במעלית הנפש
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
במעלית הנפש
הוספה למועדפים

במעלית הנפש

ספר מודפס
הוספה למועדפים

    עוד על הספר

    • הוצאה: ספרי צמרת
    • תאריך הוצאה: דצמבר 2020
    • קטגוריה: שירה
    • מספר עמודים: 68 עמ' מודפסים

    יהודית סולומון היא ירושלמית, פסיכולוגית חינוכית ומטפלת משפחתית, נשואה, אם לשלוש בנות וסבתא לשמונה נכדים, אשר הכתיבה היא לה "ארץ חפץ" ומראה נאמנה להלכי רוח ולאירועים חיצוניים בו בזמן.
    שיריה מתפרסמים באתרי אינטרנט, ברשתות החברתיות וביוטיוב, וכן בכמה אסופות שירי משוררים ("אלבום המשוררים של הוצאת סער" 2014, "כתבנו למגירה" 2015, "פסיפס יוצרים 4" 2016 
    ו"פסיפס יוצרים 9" 2019).
    ספר שיריה "מחזרת אחרי מילים" יצא לאור ב-2014.
    שיריה הולחנו והוקלטו במסגרת מיזם "שיר א-שיר" ("בערוב יום" 2018 ו"שובי נפשי" 2020).

    נושאים

    תקציר

    "במעלית הנפש" הוא קובץ שירים הנוגעים באבני היסוד של החיים: הנפש על כל נפתוליה, אוצרותיה ומערבולותיה; הטבע במימיו, בענניו ובכל יפעתו; המוות המייסר ואהבת החיים הגועשת. את כל אלו עוטפים שירים ארספואטיים בתחילת הספר ושירים אשר נולדו בתקופת הקורונה – בסופו.

    המחברת, יהודית סולומון, היא ירושלמית, פסיכולוגית חינוכית ומטפלת משפחתית, נשואה, אם לשלוש בנות וסבתא לשמונה נכדים, אשר הכתיבה היא לה "ארץ חפץ" ומראה נאמנה להלכי רוח ולאירועים חיצוניים בו בזמן.
    שיריה מתפרסמים באתרי אינטרנט, ברשתות החברתיות וביוטיוב, וכן בכמה אסופות שירי משוררים ("אלבום המשוררים של הוצאת סער" 2014, "כתבנו למגירה" 2015, "פסיפס יוצרים 4" 2016 
    ו"פסיפס יוצרים 9" 2019).
    ספר שיריה "מחזרת אחרי מילים" יצא לאור ב-2014.
    שיריה הולחנו והוקלטו במסגרת מיזם "שיר א-שיר" ("בערוב יום" 2018 ו"שובי נפשי" 2020).

    פרק ראשון

    הֻלֶּדֶת שִׁיר

    יֵשׁ שִׂמְחָה אֲמִתִּית עִם הֻלֶּדֶת שִׁיר,
    יֵשׁ רֹגַע חָדָשׁ וְנָדִיר.
    יֵשׁ הִתְפַּעֲמוּת וְלֶהָבָה
    שֶׁצּוֹבְעִים כָּל פִּנַּת עֲלָטָה,
    שֶׁמְּפִיחִים חַיִּים
    בְּנִימִים נִשְׁכָּחִים.
    יֵשׁ חִיּוּךְ מִסְתַּמֵּן
    עַל מַעֲטֶפֶת לֵב, שֶׁלֹּא נוֹתֵן
    לְהַקְפִּיא אֶת הַחַיִּים,
    לְיַבֵּשׁ אֶת הַפְּרָחִים,
    וְשׁוּב מִתְנַעֵר מִתְּהוֹמוֹת
    וְשׁוּב מַצְלִיחַ לְיַלֵּד עוֹד שׁוּרוֹת -
    שׁוּרוֹת שֶׁל נְגִיעָה וְאַהֲבָה,
    מִלִּים שֶׁל אֱמֶת וְשֶׁל נְתִינָה...

    8.2.2020
     

    הֵן הָיוּ שָׁם תָּמִיד
    חַבְרוֹתַי הַמִּלִּים
    הִקִּיפוּנִי בְּמָחוֹל,
    אֲבַק כּוֹכָבִים פִּזְּרוּ
    וּבִן לַיְלָה נֶעֶלְמוּ.

