תל אביב היא מים ועוד מחשבות חופימיות

הקיץ שלנו בקץ היקום
 

חשוב לי שתקחי בחשבון את האפשרות שבעוד 14 מיליארד שנה, כשימות היקום, כל החלקיקים המפוררים באנטרופיה מוחלטת יקפצו ויסתובבו וירקדו ויתהוו לכדי אינסוף אפשרויות, וכל הרגעים שלנו יקומו לרגע שוב, וכל הרגעים שלא היו לרגע יקומו, ואת יודעת שיכול להיות שגם הרגע, כרגע, הוא רק רגע כזה של סוף היקום. אז חשוב לי שתדעי שכל הרגעים שהיו לרגע יהיו שוב, ואלה שלא היו יהיו, לרגע, ויהיה שוב את ואני, ואותו רגע שהיה שלנו וכל הרגעים שלא היו לנו, יהיו, הכול יהיה, ויהיה מרגש. אני רק רוצה שתדעי, שהחלקיקים יפגישו בינינו שוב, שיהיה מפגש חלקיקי במרק האנטרופיה האינסופית של קץ היקום, ויהיה שוב קיץ כמו שהיה לנו, ואני רוצה שתדעי שגם אם לא רצית אותי אלף פעם בקיץ ההוא, יהיה קיץ לתל אביב בריקוד החלקיקים שבו תאהבי אותי כמו שאני אוהב אותך, ונהיה מאוהבים כל הקיץ הזה, ויהיה אוקייני ונשגב ושקט וטוב, ובכלל, את יודעת, חשוב לי שתדעי שיהיו דברים קשים בקץ היקום, יהיו רגעים הזויים, אבל יהיו גם דברים מדהימים, ותל אביב תתעלס עם עצמה באופן אבסולוטי כשהחלקיקים ישדכו את כולם לכולם, וכולם סוף סוף יהיו עם כולם בו בזמן, ותל אביב תמומש סופית, הקיץ שלה יהפוך לאידאה, והיא תאהב את עצמה באהבת הכול לכול, וחוף גאולה ירקוד את קץ הימים. זה יהיה מדהים. אבל בעיקר, את יודעת, בעיקר יהיה לנו רגע, רגע שלנו, וזה יהיה רגע אחרון ודי לכל הרגעים שיכולים אפילו להיות. אז זה בסדר שאת לא רוצה לראות אותי באלנבי בחמישי. פשוט נקבע במקום להתראות בעוד 14 מיליארד שנה.

 

אלוהים
 

בְּסִין רָאִיתִי שָֹדוֹת שֶל אֹרֶז

עוֹד וְעוֹד וְעוֹד שְֹדוֹת אֹרֶז

אֵינְסוֹף שֶל שְֹדוֹת אֹרֶז

 

לֹא מַסְפִּיק שְֹדוֹת אֹרֶז

רוֹצֶה עוֹד וְעוֹד שְֹדוֹת אֹרֶז

 

אֱלֹהִים הוּא שְֹדֵה אֹרֶז

 

וַאֲנִי בֶּן אָדָם

וְאֵינְסוֹף שְֹדוֹת אֹרֶז

שְֹדוֹת אֹרֶז שֶׁרָאִיתִי וְחָזִיתִי

אֲנִי אַלְלָה הוּא אַכְּבָּר

אַלְלָה וּאַכְּבָּר וְאֵינְסוֹף שְֹדוֹת אֹרֶז

 

וַאֲנִי רוֹאֶה אֶת הָאוֹר שֶׁאַת מַקְרִינָה
עַל רְחוֹב יְהוּדָה הַלֵּוִי

שְׁכִינָה שְׁכִינָה שְׁכִינָה

כֵּן, אֲנִי רוֹאֶה אֶת הָאוֹר שֶׁאַת מַקְרִינָה
עַל רְחוֹב יְהוּדָה הַלֵּוִי

שְׁכִינָה שְׁכִינָה שְׁכִינָה

 

אַלְלָה וּאַכְּבָּר הוּא שָֹדֶה שֶׁל אֹרֶז

וְהַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית הִיא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ

 

הַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית

הִיא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ

הַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית

הִיא אֱלֹהִים

אֱלֹהִים הוּא הַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית וּשְֹדוֹת אֹרֶז

 

רָאִיתִי אֶת יְדֵי הָאֱלֹהִים בְּעֵינֵי הָאֶלֹהִים
בָּרכֶּבֶת הַתַּחְתִּית בְּפָּרִיז

הֵבַנְתִּי שֶׁהַכֹּל קוֹרֶה תָּמִיד בָּרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית בְּפָּרִיז

חִכִּיתִי לְאֱלֹהִים וְלָרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית בְּפָּרִיז

נִבְלַעְתִּי אֶל תּוֹךְ אֱלֹהִים

וְאֶל תּוֹךְ הָרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית שֶׁל פָּרִיז

אֱלֹהִים הוּא הָרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית בְּפָּרִיז

 

וְעַכְשָׁו, אֱלֹהִים, וְעַכְשָׁו

 

כָּל מָה שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב הוּא תְּפִלָּה

כָּל מָה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר הוּא תְּפִלָּה

כָּל מָה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה הוּא תְּפִלָּה

 

כִּי אֲנִי לְךָ זוֹנָה

 

וְחַיַּי הֵם תְּפִלָּה

 

תְּפִלָּה אָחָת גְּדוֹלָה