הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • הקיסר-הבא - חלק ראשון
  • הקיסר-הבא - חלק ראשון
    אילון סולן | ינואר 2018 | מד"ב ופנטזיה | 360 עמ' מודפסים
    ארט צ'רגיל מתבשרת יחד עם אחֵיה שאביה, האחראי על שבע עשרה מערכות שמש, יתמודד על משרת הקיסר-הבא של האימפריה הגלקטית. המרוץ לזכייה בתפקיד מפגיש את ארט עם הדמויות החזקות באימפריה, שלכל אחת מהן תוכנית אחרת בנוגע לזהות הקיסר-הבא. 
    המאבק של אביה משנה את חייה של ארט: היא נוסעת לבקר את האנשים החשובים באימפריה, הופכת לסלבריטאית כלל גלקטית ופוגשת חברי נפש. בד בבד היא נחשפת לצדדים האפלים של הפוליטיקה האימפריאלית. הטלטלות העוברות עליה משנות אותה לעד, ומובילות אותה לסוף המפתיע של הספר.
    הקיסר-הבא מספר על מאבק לכוח, על הגבולות שמותר ואסור לעבור בשביל להשיג את המטרה, על תמימות הנעורים ואכזריות העולם, על תקוות ועל אובדן.
  • ספר דיגיטלי
     
    37
    משלוח תוך 48 שעות
    הוספה למועדפים שלי
  • פרק ראשון
     
    אביה של אַרְט סיים את דבריו וליטף בידו את קרחתו הבוהקת, כפי שנהג לעשות כשהיה מרוצה מעצמו. ההכרזה שבה יצא זה עתה התגלגלה בראשה של הנערה. האם הוא באמת התכוון לדבריו?
    היא הסתכלה על אִמָה שישבה בראשו השני של שולחן האוכל. שיערה השחור והגלי גלש על כתפיה, נקודות חן ניקדו את פניה ועיניה החומות היו נעוצות בקיר. נראה שהיא מתייחסת להכרזה שלו בכובד ראש. החדר התאים את עצמו לשינוי באווירה; תמונת הנוף הַבְּהִירָה שהוצגה עד לפני דקה קצרה על הקיר מאחורי אביה התחלפה בסמל הבית. האדנית שעמדה בפינת החדר גלשה לעבר הדלת ואת מקומה תפסו שלושה פסלים חמורי סבר של מפקדי עבר של הצי האימפריאלי ודמויות תלת-ממדיות של ראשי הבית לדורותיהם.
    גְרָאנְדִין, בן דודו של אביה ויועצו האישי, נעץ באביה מבט מופתע. אביה לא התייעץ אִתוֹ, הבינה ארט. סוֹמִי, אחיה הבכור וראש-הבית-הבא, שישב בין גראנדין ואִמָה, הניח את הסכין והמזלג המוזהבים שהחזיק, הרים אותם והניח אותם שנית. ידו של טִין, אחיה הצעיר בן השמונה שישב בינה ובין אביה, החליקה לתוך ידה והוא נתן בה זוג עיניים מודאגות.
    ״אבא, אתה צוחק, נכון?״ שאל סומי.
    ״אין רציני ממני,״ השיב אביה.
    אִמָה קמה מכיסאה וצעדה בחדר. האם אביה לא שוחח על הנושא גם אִתָה, שאלה ארט את עצמה, לא מתאים לו לקבל החלטות גורליות על דעת עצמו.
    ״אני מאמין שהרעיון רע,״ המשיך סומי. למרות שהיו לו מחצית משנותיו של אביה, הם דמו אחד לשני כתאומים; הקרחת המפורסמת של בני צ'רגיל פארה את ראשו, אפו הרחב היה פחוס, ועורו היה בגון השוקולד. ״אתה יודע שברגע שסיימת את המשפט תוחלת החיים שלך ירדה ב-3.2 שנים תִקְנִיוֹת, ואם אתה מאמין במה שאמרת, תוחלת החיים שלך התקצרה ב-87 שנים נוספות. רוב הסיכויים שירעילו אותך, ואם לא יצליחו, אחד השומרים שלך יהרוג אותך.״
    ריח העוף ברוטב אגוזים ופטריות שעלה מצלחתה של ארט דגדג באפה והיא מיהרה להרחיק ממוחה את המחשבה על מזון ורעלים. היא הסכימה עם אחיה, ועם זאת הייתה לה תחושה שהוא מפספס משהו.
    ״פִיש, אתה בטוח שהעיתוי נכון?״ פנה גראנדין לאביה בכינוי הילדות שלו, שבו השתמשו רק הוא ואִמָה.