    הֵן הָיוּ שָׁם תָּמִיד
    בֵּין דַּפֵּי אַגָּדוֹת, קוֹרְצוֹת לֶעָתִיד,
    לוֹטְפוֹת תּוּגַתִּי וּפְחָדַי
    אַךְ גַּם מְאַיְּמוֹת לְעַרְבֵּל כָּל בְּנֵי מֵעַי.

    מִלִּים מַעֲלוֹת בָּאוֹב עָבָר רָחוֹק,
    מִלִּים שֶׁיּוֹדְעוֹת עִם הַהוֹוֶה לִצְחֹק,
    מִלִּים הַמַּיְשִׁירוֹת לֶעָתִיד מַבָּט
    וַעֲדַיִן נוֹתָרוֹת עִמָּדִי לְלֹא חַת.

    מְחַזֶּרֶת אַחֲרֵיהֶן לְלֹא לֵאוּת,
    לְעִתִּים נַעֲנוֹת הֵן לִי, כָּךְ סְתָם בְּפַשְׁטוּת,
    אַךְ יֵשׁ גַּם נֶעֱלָמוֹת הֵן לִפְרָקִים,
    שׁוֹקְעוֹת בְּתַרְדֵּמָה וּבִשְׁנַת לֹא-יְשָׁרִים.

    הַאִם אֲקַבֵּל מְנוּחָתָן וּנְדוּדֵיהֶן מֵעִמָּדִי?
    הַאִם עוֹד וָעוֹד אֶתְעַקֵּשׁ וְאֶכְפֶּה מְבֻקָּשִׁי?
    הֲיֵאוֹתוּ וְיִתְרַצּוּ
    וּבֵין דַּפַּי שׁוּב יְקַפְּצוּ?

    מִלִּים נוֹעֲזוֹת,
    מִלִּים מִתְעַקְּשׁוֹת,
    מִלִּים נוֹאָשׁוֹת,
    מִלִּים מְאַיְּמוֹת.

    מִלִּים נוֹשָׁנוֹת,
    גַּעְגּוּעַ נוֹשְׂאוֹת.
    מִלִּים חֲדָשׁוֹת,
    תִּקְוָה חוֹבְקוֹת.

    הַאִם לִנְצֹר וּמֵעֵינֵי זָר לְמַלֵּט? 
    הַאִם לַחֲשֹׂף וּפֻרְקָן לָתֵת?

    לְהַרְקִיד מִלִּים עַל פְּנֵי הַדַּף,
    לְחוֹלֵל עִמָּן וְלֹא לְהוֹתִיר עַל מַדָּף,
    לָשׁוּט עִמָּן אֶל בֵּין הַגַּלִּים,
    לִנְדֹּד אֶל אֹפֶק וְאֶל לֹבֶן עֲנָנִים...

    10-11.2.2020

    כְּמוֹ עֻבָּרִים מֻקְפָּאִים
    כְּמוֹ בֵּיצִיּוֹת מֻפְרוֹת,
    כְּמוֹ עֻבָּרִים מֻקְפָּאִים —
    נֶאֶסְפוּ מִלּוֹתַי
    וְהִמְתִּינוּ אֲרֻכּוֹת
    בְּתַחֲנוֹת שׁוֹנוֹת
    לִקְרַאת הִוָּלְדָן —
    וְלֹא בָּטוּחַ שֶׁבְּלֵדָה רְגִילָה עָסְקִינַן —
    אוּלַי נִזְדַּקֵּק לְזֵרוּז,
    גַּם אֶפִּידוּרָל יְסַיֵּעַ לְאַלְחֵשׁ אֲמִתּוֹת כּוֹאֲבוֹת,
    שֶׁמָּא חִתּוּךְ קֵיסָרִי יִתְבַּקֵּשׁ
    כְּדֵי שֶׁיִּתְרַצּוּ מִלּוֹתַי לְהִפָּרֵד,
    לְהִוָּלֵד,
    כְּדֵי שֶׁיֵּאוֹתוּ לָצֵאת מִן הַמִּסְתּוֹר,
    כְּדֵי שֶׁיַּסְכִּימוּ לִרְאוֹת אוֹר יוֹם,
    לִנְשֹׁם אֲוִיר שֶׁל חֹפֶשׁ,
    כְּדֵי שֶׁיְּוַתְּרוּ עַל חֶבֶל הַטַּבּוּר הַחוֹבֵק,
    הַמֵּזִין —
    וְיַעַבְרוּ אֶל מֶרְחָבִים פְּתוּחִים
    וִיחוֹלְלוּ בָּעוֹלָם מִבְּלִי מֵשִׂים,
    וְיִתְפַּתּוּ אֶל הָאוֹר,
    אֶל רִקּוּדֵי הַפַּרְפַּר,
    וְיִסְתַּעֲפוּ עִם עַנְפֵי עֵץ מִשְׂתָּרְגִּים 
    וְיַעְפִּילוּ אֶל הָעֲנָנִים...

