יוֹגָה לִפְנֵי הַשֵּׁינָה עוֹזֶרֶת לָנוּ לְהַרְפּוֹת,
לְהוֹדוֹת לַגּוּף, לַנְּשָׁמָה, לַשֵּׂכֶל, וְעוֹד.
אָז אַחֲרֵי שֶׁנִּלְבַּשׁ פִּיגָ'מָה, בְּסוֹפוֹ שֶׁל כָּל יוֹם
נִתְיַשֵּׁב וְנֹאמַר בְּשֶׁקֶט רַב – 'אוֹם'...
יוֹגָה לִפְנֵי הַשֵּׁינָה הוּא סֵפֶר מְיֻחָד לִילָדִים וּלְהוֹרִים, הַמְּלַוֶּה אֶת בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה בִּנְקֻדָּה שְׁלֵוָה וּנְעִימָה הַסּוֹגֶרֶת אֶת הַיּוֹם הַמְּשֻׁתָּף.
שִׁירִים קְצַרְצָרִים מַסְבִּירִים אֶת הָעוֹלָם בּוֹ מִתְקַיֶּמֶת כָּל תְּנוּחַת יוֹגָה, לְצַד הַנְחָיוֹת פְּשׁוּטוֹת לְבִצּוּעָהּ.
זֶהוּ סֵפֶר שֶׁכֻּלּוֹ מִשְׂחָקִיּוּת יְצִירָתִית, מְלֵאַת דִּמְיוֹן, הַמַּעֲנִיק לַיְּלָדִים כֵּלִים פְּשׁוּטִים לְהַרְגִּיעַ אֶת גּוּפָם וּלְמַקֵּד אֶת תּוֹדַעְתָּם רֶגַע לִפְנֵי הַהֵרָדְמוּת.
לוֹרִי ג'וֹרְדן, מְחַבֶּרֶת הַסֵּפֶר, הֵחֵלָּה לִלְמדֹ יוֹגָה כְּשֶׁהָיְתָה בַּת עֶשֶׂר, וְעַד מְהֵרָה נִזְרְקָה מֵהַשִּׁעוּר, כִּי שְׁמוֹת הַתְּנוּחוֹת הִצְחִיקוּ אוֹתָהּ נוֹרָא. מִי הָיָה מַאֲמִין שֶׁאַחֲרֵי כָּל הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ מֵאָז הִיא תִּבְחַר בְּהוֹרָאַת יוֹגָה כְּמִקְצוֹעַ?
אֶת הַסֵּפֶר מְעַטְּרִים אִיּוּרֶיהָ הַנִּפְלָאִים שֶׁל דָיָאנָה מָאיוֹ. הַתַּרְגּוּם הַמְּדֻיָּק, הַמְחרָֹז, הוּא שֶׁל עֲטָרָה אוֹפֶק.
