שלושה דורות בשירה העברית בנושא השואה

~ מהדורה נדירה ובלעדית ~
קובץ זה כולל דיוקנאות של משוררים, קטעי רקע (קווי-מתאר) ליוצרים וליצירות, וכן דוגמאות ממחישות בשירים ובאיורים, והוא נועד לסייע בהוראת נושא השואה בספרות.
לפנינו שלוש משמרות של משוררים עבריים בנושא השואה. הדור הראשון הוא דורם של משוררים, שכתבו על הנושא החל משנות ה-40. הם לא עברו את השואה בגופם, אבל כתבו עליה בארץ מנגד, כדוגמת – א.צ.גרינברג, נ.אלתרמן, א.שלונסקי וש.שלום.
במקביל כתבו על הנושא בני אותה תקופה – י.כצנלסון וד.פולג שנספו בשואה.
הדור השני הוא דורם של "משוררים ניצולים", שעלו לארץ אחרי מלחמת העולם השניה, וחזו את האימה מבשרם בנעוריהם או בילדותם – כדוגמת: אבא קובנר, דן פגיס, ב.צ.תומר , איתמר יעוז-קסט ויעקב בסר.
במקביל כתבו בארץ על נושא השואה משוררים שלא עברו את השואה באורח ישיר, כגון: אמיר גלבוע, חיים גורי, שלמה טנאי, אבנר טרינינג ואריה סיוון. 
המשמרת השלישית היא של משוררים צעירים "בני-ניצולים" ובניהם: רבקה מרים, עודד פלג, טניה הדר ודוד ברק.
שלוש משמרות של משוררים, כל דור והגישות המייחדות אותו הן מבחינת דרכי-עיצוב והן מבחינת המסרים. 
עם זאת, נושא השואה בשירה העברית עודנו בגדר מציאות חיה, הטובעת המשך הביטוי לזיקת הגומלין: שירה ושואה.

פרופ' חנה יָעוֹז הייתה חוקרת ספרות ישראלית, פרופסור חבר בחוג לחינוך באוניברסיטת בר-אילן. מחקרה עסק במחקר ספרות השואה, ניצולי שואה והדור השני לשואה.
נולדה בשנת 1935 בתל אביב . למדה בתיכון עירוני ב' בעיר ולאחר שירותה הצבאי השלימה תואר ראשון ותואר שני מהאוניברסיטה העברית בירושלים  את הדוקטורט עשתה באוניברסיטת בר-אילן. בין השנים 1956 ל-1983 לימדה ספרות והיסטוריה בתיכון.
בשנת 1967  החלה ללמד באוניברסיטת בר-אילן. היא פרסמה 60 מאמרים בכתבי-עת מקצועיים, ערכה ספרי-לימוד, ספרי-עזר ואנתולוגיות.
בשנת 1989  הקימה את "מרכז סאל ואן גלדר" להוראת השואה באוניברסיטת בר-אילן.
אשתו של המשורר איתמר יעוז-קסט.