּי עֵינַי.
מונית
חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה מִמִּלְחֶמֶת יוֹם כִּפּוּר
מַדַּי מַדִּיפִים רֵיחַ שֶׁמֶן רוֹבִים וּבֶּנְזִין.
לְיָדִי בַּמּוֹנִית יָשְׁבָה דּוֹמְמָה
אִשָּׁה עֲטוּיָה שְׁחֹרִים.
כְּשֶׁיָּצְאָה, טָרְקָה אֶת הַדֶּלֶת
בְּקוֹל שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי כָּמוֹהוּ:
קוֹל שְׁבָרִים, קוֹל מַכְאוֹב, קוֹל מֵאוֹב, לָרְחוֹב
וְעָלַי.
בָּרֶגַע הַהוּא הֻפְעַל הַמּוֹנֶה
לַשָּׁנִים שֶׁנּוֹתְרוּ לִי
עַד שֶׁאֲפַעֲנֵחַ אֶת נַהֲמָתָהּ
וְאֶטְרֹק גַּם אֲנִי
אֶת יָמַי.
לעצמנו
לָמָּה?
מִלְמַלְנוּ לְעַצְמֵנוּ.
לֹא צָעַקְנוּ
לֹא בִּקַּשְׁנוּ
בֵּין כֹּה וָכֹה
אֵין
מִי