מעבר לקופה

ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון8
השד של מקסוול
סטיבן הול

תקציר

"ותבינו, האופן שבו ילד תופס את הוריו הוא לא עניין של מה בכך.העולם חודר אל חיינו דרך האימהות והאבות שלנו כמו אור דרך זכוכית ויטראז'."

תומס קווין נמצא בתקופה קשה. הוא סופר כושל שנאלץ לכתוב סיפורים קצרים ותסריטים לדמויות של אחרים. אשתו, אימוג'ן, עובדת באי מרוחק בקצה העולם, והתקשורת איתה כבר לא מה שהייתה פעם. החשבונות שלו מצטברים, הכלים המלוכלכים נערמים בכיור, ונראה שהעולם כולו צועד לעבר התמוטטות אנטרופית. ואז הוא מקבל הודעה קולית מאביו, שמת לפני שבע שנים.

יחסיו של תומס עם סטנלי קווין - סופר בעל שם עולמי ואב נעדר - היו רעועים, בעיקר מפני שסטנלי העדיף כמדומה את עוזרו החידתי ובן חסותו אנדרו בלאק, על פני בנו. אבל אחרי שבלאק פירסם את ספרו הראשון, "המנוע של קופידון", שמכר יותר ממיליון עותקים, הוא נעלם. עכשיו מתחילים לקרות לתומס דברים מוזרים, והוא תוהה אם בלאק מושך בחוטים ופורם את עולמו מאחורי הקלעים.

השד של מקסוול, ספר פתלתל, מבריק עד אבסורד ומבדר להפליא, חושף בהצלחה את הדרכים שבהן אנחנו מוצאים משמעות בעולם שהכאוס אורב בו ממש מעבר לפינה.

ספרו הראשון של סטיבן הול, כריש זיכרון, היה רב־מכר עולמי עטור פרסים ותשבוחות ותורגם ל־30 שפות. "יצירה בדיונית מכוננת ז'אנר", כך הילל אותו הניו יורק טיימס. שמונה־עשרה שנים אחרי, חוזר אלינו הול עם רומן שני, מונומנטלי, מקורי ומטלטל לא פחות. 

"מעדן פוסט־מודרני חכם ומסחרר." האובזרוור

"רומן בארוקי מרהיב ומלא דמיון, חלקו פנטזיה חלקו מסתורין... פינוק נדיר, מענג ומלא הפתעות." בוקליסט                              
"תערובת פרועה של ריימונד צ'אנדלר, דן בראון, אלברט איינשטיין וכריסטופר נולאן." פוילס

להציג הכל...
לקריאת הפרק הראשון
סוכני הכאוס / רן בן נון
מותחן מטאפיזי שבמרכזו פרדוקס מתמטי. תתאמצו
לקריאת הפרק הראשון
סוכני הכאוס / רן בן נון
מותחן מטאפיזי שבמרכזו פרדוקס מתמטי. תתאמצו
  • תקציר מנהלים

  • תקציר מנהלים

  • תומס קווין, בן 30 ומשהו, נולד לאבא כתב מלחמות וסופר נערץ, שכמעט לא נמצא בבית, רק קולו בוקע מהרדיו או עולה מבין דפי העיתון, ולאמא חולנית ודכאונית שכמעט לא יוצאת מהמיטה אך מקריאה לו את כל הקלאסיקות כבר מינקות. אביו של תומס לא זכה לקרוא את ספר הביכורים שלו, שיצא רגע אחרי מותו של האב, ונכשל טוטאלית. מאז תומס כתב שני ספרים נוספים שההוצאות התעלמו מהם לגמרי וכעת הוא מתפרנס מכתיבת תסריטים, המשכונים ושאר זבלונים אזוטריים. אבל לאב, סטנלי קווין, היה גם בן אחר, בן חסות, בן רוחני קרוב, בשם אנדרו בלאק, שכתב יצירת מופת, רב מכר עטור תשבחות, כולל אלה של האב, אך מאז נעלמו עקבותיו לפני 6 שנים. אשתו של תומס, אימוג'ן, היא מדענית במשימת מחקר בת חצי שנה על אי מבודד 13 אלף ק"מ מהבית, שנמצא בבלגן מוחלט. אבל אז קורים שני דברים: משהו שנשמע כמו שיחת טלפון מהאב המת, וגם מכתב מאנדרו שצץ אחרי כל אותן שנות שתיקה ובו תמונה מסתורית של חפץ דמוי חור שחור. הסוכנת שלו חושבת שזו מלכודת והיא כנראה צודקת, כי השד של מקסוול הוא מותחן מטאפיזי פילוסופי שבליבו ניצב מושג האנטרופיה; אנו והיקום מסביבנו מתקדמים אט אט לעבר הכאוס המוחלט, ואנדרו בלאק הוא סוכן הכאוס האולטימטיבי, הוא התגלמות השטן. לכן, כנראה, גם לא ניתן לסרב לפיתוי שלו.
  • כמו מה זה

  • כמו מה זה

  • לקסיקון/ מקס ברי
  • קל/כבד?

