ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון9
גרנד הוטל אירופה

תקציר

 סופר הולנדי מצליח, בן דמותו של המחבר איליה לאונרד פייפר, משתקע לפרק זמן בלתי מוגדר בגרנד הוטל אירופה, מלון בעל קסם ישן שקפא בזמן. שם הוא מבקש לברר לעצמו מה השתבש בסיפור האהבה שלו ושל קליאו, איטלקייה סוערת ויצרית והיסטוריונית של האמנות שהכיר בגנואה, ויחד איתה עבר להתגורר בוונציה.
בעודו משחזר בכתב את תקופת התאהבותם ואת הריגוש שחשו כשיצאו למסעות בעולם בעקבות ציור אבוד של קרוואג'ו, מתעוררת סקרנותו כלפי תולדותיו של המלון שבו הוא מתאכסן בהווה, דייריו ועובדיו. בעין ביקורתית, הומוריסטית וסקרנית הוא עוקב אחר איש עסקים סיני, שרכש אותו מידי בעלת המקום וכעת הוא נחוש לבצע בו 'מתיחת פנים' שתקלע לטעמם של התיירים הבאים להתארח בו בקבוצות מאורגנות.

גרנד הוטל אירופה הוא מכתב אהבה לאישה, כמו גם ליבשת אירופה - אותה יבשת שעברהּ המפואר מכריע את ההווה, וההיסטוריה העשירה שלה ממוסחרת עד זרא לטובת תעשיית תיירות ההמונים, שפולשים אליה גלים גלים ורומסים אותה. שני סיפורי האהבה, לקליאו היפה וליבשת אירופה הישנה וההדורה, מהדהדים זה את זה ומספקים לסופר וגם לקוראים חומר רב למחשבה.

איליה לאונרד פייפר הוא סופר, משורר, פובליציסט, מומחה ללימודים קלאסיים ומחזאי ממוצא הולנדי, שפרסם יותר מארבעים ספרים. גרנד הוטל אירופה, שהיה מועמד לפרס ליבריס 2019 בהולנד ולפרס דאבלין ב-2023, זכה להצלחה עצומה בהולנד, גרמניה, נורווגיה וספרד ותורגם ל-24 שפות. זהו ספרו הראשון המתורגם לעברית.

"ספר השנה." NRC , הנדלבלט, הולנד

"זוהי קומדיה של מצבים, ספרות טיולים, ביקורת פוליטית ותרבותית והרהור על הזהות האירופית. אה, וגם תעלומת אמנות." ניו יורק טיימס בוק ריוויו

שקיעתה המתמשכת / רן בן-נון
גרננד הוטל אירופה הוא קינה יפהפייה על עולם הולך ונעלם
שקיעתה המתמשכת / רן בן-נון
גרננד הוטל אירופה הוא קינה יפהפייה על עולם הולך ונעלם
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • הוא מעשן סיגריות גולואז שאותן הוא מדליק במצית זיפו. הוא הגיע אל גרנד הוטל אירופה כדי לזכור ולשכוח, או בקיצור לכתוב, על אהבה שהיתה ונגמרה – אולי – במקום שממנו בא, ונציה הקסומה. הסופר ההולנדי איליה לאונרד פייפר, או בעצם בן דמותו, גר שם אהובתו האיטלקייה קליאו, מרצה לתולדות האמנות, ויחד הם חיפשו יצירת אמנות אבודה של קרוואג'ו. האהבה דעכה והשתבשה, כפי שהמלון העתיק הולך ודועך. למרבה הצער, היחיד שיכול להציל אותו הוא איש עסקים סיני, המכין אותו לקליטת גדודי התיירים המסתערים על אירופה הקלאסית ורומסים אותה לאבק. הספר גרנד הוטל אירופה הוא קינה יפהפייה על היבשת שהולכת ושוקעת, ממש כמו האהבה.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • החוחית/ דונה טארט
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • עמוס למדי.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • איטליה היא ארץ שחיה בעבר ואין לה עתיד, שצעיריה עוזבים אותה כדי לחפש את מזלם בחוץ, מותירים מאחור דור של זקנים עשירים ומושחתים הנאחזים ברכושם בעווית ולא מוכנים לשחרר. קליאו, למשל, היא בת למשפחת אצולה מגנואה, שבאה מהעבר המפואר הזה ומרדה בו. במקום להתמקם במשרה נוחה בבנק המשפחתי, היא הלכה ללמוד אמנות וכעת היא עובדת בבית מכירות פומביות שולי. כשהיא מקבלת הצעת עבודה מגלריה מרכזית בוונציה, פייפר מעודד אותה ומצטרף אליה, וכל סיפור המסגרת הזה מסופר ביד אוהבת לפרטי פרטים, לעתים עד להגזמה פראית.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • פייפר מכוון אותנו לסוג אחר לחלוטין של קשב קריאתי. כמו שגרנד הוטל אירופה הוא מקום ללא זמן ובעצם גם ללא חלל – מבוך מוזר של מסדרונות ארוכים, חדרים נעולים ואולמות אפלים – כך גם הספר עצמו לא ממהר לשום מקום. פייפר מבזבז, או יותר נכון מבלה, עמודים על עמודים בתיאורים ארכניים והסברים דידקטיים על הידרדרותה המתמשכת של אירופה והפיכתה למקום שכולו זיכרון ללא תקווה, ועל חווית ההגירה הרצויה, תייר שבא לבזבז כסף, מול זו הלא רצויה – מהגר שבא להרוויח כמה פרוטות. קחו את הזמן, אומר לנו פייפר, שום דבר לא בוער; אם כבר, הוא רק שוקע במצולות השכחה. יש כאן עלילה, איפשהו, אבל אין שום צורך למהר אליה, אז פשוט תנשמו ותזרמו.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • אין דרך קלה לומר זאת - האיש קצת חופר.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • מונטבלו, הקונסיירז', אב בית כל יכול שיודע הכל על כל אורחיו, איש שירות קלאסי עתיק מהעולם הישן, המוקדש למלאכתו באופן שכבר לא קיים, וחבל שכך (והוא אפילו די מצחיק).
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • אפשר להבין שאנשים נוטים באופן פסיכולוגי להחצין את הבעיות שלהם. יש לך הרגשה שמחצית מהבעיה כבר נפתרה אם אתה יכול למצוא מישהו שאפשר להאשים אותו בכל מכאוביך.
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • ונציה. מהר. לפני שתשקע במצולות, באופן מילולי לגמרי.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • פייפר כתב לא פחות מ-40 (!) ספרים. למה אתם מחכים?!
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • לאן כל זה חותר? לאבדון, ככל הנראה. החיפוש אחר הקרוואג'ו האבוד הולך ומסתבך, כשלקראת סופו קליאו מקבלת הצעת עבודה מפתה יותר, באבו דאבי, שם מוקם אגף של מוזיאון הלובר - העתיד מנצח את העבר, הכסף הגדול את התרבות הקלאסית. האם זה סוף הרומן? הספר מסתיים בהלוויה של אירופה, האישה שזה שמה, הקשישה האצילית שעל שמה נקרא המלון, שהלכה לעולמה ממש כמו היבשת כולה. זיכרון ומוות, זה כל מה שנשאר.