    גראנדין היה מבוגר מאביה בשנה, גדל יחד אִתוֹ, היה השותף של הוריה בניהול הבית, ובתחום אחריותו היו ביטחון הפְּנים ושמירה על קשר שוטף עם ראשי מערכות השמש. ביום הולדתה השנים עשר בישר לה אביה שגראנדין יחל ללמד אותה את רזי הניהול המעשיים, ואחרי ארבע שנים, כאשר במקביל ללימודיה בתיכון התמנתה לנהל את קו המסחר לאֲקֶרְסוֹן-פְּלָאנֶט, בירת האימפריה, הוא סייע לה בעבודתה באופן יומיומי. בשלושת החודשים האחרונים, מאז שסיימה את בית הספר, הצטרפה לקולג' למנהלים בכירים וקיבלה את תפקיד מנהלת צי הסוחר של הבית, היא זכתה לעצמאות רבה יותר אך המשיכה להתייעץ בבן הדוד. ישנן החלטות שאין להן עיתוי נכון, רצתה לומר לו.
    ״למען האמת, גראנדין, עומד לפנינו חלון הזדמנויות צר ואם נמתין עוד שנה אחת, הוא יחמוק מאִתָנוּ, אולי לעד,״ השיב אביה.
    שתיקה נפלה סביב השולחן. קערות הפורצלן, שעדיין היו מלאות בתבשילים, נעו בין הנוכחים, כאילו הן מקוות לקבל התייחסות.
    ״אתה סוחר,״ אמר סומי.
    ״נֶקָאוּ היה סוחר וגם אִינֶה,״ ציין אביה.
    דוגמה לא מוצלחת, חשבה ארט. אִמָה האמינה שמי שלומד מטעויות שנעשו בעבר לא יחזור עליהן, ואחד השיעורים הראשונים שלמדו במשפחה ששלטה על צי הסוחר הגדול באימפריה, היה על אִינֶה הסוחר ששכח את המגבלות שלו וסיים את חייו על אסטרואיד חסר שם.
    ״אתה שוכח שאני ראש בית ומנהל שמונים ביליון איש,״ המשיך אביה. ״ובנוסף, צֵרַפְתִי לבית חמש עשרה מערכות שמש והגדלתי את צי הסוחר שלנו פי עשר. חשוב על בַּרָאבִּין. הוא הגיע ללא שום ניסיון והיה מוצלח בצורה יוצאת מגדר הרגיל.״
    ״לבראבין היה דוד מדרגה שלישית שפיקד על הצי,״ העיר אחיה הבכור, ״אם אני זוכר נכון, 6,713 ספינות מצוידות במיטב הנשק של התקופה. למיטב ידיעתי, הצי שלך מורכב מספינות סוחר.״
    ״הסתכל סביב, פיש,״ אמר גראנדין, ״מבין טריליוני התושבים של האימפריה, האם ישנו מישהו שעליו אתה יכול לסמוך ואינו נמצא כאן בחדר? הפרויקט לא גדול עלינו?״
    ״גראנדין, ילדים, כשאתה יודע שאתה צודק אתה צריך לקחת סיכון. אני מאמין במשפחה. אני מאמין שאנחנו מסוגלים להגיע לכל מקום שאליו נשאף. והביטחון שלנו בצדקת דרכנו הוא המרכיב החשוב בהצלחה.״
    ״איך תזכה בתמיכתו של ריקו?״ שאלה אִמָה והתיישבה בכיסאה.
    מתיו ריקו, ראש הבית שנשא את שמו, העלתה ארט במוחה את תקציר המידע על האדם. הוא פיתח את טכנולוגיית הטלמורף, מסייע לראשי בתים בפתרון בעיות פוליטיות וכלכליות ונחשב לאיש החכם באימפריה. ברשימה שהכינה כשקיבלה את ניהול צי הסוחר תייגה אותו ארט בין ראשי הבתים הנוחים, שאינם מורים לפקידים שלהם להשתמש בכל האמצעים בשביל לסחוט מחיר נמוך משותפיהם לעסקה.
    ״הבתים שלנו דומים,״ ענה אביה, ״שנינו מנצלים את היתרון היחסי שקיבלנו בירושה. אני מאמין שהוא יראה את הצדדים המשותפים לנו.״
    ארט לא הבינה מדוע האדם הראשון שאִמָה תופסת כאיום הוא מתיו ריקו. היא הייתה חוששת מהונג צ'ין, ראש הבית החזק והעשיר ביותר, או מחוליו ספניארדי, רב המרגלים שאין סוד הנסתר מאוזניו, או ממשה ה-30, שומר האימפריה ומושל בירתה. אימא, אנא שתפי אותנו במחשבותייך, היא הפצירה בלִבָּה.
    ״אתה במשבר שנות התשעים?״ שאל סומי, ״הגעת לשיא ואתה פוחד שעד המוות תלך ותשקע?״
    למרות שסומי נהג לדבר בישירוּת, היום הוא בוטה מהרגיל, הרהרה ארט. מדוע שהיא לא תאמר לאביה שהיא מסכימה עם אחיה? אולי ביחד הם יצליחו לשכנע אותו שהוא טועה. אביה לא יאהב אם היא תעמוד מולו, היא השיבה לעצמה. ומה תעשה כשהוא ישאל אותה לדעתה? ארט הדחיקה את המחשבה.