  • קל/כבד?

  • החלק המדעי מסובך למדי.
  • למה כן?

  • למה כן?

  • השד של מקסוול הוא פרדוקס מתמטי שנועד לאתגר את עיקרון האנטרופיה. הגה אותו מתמטיקאי סקוטי בראשית המאה ה-19 והוא נפתר רק כעבור מאה שנה באמצעות רעיון שרבים משתעשעים בו עכשיו - הרכיב הבסיסי של היקום הוא בעצם מידע, או כמו שאמר אורוול, ידע הוא כוח. הכתיבה של בלאק היא מלחמה באנטרופיה, הכאוס האפל שאליו שקע מאז מות אמו האהובה כשהיה רק בן 9. סדר עילאי, כל דבר במקומו, העולם בנוי משרשראות של סיבה ותוצאה, כמו שצריך, כשאל תוך כל זה מתאבכות ערמות של תיאולוגיה נוצרית מורכבת, מהבשורות השונות בברית החדשה, דרך המשמעויות הנסתרות של סצנת לידת ישו הידועה ועד לחזיונות המלאכים והשטן המתגלמים באותיות ומילים המייצגות את כוחה האמיתי של הבריאה, כמו בתורות הנסתר.
  • למה גם כן?

  • למה גם כן?

  • לפני שאנדרו נעלם, הוא ותומס התקרבו בעקבות מות האב, כאילו היו אח ביולוגי ואח רוחני. אנדרו קרא את ספרו של תומס והעמיס עליו שלל הערות מרגיזות וחכמות, ואף הזמין אותו להתארח בסמינר שהעביר, שם הכיר תומס את אשתו אימוג'ן. בהמשך בלאק הסתכסך עם חברת ההוצאה שלו וגנז את ספרו השני ששמו, ניחשתם נכון, השד של מקסוול. כעת תומס הוא היחיד שיכול להגיע אליו, הגביע הקדוש של עולם הספרות, תמורת מענק איתור עצום שיקבל מהמו"ל. תומס יוצא בעקבותיו ובעקבות הספר אל החוף האנגלי הקודר ואל מבנה מבוכי קלאסי של ספרות אימה מעולה. כל זה מתקיים במערבולת של מציאות, דמיון, סיפור, חלום, הזיה; מבנה שבו כבר לא ניתן לדעת מה אמיתי ומה לא, מה קורה ומה היה רק משל, מה ההווה ומה העבר, אבל איכשהו הכל משתלב, מתרכב, מתפתל ומתייצב לקונסטרוקט סיפורי מרשים, אולי כמו הספרות של אנדרו בלאק, אם אכן היתה קיימת.
  • למה לא?

  • למה לא?

  • הוא קצת לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות, שלא לומר עף על עצמו ממש, והחלק התיאורטי/ דידקטי של הספר מתיש לפרקים.
  • דמות לקחת

  • דמות לקחת

  • דן וייברן, הבלש בספרו של אנדרו בלאק טיפוס כה מעולה, שמישהו צריך לכתוב לו ספר דחוף.
  • משפט לקחת

  • משפט לקחת

  • "האם השאלות שלנו יוצרות את היקום? אם אף אחד לא צופה ביקום, האם הוא קיים בכלל, או שהוא כמו סיפור בספר, סיפור שזקוק לעיני הקורא, שיסרקו את האותיות ויכניסו בהן סדר ומשמעות, ויגרמו לגל להתנפץ לרסיסים?"
  • איפה קוראים?

  • איפה קוראים?

  • עיירת חוף אנגלית אפרורית וסחופת רוחות כלשהי. מישהו אמר קורנוול?
  • נחזור לעוד?

  • נחזור לעוד?

  • אם סטיבן הול יירגע ולא יחשוב שהמציא את ספרות המתח מחדש - אז אולי.
  • השורה האחרונה

  • השורה האחרונה

  • ואז, בחלקו האחרון, הסיפור, אין דרך קלה לומר זאת, משתגע לגמרי. כל מה שחשבנו מתברר כשגוי לחלוטין, כל מי שהכרנו לכאורה הוא אדם אחר לגמרי, הכל הפוך, האנטרופיה ניצחה, הכאוס שולט; וזה בעצם, מה שסטיבן הול רצה להוכיח, לא?
עוד ביקורות לספרים