ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון9

תקציר

לאחר שנים של טיפולי הפריה שלא צלחו, אשתו של פאולו מודיעה לו שהחליטה לוותר על החלום להביא לעולם ילד משותף. פאולו מתקשה להיפרד מהעתיד שדמיין לעצמו ומקבל גם הוא החלטה: לנסוע לפריז ולסקר עבור עיתון איטלקי את ועידת האקלים. אמנם עבודתו העיתונאית עשויה להשתלב עם הספר שהוא מקווה לכתוב, אך בינו לבין עצמו הוא יודע שבכל מקרה הוא היה מוצא סכסוך פוליטי או משבר הומניטרי כלשהו שייקח אותו הרחק מביתו ומארצו וימסך את כאבו האישי. נסיעה רודפת נסיעה, ופאולו מקפיד על מרחק בטוח מהבית ונפגש במסעו המתמשך עם אנשים שיעמידו אותו בקונפליקט עם נאמנויותיו וערכיו.

טסמניה, שתורגם ל־ 35 שפות, הוא רומן אוטוביוגרפי לכאורה שמשקף את רוחות הזמן. מגבריות ומיניות ועד אסלאמיזם, טרור ומדע, פאולו ג'ורדנו (‘בדידותם של המספרים הראשוניים‘, ‘לטרוף את השמיים‘, ‘הגוף האנושי‘, ‘השחור והכסף‘) לוכד בו בכנות ובאומץ את האתגרים האישיים והחברתיים הניצבים בעידן הנוכחי בפני כל אדם באשר הוא.

