ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון9
הסיפור היחיד

תקציר

"לרובנו יש רק סיפור אחד. אני לא אומר שרק דבר אחד קורה לנו בחיים: יש אינספור אירועים ואנחנו הופכים אותם לאינספור סיפורים. אבל רק אחד מכולם חשוב, רק אחד הוא בסופו של דבר סיפור שראוי לספר אותו. זה הסיפור שלי."

במילים אלו, כאדם מבוגר וממרחק של שנים, חוזר פול לנקודת ההתחלה של סיפורו. בתום שנת הלימודים הראשונה שלו באוניברסיטה הוא שב הביתה לחופשת הקיץ ובעידודה של אימו מצטרף למועדון הטניס היחיד בפרוור שבו מתגוררים הוריו, 25 קילומטרים מדרום ללונדון. במסגרת טורניר לזוגות מעורבים פול משובץ בהגרלה עיוורת לשחק עם הגברת מקלאוד, שחקנית טובה ושנונה בשנות הארבעים לחייה, נשואה ואם לשתי בנות בוגרות. לא חולף זמן רב והשניים הופכים לנאהבים.

פול, המכיר בחללים שפוער הזיכרון ובנרטיבים המשפיעים על תפיסתנו בנוגע למהלך חיינו, משחזר את סיפור התאהבותם ואיך לאט לאט הכול התפרק.

ג'וליאן בארנס, זוכה פרס הבוקר היוקרתי, מעמיד ברומן מופתי זה את כישרונו החריף למפות את הלב האנושי על גחמותיו כדי לתהות על קוצר ידה של האהבה לרפא ולהציל אותנו מפני טופרי עברנו ועל פעולות הזיכרון על הסיפור שאנו בוחרים לספר לעצמנו.
"

מאי-דצמבר / רן בן-נון
מהו סיפור האהבה שמגדיר את חיינו?
מאי-דצמבר / רן בן-נון
מהו סיפור האהבה שמגדיר את חיינו?
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • לכל אדם יש סיפור אהבה אחד בחייו, שאותו הוא מספר לעצמו שוב ושוב. ככל שהוא נראה פחות טוב בסיפור הזה, כך הסיפור יותר אמיתי. במסקנה הספק מדכדכת ספק משעשעת הזו נפתח "הסיפור היחיד" החדש של ענק הספרות הבריטי ג'וליאן בארנס. למזלו של פול, הגיבור, יש לו סיפור אהבה נהדר שהתרחש לפני 50 שנה בעיירת מעמד בינוני-גבוה כפרית דרומית ללונדון. הוא היה בן 19, בחופשת קיץ ראשונה מלימודיו באוניברסיטה, ואילו היא, סוזן, בית 48, נשואה ואמא לשניים. הם נפגשו במועדון הטניס שאליו רשמה אימו של פול את בנה האאוטסיידר כדי שימצא לו נערה ראויה, אך אבוי, תראו מה קרה.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • הים/ ג'ון באנוויל
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • מתחיל קליל, אך הולך ומכביד ככל שהקריאה מתקדמת.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • זה לא עוד רומאן מאי-דצמבר סטנדרטי, אלא סיפור אהבה של איש צעיר ואישה בוגרת שמסופר על ידי איש מבוגר, שיודע להעריך את הנס המופלא שקרה לו. בארנס כתב סיפור התבגרות נהדר, מקורי ונדיר. בעולם מושלם, לכל אחד מאיתנו הייתה מעין מיסיס רובינסון כזו, שממנה לומדים את השיעורים החשובים מכל על איך לאהוב אישה.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • סוזן שייכת לקבוצת הגיל שהיא קוראת לה "הדור המחוק" – הטובים ביותר נהרגו במלחמה ואלה שנשארו היו אלה שמשהו לא בסדר איתם, סוג ב', כמו בעלה למשל, איש אפור ונטול אישיות שהחיים אתו משמימים. פול, לעומת זאת, שייך לדור שאמור להציל את הממלכה אם רק יטרח להתעניין בפוליטיקה, כי כמו תמיד אצל בארנס, סקס ואהבה זה קצת יותר מאשר רק יחסים. הוא מפגיש בחוכמה בין הפוליטי והסוציו-אקונומי לבין האישי והפרטי, את המיקרו עם המאקרו, את הראש עם הלב.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • צפו להרהורים קשים ומעיקים על האהבה, היחסים והחיים תוך כדי הקריאה ועוד הרבה אחריה.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • סוזן היא אישה מדהימה, צחקנית, צעירה ברוחה באמת ולא כקלישאה, עם תובנות ספק עצובות, ספק אירוניות ממזריות על החיים.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "האהבה היא כמו שחרור אדיר ופתאומי של כיווץ מצח שנמשך חיים שלמים. המממ: האהבה כסיומה של מיגרנה. לא, רע מזה: האהבה כבוטוקס".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • תמצאו לכם כפר אנגלי נחמד ואל תצאו ממנו לפחות שבוע.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • בוודאי. בארנס עושה כבוד לאומה הבריטית אפילו יותר ממייגן והארי.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • פול הצעיר אולי רואה ברומן עם סוזן את סיפור האהבה שמגדיר את חייו, אבל הפנטזיה תתנגש במציאות הקשה, ושניהם יודעים זאת היטב. הוא רק מבקש לדחות עד כמה שניתן את הכניסה לעולם המבוגרים; הם פשוט מגעילים אותו עם הקודים החברתיים הנוקשים והבדיחות סרות הטעם על זוגיות ונישואין. פול רואה בעצמו מורד, סוזן יודעת שזה חסר תכלית ותמים. שנאמר, עצוב להתבגר, אך האפשרות האחרת גרועה יותר.