כשיוצא לה ספר חדש היא מנסה לשמוח, אבל לא יודעת איך, וכשהיא תקועה בכתיבה – היא יוצאת להרפתקה. נטע שניצר ("סיפורים קצרים לשעת לילה מאוחרת מאוד") עונה לשאלון האישי
מה הספר הכי טוב שלא את כתבת?
צינורות/ אתגר קרת
כמה ספרים התחלת לכתוב והפסקת באמצע?
השאלה היא כמה מהם הפסיקו לכתוב אותי.
ספר שתיקחי לאי בודד כדי לקרוא?
דרך האמן/ ג'וליה קמרון. כדי שמישהו יגיד לי לעשות דברים יצירתיים, אחרת אני אשתגע.
האי הבודד הזה שאת חולמת עליו – איפה הוא בערך?
מקום אקזוטי, רחוק ומצויר.
כשאת תקועה בכתיבה – מה עובד בשבילך? מה לא?
מה שעובד: הליכות ליליות, לצאת לבד להרפתקה, לעשות משהו שאף פעם לא עשיתי לפני.
מה שלא עובד: להילחם בזה.
כמה ספר חדש צריך לדעתך לעלות בחנות?
כמו קינוח מפנק במסעדה.
השלימי את המשפט: אם הילד שלי יוצא סופר/משורר, אני...
שואלת אותו לאן הוא יוצא, הכל סגור עכשיו, יש קורונה...
כתיבה או ארוחה טובה?
ארוחה טובה, יותר חיוני.
כתיבה או סקס טוב?
סקס טוב, יותר חיוני.
באיזה שעות ומיקום את כותבת הכי טוב?
בלילה, בפינת העבודה שלי.
מציעים לך להשתתף ב"הישרדות וי.איי.פי" תמורת מאות אלפי שקלים. בא בחשבון?
על פניו אני רוצה להגיד לא. איפה חותמים?
רוצים להפוך ספר שלך למיוזיקל. זורמת?
כבר התחלתי להתאמן על השירים במקלחת!
עם איזו דמות מרומן היית מנהלת רומן?
סידהרתא של הרמן הסה.
במכונת הזמן שקיבלת לנסיעת מבחן, לאיזו שנה את חוזרת ולמה?
שנת 69, חייבת לבדוק את וודסטוק.
את יכולה לפגוש לשעה כל אדם (חי) בעולם. במי תבחרי?
ווס אנדרסון. אולי אזכה לשמוע סוד או שניים על בימוי אסתטי להדהים.
מי הסופר החי הגדול בעולם?
אלנה פרנטה - מי שלא תהיי...
על מה אף אחד לא כותב, וחבל?
עולמם המסתורי של גמדי הגינה.
הפסדנו סופר פוטנציאלי גדול. לגבי מי את חושדת שזה עשוי להיות נכון?
דיוויד בואי.
כשיוצא לך ספר חדש, את באופוריה/ חרדה/ חופשה בקאריביים/ אחר (פרטי).
חרדה. מנסה רק לשמוח, אבל לא יודעת איך עושים את זה.
אבל מה עם מקצוע? מה את הולכת ללמוד אם אני שולח אותך עכשיו ללימודים?
פסיכולוגיה.
כמה הכי הרבה שעות רצוף יצא לך לשבת לכתוב?
שלוש-ארבע שעות עם ביקורים תדירים למקרר.
כושר גופני – מה את עושה בקשר לזה?
יוגה ,בעיקר איינגר, והליכות, בעיקר לים כשמותר.
איזה ספרים מבזבזים לך את הזמן אבל את מאפשרת להם את זה?
לא נראה לי שיש כאלה, אני ממש אוהבת ספרי ילדים (ואין לי ילדים עדיין), בכל פעם שאני קוראת את 'ציפור הנפש' של מיכל סנונית אני בוכה.