ראש בראש

להכיר את האנשים מאחורי הספרים
צילום:אבי קדמי

יוסי וקסמן

מכניס לספרים שסיים לכתוב את כל הספרים שלא סיים לכתוב, מסוגל לכתוב שלושה ימים ברציפות, חולם לשבת מול ערוץ החיים הטובים עם ערימת גרעינים שחורים וכשהוא תקוע בכתיבה הוא פשוט לא כותב.
  • מה הספר הכי טוב שלא אתה כתבת?
  • ״הפסנתרנית״ מאת אלפרידה ילינק כ-מו-בן! איך איך איך לא כתבתי אותו בעצמי, את מעלליה של אריקה קוהוט ואמה המטורללת שרק רוצה את טובתה, שלא נדע מצרות ומטובות כאלה. ספר מושלם מכל הבחינות, אקספרסיבי עד העצם, סקסי ברמות שאין לתאר, נושם את כל האוויר הרע של אוסטריה ופולט את תובנותיה המופלאות של ילינק. אבל לא אני כתבתי אותו וזה ממש, אבל ממש, מעצבן אותי!
  • כמה ספרים התחלת לכתוב והפסקת באמצע?
  • את כל הספרים שלא סיימתי לכתוב הכנסתי לספרים שסיימתי לכתוב. כי ספרים ומילים ומעללים הם כמו שיירי האוכל של אתמול – תמיד אפשר לעשות מהם פשטידה נהדרת!
  • ספר שתיקח לאי בודד כדי לקרוא?
  • ״בעקבות הזמן האבוד״. כי את פרוסט אפשר לקרוא שלוש פעמים וגם עשרים פעמים. כמו תרופה, כמו סיגריה טובה, כמו מכתב של חבר מארץ רחוקה.
  • האי הבודד הזה שאתה חולם עליו – איפה הוא בערך?
  • סיציליה?
  • כשאתה תקוע בכתיבה – מה עובד בשבילך? מה לא?
  • כשאין לי מה לומר אני לא כותב. וכשיש לי מה לומר אני כותב. אני לא יושב לכתוב כל יום, אלא רק כשהמילים ממש מתווכחות בעצמותי. אינני סופר-חוקר או סופר-חרוץ, אני עצלן מועד שרוב הזמן בוהה בשמים ובגן שלי.
  • כמה ספר חדש צריך לדעתך לעלות בחנות?
  • לפחות כמו כרטיס להופעה.
  • השלם את המשפט: אם הילד שלי יוצא סופר, אני...
  • אין לי ילדים, אלא כלבים. ארבעה. והם כבר לא יהיו סופרים, לפחות לא בגלגול הזה. אבל אם הילד שלי היה יוצא סופר, הייתי שולח אותו קודם לקרוא. והרבה.
  • כתיבה או ארוחה טובה?
  • ארוחה טובה.
  • כתיבה או סקס טוב?
  • סקס טוב. זה ברור, לא?
  • באיזה שעות ומיקום אתה כותב הכי טוב?
  • 11:00 עד 16:00. בסטודיו שלי, מול תמונות המתים שלי. כי מי אני בלי המתים שלי?
  • קמפיין ל"פוקס" או "הישרדות וי.איי.פי" תמורת מאות אלפי שקלים – בא בחשבון?
  • גם וגם. כי קמפיין טוב יכול להיות יצירת אמנות. למרות שרוב הפרסומאים שוכחים את זה לפעמים.
  • רוצים להפוך ספר שלך למיוזיקל. זורם?
  • סופרקליפרג׳ליסטיאקספיאלידושי. כן?
  • במכונת הזמן שקיבלת לנסיעת מבחן, לאיזו שנה אתה חוזר ולמה?
  • 1986. אפריל. כשהכרתי את בן זוגי לראשונה. בגן העצמאות בתל אביב. אבל מיד לחזור להיום.
  • אתה יכול לפגוש לשעה כל אדם (חי) בעולם. במי תבחר?
  • את הסופרת אלפרידה ילינק.
  • מי הסופר החי הגדול בעולם?
  • מי אני שאחליט?
  • על מה אף אחד לא כותב, וחבל?
  • על המוות. כי לכתוב על המוות זה לכתוב על געגועים, על נחמה ועל תקוה אפילו. אבל לך תתווכח עם בני תמותה.
  • כשיוצא לך ספר חדש, אתה באופוריה/ חרדה/ חופשה בקאריביים/ אחר (פרט).
  • אני יודע שזמני קצר וקצוב כמו עיתון ״לאישה״ ושכדאי לי ליהנות מכל רגע. אבל לא תמיד מצליח.
  • אבל מה עם מקצוע? מה אתה הולך ללמוד אם אני שולח אותך עכשיו ללימודים?
  • ברוכשם יש לי מקצוע. התחלתי לכתוב בגיל מאוחר יחסית ופרסמתי את ספרי הראשון בגיל 38.
  • כמה הכי הרבה שעות רצוף יצא לך לשבת לכתוב?
  • שלושה ימים. זה קורה תמיד בעריכות האחרונות, עוד לפני שאני שולח את כתב היד לקריאה בבתי הוצאה לאור.
  • כושר גופני – מה אתה עושה בקשר לזה?
  • מאמנת. פעם בשבוע. שקורעת לי את הצורה. כי אני שונא לזוז, וחלומי הרטוב הוא לשבת מול ערוץ החיים הטובים עם ערימה של גרעינים שחורים קלויים.
  • איזה ספרים מבזבזים לך את הזמן אבל אתה מאפשר להם את זה?
  • אין כאלה. הם מתעופפים ישר דרך החלון. ישר!
  • אפשר סלפי? ברגע זה, כמו שאתה.
  • מצורף.