    24.7.2019

    בֵּית קְבָרוֹת לְמִלִּים
    הִנֵּה נֶעֶרְמוּ 
    תִּלֵּי תִּלִּים
    שֶׁל מִלִּים שׁוֹתְקוֹת,
    מִלִּים חֲבוּיוֹת,
    מִלִּים שֶׁהִסְּסוּ לְהִוָּלֵד,
    מִלִּים שֶׁהֻשְׁתְּקוּ,
    מִלִּים שֶׁנִּדְחֲקוּ,
    מִלִּים שֶׁרֻמּוּ,
    מִלִּים שֶׁאָבְדוּ.

    3.8.2018


    כָּל מִלּוֹת הַסְּפָרִים
    אֵיךְ הֻתְּכוּ לָהֶן
    כָּל מִלּוֹת הַסְּפָרִים שֶׁקָּרָאתִי,
    אֵיךְ הִתְעַרְבְּלוּ לָהֶן
    בְּעוֹרְקֵי נַפְשִׁי,
    בְּזֶרֶם דָּמִי,
    בַּחֲלוֹמוֹת-לֵילִי.
    אֵיךְ נִשְׁאֲבוּ אֶל תְּהוֹמוֹתַי
    וְחָפְרוּ מְחִלּוֹת בֵּין קְצוֹת עֲצַבַּי
    וּמָצְאוּ לָהֶן הֵד וּמַעֲנֶה
    וְהָלְכוּ שְׁלוּבוֹת זְרוֹעַ, בֵּין זִכָּרוֹן לְדִמְיוֹן
    וְנִשְׁזְרוּ בֵּין מַחְשְׁבוֹת מֹחִי
    וְלֹא בֵּין מַחְלְפוֹת רֹאשִׁי
    וְנִבְלְעוּ וְעֻכְּלוּ
    וְלֹא הוּשְׁבוּ רֵיקָם מֵעוֹלָם.

    3.12.2015

    יהודית סולומון היא ירושלמית, פסיכולוגית חינוכית ומטפלת משפחתית, נשואה, אם לשלוש בנות וסבתא לשמונה נכדים, אשר הכתיבה היא לה "ארץ חפץ" ומראה נאמנה להלכי רוח ולאירועים חיצוניים בו בזמן.
    שיריה מתפרסמים באתרי אינטרנט, ברשתות החברתיות וביוטיוב, וכן בכמה אסופות שירי משוררים ("אלבום המשוררים של הוצאת סער" 2014, "כתבנו למגירה" 2015, "פסיפס יוצרים 4" 2016 
    ו"פסיפס יוצרים 9" 2019).
    ספר שיריה "מחזרת אחרי מילים" יצא לאור ב-2014.
    שיריה הולחנו והוקלטו במסגרת מיזם "שיר א-שיר" ("בערוב יום" 2018 ו"שובי נפשי" 2020).

