ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון8
סיפורים רומאיים
ג'ומפה להירי

תקציר

כיצד המעבר לארץ אחרת משנה את פני הבאים בשעריה וכיצד משתנה עיר עם נוכחותם - הרחובות, האנשים שגרו בה מאז ומתמיד? הסיפורים הרומאיים של ג'ומפה להירי מתרחשים ברומא, אבל רוב גיבוריהם אינם ילידי רומא, ואפילו אינם איטלקים. הם זרים, מהגרים, לזמן קצר או לתמיד, מרצון או מכורח. אחדים משתוקקים לעזוב את העיר, אחרים שבים אליה באהבה - סיפוריהם נשזרים זה בזה ומשרטטים דיוקן מפתיע ומרתק של רומא.

עלילת הסיפורים נפתחת לרוב במעין אידיליה – חופשה פסטורלית מחוץ לעיר, בחיק משפחה מאושרת, מעבר לדירה מוארת בשכונה נעימה, התאהבות בגבר מקומי, מסיבת יום הולדת מלהיבה ורבת־משתתפים, נערה שמקבלת מכתב אהבה חתום בשם דנטה אלגיירי. אלא שאז מתגלה שמאחורי כל זה מסתתר דבר־מה אפל, אסון שקרה או שעומד לקרות, לא פעם על רקע דעות קדומות ופערים תרבותיים.

בירת איטליה של זוכת הפוליצר להירי היא עיר ששורר בה מתח בין מה שגלוי לעין ובין מה שהעין מסרבת לראות, עיר של אהבות חסרות סיכוי ומעשי תוקפנות אקראיים, עיר מרובת אתגרים לזרים החיים בה, אך גם לתושביה הוותיקים שלומדים להסתגל לפניה המשתנות - אלה וגם אלה יצטרכו להגדיר מחדש את המקום שיקראו לו בית.

"מהמם ... רומא, עם העבר המהדהד וההווה התזיזיתי, היא רקע רב־עוצמה ומעורר השראה לסיפוריה של להירי, סיפורים שנונים להפליא, עשירים ועמוקים ומלאים רגש" - בוקליסט

"סיפורים מגרים, אלגנטיים, ייחודיים ומעוררי מחשבה" - סאנדיי טיימס.