אריוודרצ'י / רן בן נון
פאולו ג'ורדנו משוטט ומהרהר
אריוודרצ'י / רן בן נון
פאולו ג'ורדנו משוטט ומהרהר
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • הדרך להתעלם מהצרות שלך היא לשקוע בצרות של אחרים, קובע פאולו ג'ורדנו בספרו "טסמניה". וכך בגיל 34, אחרי שאשתו מודיעה לו שהיא מפסיקה את טיפולי הפוריות, הוא נוסע בשליחות הקוריירה דה לה סרה לוועידת האקלים בפריז 2015, כמה ימים לאחר הפיגוע בבטקלאן, ומזהה מיד את הבעיה עם משבר האקלים: זה משעמם מוות, אין מה לכתוב. אז הוא נוסע עם אשתו לשבוע נופש בגואדלופ שבאיים הקאריביים, שם הם מתנסים בחילוף זוגות עם בעל ואישה הולנדים, מה שרק מעמיק את המשבר. ג'ורדנו ממשיך לטרייסטה, בה הוא מהעביר קורס בתחום מומחיותו, עיתונות מדעית, עם התמקדות במשבר האקלים, שבמהלכו הסטודנט המבריק והחביב עליו חוטף התמוטטות עצבים מבעיתה. הוא מבין איך זה קרה, אבל לא רוצה להיות כמו אביו רואה השחורות, ומעדיף לשתוק, ולכתוב. גם ברגעים הקודרים ביותר, פאולו ג'ורדנו הוא סופר שעושה נעים לקורא שלו, מפזר עליו תובנות מהחיים כמו קונפטי ומשאיר אותו מהורהר, וקצת מחויך ומסופק.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • זה הכול/ נוה אריאלי
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • ממש מדויק.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • ברומא הוא פוגש את חברו ג'וליו, שלמד איתו פיזיקה גרעינית. ג'וליו נמצא בהליך גירושין מייסר, וג'ורדרנו צריך להעיד שהוא מטפל היטב בבנו אדריאנו ולשם כך עליו לנסוע לפריז, שם מתגורר ג'וליו. מתוך השיחות עם חברו הוא סוף סוף מחליט מה ירצה לעשות - תחקיר על מעורבותה של איטליה בפיתוח הפצצה הגרעינית, שאחד מפורצי הדרך אליה היה אנריקו פרמי הגאון מהמכון לפיזיקה ברומא, זוכה הנובל שהשתתף בפרויקט מנהטן. אולי עכשיו ג'ורדנו יפסיק לעזוב פרויקטים באמצע? לא בטוח. הוא סובל ממה שניתן לתאר כמצב של אי נחת קיומית, לא מוצא את מקומו - מצב שעולה מן האישי והפרטי אל הפילוסופי והכלל אנושי. זו תקופה כזו של בין לבין ויש תחושה שזה בין משהו רע למשהו גרוע ממש; כי ג'ורדנו היה ונשאר אלוף העולם בללכוד את רוח הזמן. "טסמניה" הוא לא ממש מסע, יותר טיול, או שיטוט והרהור באמצעות חברים; שהרי כל אינטלקטואל המכבד את עצמו צריך מישהו להקפיץ רעיונות והגיגים מולו, והחברים של ג'ורדנו מעולים בזה, כך שנוצרים דיאלוגים מרהיבים ומרחיבי דעת. כמו למשל עם הכומר שלו, קרול, מדריכו הרוחני מתקופת ההכנה לנישואין, ששוקל להפר את שבועת ההתנזרות שלו ולצאת עם צעירונת בת 22 מקהילתו, מה שכמובן מסתבך מאוד. יש כאן שאלות קיומיות של אמונה נוצרית: להאמין באלוהים ולהאמין בישו – דמות בשר ודם - זה בכלל לא אותו הדבר. ג'ורדנו משמש מעין אב חורג לאאוג'ניו, בנה של אשתו לורנצה ממערכת יחסים קודמת. לורנצה מבוגרת ממנו בכעשור ולכן, יש להודות בעצב, כל טיפולי הפוריות נכשלים. אין פלא עם כך שההורות לוקחת חלק מרכזי בספר; הוא כאילו בוחן אותה בקרב חבריו ולא מפסיק לתהות מה היה עושה במצבים הוריים חינוכיים שונים, תוך שהוא משלים אט אט עם האובדן בתהליך איטי ומייסר – כן, הוא יכול היה להיות אב טוב יותר, אבל זה כבר לא יקרה.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • המגניבה בחבורת ג'ורדנו היא ללא ספק קורציה, כתבת הפיגועים, שמסתובבת ברחבי אירופה ומדווחת על גל ההרס שדאע"ש ואל קאעידה זורעים בכל פינה, עד שהיא קורסת נפשית בעקבות הפיצוץ בהופעה של אריאנה גרנדה במנצ'סטר. איכשהו, המעקב אחרי שרשרת הפיגועים מתחבר לדיווחי משבר האקלים בתמונת עולם אפוקליפטית מאיימת. הטיול של ג'ורדנו נראה לפעמים כסיבוב פרידה מהמציאות כפי שאנו מכירים אותה, עולם ישן ויפה שהיה ואבד לנצח. בדרך לספר על הפצצה, ג'ורדנו מלקט עדויות ניצולים מנגסאקי. הפצצה הוטלה מעל שכונה מסוימת ולא אחרת בגלל תנועת העננים שהסתירו מהמפציץ את מטרתו; אלה אותם עננים שאותם חוקר נובלי, חברו של ג'ורדנו, ושוב הכל מתחבר, הווה ועבר, מזרח ומערב, עד שנובלי מבוטל עקב הרצאה מטופשת במיוחד שנשא על הסיבות לאי התקדמותן של נשים במדע ובאקדמיה, אידיוט שכמותו. מה יהיה עם הנישואין, מה עושים כשהספר על הפצצה הגרעינית נתקע באמצע וכנראה לא יושלם לעולם. אפשר לחשוב על הדברים האלה, אבל לא חייבים; בינתיים עדיף רק להסתובב ולהעביר את הזמן, ויש בזה משהו כמעט נזירי, או בכל אופן, מאוד לא מערבי, לא תכלסי. ובתוך כך עולה המורכבות הבלתי נתפסת של מערכת יחסים: ללכת או להישאר, האם יש עדיין אהבה או שהכל רק פרוצדורות, סידורים, נוחות כלכלית והיאחזות במוכר. כך או כך, כשהוא מטייל מסביב לעולם, ג'ורדנו מקפיד להתקשר ללורנצה מספר פעמים ביום, ואולי זו בעצם התשובה.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • כספר מסע, צריך להודות שלא קורה פה הרבה. זה לא ספר לחובבי אקשן למיניהם.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • לורנצה פשוט נפלאה. כל גבר המכבד את עצמו צריך אישה מבוגרת וחכמה ממנו, שתלמד אותו את עובדות החיים. וכן, זה שווה גם במחיר הוויתור על הורות.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • בעלי החיים מזהים אותך ואתה מזהה אותם. חיינו יחד אלפי שנים, אכלנו זה את זה. עכשיו אוכלים אותנו רק עורכי דין ופסיכולוגים.
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • טסמניה? החבר נובלי מסביר לפאולו למה דווקא טסמניה היא המקום הכי טוב לברוח אליו באופוקליפסה. וואלה צודק.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • ברור שכן. נשמח למשהו קצת פחות ממוארי וקצת יותר בדיוני.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • ג'ורדנו סובל מקטרקט מוקדם, כמה סמלי, ורק כשהוא מתאושש מהניתוח ותחבושות על עיניו, לורנצה לוחשת על אוזנו את מה שאמור להיות מובן מאליו: איתה הוא תמיד יכול להיות חופשי ומשוחרר; וזאת בעצם האהבה לפי ג'ורדנו – לאפשר לבן הזוג שלך להיות מי שהוא, לצמוח א ירצה ואם לא, פשוט להישאר במקום. כשבחוץ ממשיכה להשתולל האפוקליפסה - נחילי ארבה, לוויתנים מתים, הפשרת קרחונים, יונים צונחות מהשמים ברומא - כשהכל נראה אבוד, מה שנותר הוא התכנסות בעולמנו הקט והשקעה באהבה. ומהצד הפחות אופטימי, תמונת הסיום של "טסמניה" היא ביקור בהירושימה ביום השנה לפצצה. מה שנשאר זו הקרינה, אומרת להם המארחת, כמה מצמרר. זה מה שהמין האנושי מותיר אחריו, שובל של הר וחורבן למאות ואלפי השנים הבאות.