    עוד על הספר

    • הוצאה: ספרי צמרת
    • תאריך הוצאה: דצמבר 2020
    • קטגוריה: שירה
    • מספר עמודים: 68 עמ' מודפסים

    נושאים

    במעלית הנפש יהודית סולומון

    הֻלֶּדֶת שִׁיר

    יֵשׁ שִׂמְחָה אֲמִתִּית עִם הֻלֶּדֶת שִׁיר,
    יֵשׁ רֹגַע חָדָשׁ וְנָדִיר.
    יֵשׁ הִתְפַּעֲמוּת וְלֶהָבָה
    שֶׁצּוֹבְעִים כָּל פִּנַּת עֲלָטָה,
    שֶׁמְּפִיחִים חַיִּים
    בְּנִימִים נִשְׁכָּחִים.
    יֵשׁ חִיּוּךְ מִסְתַּמֵּן
    עַל מַעֲטֶפֶת לֵב, שֶׁלֹּא נוֹתֵן
    לְהַקְפִּיא אֶת הַחַיִּים,
    לְיַבֵּשׁ אֶת הַפְּרָחִים,
    וְשׁוּב מִתְנַעֵר מִתְּהוֹמוֹת
    וְשׁוּב מַצְלִיחַ לְיַלֵּד עוֹד שׁוּרוֹת -
    שׁוּרוֹת שֶׁל נְגִיעָה וְאַהֲבָה,
    מִלִּים שֶׁל אֱמֶת וְשֶׁל נְתִינָה...

    8.2.2020
     

    הֵן הָיוּ שָׁם תָּמִיד
    חַבְרוֹתַי הַמִּלִּים
    הִקִּיפוּנִי בְּמָחוֹל,
    אֲבַק כּוֹכָבִים פִּזְּרוּ
    וּבִן לַיְלָה נֶעֶלְמוּ.

    הֵן הָיוּ שָׁם תָּמִיד
    בֵּין דַּפֵּי אַגָּדוֹת, קוֹרְצוֹת לֶעָתִיד,
    לוֹטְפוֹת תּוּגַתִּי וּפְחָדַי
    אַךְ גַּם מְאַיְּמוֹת לְעַרְבֵּל כָּל בְּנֵי מֵעַי.

    מִלִּים מַעֲלוֹת בָּאוֹב עָבָר רָחוֹק,
    מִלִּים שֶׁיּוֹדְעוֹת עִם הַהוֹוֶה לִצְחֹק,
    מִלִּים הַמַּיְשִׁירוֹת לֶעָתִיד מַבָּט
    וַעֲדַיִן נוֹתָרוֹת עִמָּדִי לְלֹא חַת.

    מְחַזֶּרֶת אַחֲרֵיהֶן לְלֹא לֵאוּת,
    לְעִתִּים נַעֲנוֹת הֵן לִי, כָּךְ סְתָם בְּפַשְׁטוּת,
    אַךְ יֵשׁ גַּם נֶעֱלָמוֹת הֵן לִפְרָקִים,
    שׁוֹקְעוֹת בְּתַרְדֵּמָה וּבִשְׁנַת לֹא-יְשָׁרִים.

    הַאִם אֲקַבֵּל מְנוּחָתָן וּנְדוּדֵיהֶן מֵעִמָּדִי?
    הַאִם עוֹד וָעוֹד אֶתְעַקֵּשׁ וְאֶכְפֶּה מְבֻקָּשִׁי?
    הֲיֵאוֹתוּ וְיִתְרַצּוּ
    וּבֵין דַּפַּי שׁוּב יְקַפְּצוּ?

    מִלִּים נוֹעֲזוֹת,
    מִלִּים מִתְעַקְּשׁוֹת,
    מִלִּים נוֹאָשׁוֹת,
    מִלִּים מְאַיְּמוֹת.

    מִלִּים נוֹשָׁנוֹת,
    גַּעְגּוּעַ נוֹשְׂאוֹת.
    מִלִּים חֲדָשׁוֹת,
    תִּקְוָה חוֹבְקוֹת.

    הַאִם לִנְצֹר וּמֵעֵינֵי זָר לְמַלֵּט? 
    הַאִם לַחֲשֹׂף וּפֻרְקָן לָתֵת?

    לְהַרְקִיד מִלִּים עַל פְּנֵי הַדַּף,
    לְחוֹלֵל עִמָּן וְלֹא לְהוֹתִיר עַל מַדָּף,
    לָשׁוּט עִמָּן אֶל בֵּין הַגַּלִּים,
    לִנְדֹּד אֶל אֹפֶק וְאֶל לֹבֶן עֲנָנִים...