כל הדרכים מובילות / רן בן נון
אפילו ברומא המקסימה קשה להיות מהגרים ובני מהגרים
כל הדרכים מובילות / רן בן נון
אפילו ברומא המקסימה קשה להיות מהגרים ובני מהגרים
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • היא בת 15 וגרה עם הוריה בבית קטן הסמוך לבית גדול הרבה יותר, שבו מתארחות משפחות תיירים. אמה מטפלת באיזה קשיש בכפר ומטלות האירוח מוטלות על הנערה, שעוקבת אחרי האורחים בשמץ קנאה. זה עולם של כאלה שיש להם וכאלה שאין להם, כשלכל צד ברור בהחלט היכן הוא עומד. זהו עולמה של ג'ומפה להירי זוכת הפוליצר בקובץ החדש "סיפורים רומאיים". זהו עולמנו, שלהירי מזקקת בתוכו את המתח המרומז של ההגירה, השתיקות, הזרות בבית הספר, ובבית אמא שלא סובלת את המקום הזה; כשהכל מוגש באיפוק מרשים, אנדרסטייטמנט כובש, שכולו מתח פנימי וזעקה אילמת.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • סדריק/ גיש עמית
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • קל מהצפוי.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • הסיפור "המפגש" מתעד סעודה של שתי חברות במסעדה עממית; האחת מרצה בשנת שבתון, היסטוריונית, בת מהגרים; האחרת, בת המקום, אבלה על מות אביה ומבכה את התפוררות נישואיה. למרות זאת, בת המקום נדמית למאושרת יותר. היא לא סובלת כמו חברתה מהגזענות הסמויה המופנית כלפיה תמיד ויכולה למצוא נחמה במקום שהוא חלק מהדי-אן-איי שלה, מה שלאקדמאית המוצלחת לא יהיה אף פעם. במרכז חלקו הראשון של הקובץ ניצבת הנובלה "המסיבות של פ'" שגיבורה מטפח את הפנטזיה האולטימטיבית על האישה ה"אחרת", במובן של לא מכאן, מתמכר למשיכה הנואשת אל הזר וה"אסור", שמובילה מטבע הדברים למבוכה קולוסאלית; ובמרכז הקובץ כולו נוצצת הנובלה "המדרגות", שרטוט עדין, מלא חיים, של מעברים ושינויים על רקע רחוב אחד ישן בעיר הנצח, ובהם מהגרת עבודה שבנה נשאר אצל הוריה בארץ מולדתה, כלומר, זאת שנגזר עליה לגדל ילדים של אחרים במקום את הילד שלה. הסיפור מסתיים בשוד אלים בעיר המשנה את פניה; היא הופכת לזרה, גם אם בה נולדת. לפעמים ההגירה היא פנימית, נפשית. בסיפור אחר הגיבורה היא עוזרת הבית של אדריכלית מצליחה, הנופשת באתר אקזוטי בארץ מולדתה של העוזרת, שלא ביקרה באתר היוקרתי הזה מעולם, והאירוניה מתהפכת על ראשה.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • אבל הסיפור היפה בקובץ הוא ללא ספק זה החותם אותו, "דנטה אלגיירי". הגיבורה היא אמריקאית ברומא, אישה שבנעוריה החבר של החברה הכי טובה שלה כותב לה מכתבי אהבה סוערים שאותם הוא חותם בשמו של המשורר האיטלקי האגדי, וכך דמותה מתפתחת למעין פאוסט המדריך אותנו במורדות האינפרנו אל לב התופת של הקיום האנושי. בינה לבין ה"דנטה" שלה לא מתפתח רומן של ממש, אך היא מתחילה להתעניין ביצירתו של דנטה ומקדישה לה את לימודיה ותאריה האקדמיים הרבים. בהווה הסיפורי, הגיבורה חיה חצי שנה במולדתה וחצי שנה ברומא, תוך שהיא מספרת איך בבגרותה פיצתה את עצמה בדרכים יצירתיות על החמצת אהבת הנעורים ההיא; חוטאת איומה שכמותה, הנענשת בגורל של מהגרת נצחית, לא פה ולא שם, נעה ונדה, חסרת מנוחה, אף פעם לא מוצאת את מקומה, מעין גברת הגירה.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • הסיפור "בבית מואר" עוקב אחר משפחת מהגרים, אבא, אמא וחמישה ילדים, משפרים דיור לשכונה טובה יותר - ממאהל לקרוון לדירה ראשונה; כשהגזענות מלווה אותם בכל אשר יפנו, עד שהאשיה והילדים חוזרים למולדת ורק האב נשאר ואט אט הופך להומלס. זהו תהליך הידרדרות, עלייה מאשפתות וירידה חזרה, קצת צדקני ומטיפני, מייגע ומפרך, קצת יותר מדי לפנים - והוא לא היחיד בקובץ.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • בני הזוג מהסיפור "התהלוכה" שמגיעים לרומא לציון יום שנה פרטי, המסתיר מאחוריו טרגדיה נוראה. האם רומא יכולה לרפא לב שבור?
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "כל עונג שמזמנים החיים, כל אחת מהמטרות, גם אם משיגים או מגשימים אותה, כל זיכרון, כולם נמשכים רק להרף עין, כמו המים שמסתערים על החוף ומותירים בנסיגתם כתם בלתי צפוי, שקווי המתאר שלו דומים לאלה שמתוות פעימות הלב הנרשמות בצג הניטור, ואחר כך אינם חוזרים שוב על עצמם".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • רומא שלי להירי פשוט מהממת. גם כשהיא בלתי נסבלת.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • בוודאי. מדובר האחת מגדולות הדור, לא פחות.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • "דנטה אלגיירי" הוא סיפור שכולו חושניות וקסם, חיים ותשוקה; שונה כל כך מעלילות המהגרים ממדינות העולם השלישי, עתירות הסבל והעלבון. כשאת מגיעה מצפון אמריקה, העיר רומא נפתחת בפנייך ומתמסרת לך בשלל תפנוקים והנאות מכל הסוגים. זה עולם חסר צדק של פריווילגיה מול מחסור, של אדונים ומשרתים, שבו אם לא נולדת במקום הנכון, תיוותר חסר כל. בערוב ימיה היא מבינה שהיא נשואה למקום ולא לאדם ונותרה בה רק משאלה אחת - למות ברומא.