    10-11.2.2020

    כְּמוֹ עֻבָּרִים מֻקְפָּאִים
    כְּמוֹ בֵּיצִיּוֹת מֻפְרוֹת,
    כְּמוֹ עֻבָּרִים מֻקְפָּאִים —
    נֶאֶסְפוּ מִלּוֹתַי
    וְהִמְתִּינוּ אֲרֻכּוֹת
    בְּתַחֲנוֹת שׁוֹנוֹת
    לִקְרַאת הִוָּלְדָן —
    וְלֹא בָּטוּחַ שֶׁבְּלֵדָה רְגִילָה עָסְקִינַן —
    אוּלַי נִזְדַּקֵּק לְזֵרוּז,
    גַּם אֶפִּידוּרָל יְסַיֵּעַ לְאַלְחֵשׁ אֲמִתּוֹת כּוֹאֲבוֹת,
    שֶׁמָּא חִתּוּךְ קֵיסָרִי יִתְבַּקֵּשׁ
    כְּדֵי שֶׁיִּתְרַצּוּ מִלּוֹתַי לְהִפָּרֵד,
    לְהִוָּלֵד,
    כְּדֵי שֶׁיֵּאוֹתוּ לָצֵאת מִן הַמִּסְתּוֹר,
    כְּדֵי שֶׁיַּסְכִּימוּ לִרְאוֹת אוֹר יוֹם,
    לִנְשֹׁם אֲוִיר שֶׁל חֹפֶשׁ,
    כְּדֵי שֶׁיְּוַתְּרוּ עַל חֶבֶל הַטַּבּוּר הַחוֹבֵק,
    הַמֵּזִין —
    וְיַעַבְרוּ אֶל מֶרְחָבִים פְּתוּחִים
    וִיחוֹלְלוּ בָּעוֹלָם מִבְּלִי מֵשִׂים,
    וְיִתְפַּתּוּ אֶל הָאוֹר,
    אֶל רִקּוּדֵי הַפַּרְפַּר,
    וְיִסְתַּעֲפוּ עִם עַנְפֵי עֵץ מִשְׂתָּרְגִּים 
    וְיַעְפִּילוּ אֶל הָעֲנָנִים...

    24.7.2019

    בֵּית קְבָרוֹת לְמִלִּים
    הִנֵּה נֶעֶרְמוּ 
    תִּלֵּי תִּלִּים
    שֶׁל מִלִּים שׁוֹתְקוֹת,
    מִלִּים חֲבוּיוֹת,
    מִלִּים שֶׁהִסְּסוּ לְהִוָּלֵד,
    מִלִּים שֶׁהֻשְׁתְּקוּ,
    מִלִּים שֶׁנִּדְחֲקוּ,
    מִלִּים שֶׁרֻמּוּ,
    מִלִּים שֶׁאָבְדוּ.

    3.8.2018


    כָּל מִלּוֹת הַסְּפָרִים
    אֵיךְ הֻתְּכוּ לָהֶן
    כָּל מִלּוֹת הַסְּפָרִים שֶׁקָּרָאתִי,
    אֵיךְ הִתְעַרְבְּלוּ לָהֶן
    בְּעוֹרְקֵי נַפְשִׁי,
    בְּזֶרֶם דָּמִי,
    בַּחֲלוֹמוֹת-לֵילִי.
    אֵיךְ נִשְׁאֲבוּ אֶל תְּהוֹמוֹתַי
    וְחָפְרוּ מְחִלּוֹת בֵּין קְצוֹת עֲצַבַּי
    וּמָצְאוּ לָהֶן הֵד וּמַעֲנֶה
    וְהָלְכוּ שְׁלוּבוֹת זְרוֹעַ, בֵּין זִכָּרוֹן לְדִמְיוֹן
    וְנִשְׁזְרוּ בֵּין מַחְשְׁבוֹת מֹחִי
    וְלֹא בֵּין מַחְלְפוֹת רֹאשִׁי
    וְנִבְלְעוּ וְעֻכְּלוּ
    וְלֹא הוּשְׁבוּ רֵיקָם מֵעוֹלָם.

    3.12.2015