    ראש המשפחה חייך במבוכה. ״האמת, אכן הגעתי לשיא. אני לא רואה להיכן ניתן להתפתח.״
    ״לצ'אוזיאנג היה צי סוחר שהקיף חצי אימפריה,״ אמר טין בהתייחסו לראש בית צ'ין לפני חמש מאות שנים, שהיה הסוחר הגדול בהיסטוריה. ספינות המסחר שלו הזרימו לכיסיו הון עתק עד שהרשת של הבנק האימפריאלי לא הצליחה לעקוב אחר הכסף בחשבונותיו, והוא הביא את הבית לעוצמה שבה הוא נמצא היום.
    ״טין אהוב, אנשים צריכים יעוד בחיים ולאחר שאדם השלים מטרה אחת הוא צריך אחרת, גדולה יותר. והמטרה הגדולה מכולן היא לשפר את חייהם של שאר האנשים. רשת המסחר בעולם ענפה. צי הסוחר שלנו הוא חלק מהותי ממנה ומשמש אותנו לצרכים שונים, במיוחד להשגת כסף והשפעה. מדוע אנחנו זקוקים להם?״
    אבא תמיד מלמד, תמיד מסביר ומכין אותנו לחיים, חשבה ארט.
    ״אילו רצינו, יכולנו לפרוש לאחוזת הנופש בְּלַלוֹס ולהישאר שם עד קץ הדורות,״ המשיך אביה. ״יכולנו להגדיל את צי הסוחר עד שהיה מגמד את הצי של צ'אוזיאנג. מה היינו משיגים?״
    ״אתה משפר את חיי התושבים כאן, בצ'רגיל,״ אמר טין. אחיה הצעיר מעודו לא יצא נגד אביהם וארט העריכה את האומץ שאזר הערב.
    ״גם אתה, כמו סומי וגראנדין, חושב שהשתגעתי, נכון?״
    טין הנהן והשפיל את עיניו.
    ״אל תדאג, לא אעשה שום דבר שיפגע בך או במשפחה או בבית.״
    סומי כחכח בגרונו. ״אַלֶקְסִיוֹס,״ הוא הניף את ידו הימנית וזקר את אצבעו, ״נרצח על ידי חיילי המשמר שלו. משפחתו לא נמצאה; אַלָאמִיר,״ האַמָה קפצה מעלה, ״נעלמה יחד עם משפחתה כשביקרה בללוס; גֶטָה,״ הקמיצה הצטרפה לשתי אחיותיה, ״פרש לחיי נזירוּת אחרי שמשפחתו נחטפה; רַדָאמָה,״ הזרת התרוממה אף היא.
    ״סומי,״ קטע ראש המשפחה את דברי בנו ויורשו, ״אני מכבד את הכנות שלך.״
    אחיה הבכור השתתק והניח את מרפקיו על השולחן. אביה הסב את ראשו לעבר ארט. ״מה דעתה של מנהלת צי הסוחר שלי?״
    דמותו של פרופסור בְּרֵיידִי, המורה שלה בקולג' למנהלים בכירים, עלתה בראשה של ארט. 'בתפקידים שתמלאו בעתיד תיבַּחנו יום יום, שעה שעה,' הוא אמר להם בשיעור הראשון. 'מותר להיכשל מִדֵי פעם, אך חובה עליכם להפוך את הכישלון להצלחה.'
    ״אתה בוחן אותנו,״ היא אמרה.
    ״הלוואי,״ הפטיר גראנדין.
    הגבה השמאלית של אביה התרוממה. ״מה את חושבת?״
    מבטה היה לכוד בעיניו של אביה. היא התאוותה להציץ באִמָה ולקבל ממנה רמז מה היא התשובה הנכונה, וידעה שאם תעשה זאת תיכשל בבחינה. היא גם ידעה שהיסוס במתן התשובה יפגע לה בציון.
    ״אני מסכימה עם סומי וטין. אנחנו בית עולה ללא בני ברית חזקים. צ'ין וספניארדי הם הכוחות החזקים באימפריה והם לא יסכימו לוותר על ההגמוניה השלטונית.״
    לפני שאביה הספיק להגיב לדבריה לחצה אִמָה על השולחן. תמונות ראשי הבית נעלמו מהקיר הארוך, הפסלים ריחפו לעבר הדלת ואת מקומם תפסה מפה תלת-ממדית של האימפריה, שנצבעה בצבעים לפי אזורי ההשפעה של הבתים השונים. הכתם הכחול של בית צ'ין תפס את צידה השמאלי-עליון של האימפריה, הכתם האדום של בית ספניארדי בלט מימינו ועוד מאתיים ארבעים ושמונה כתמים בגדלים וצבעים שונים מילאו את המפה. הכתם החום של בית צ'רגיל קרץ לארט הרחק ממרכז האימפריה. כיסאותיהם של סומי וגראנדין, שישבו עם גבם לקיר, החליקו לצדדים.
    אצבעותיה של אִמָה זזו במיומנות על השולחן. המפה התמקדה בכתם ירוק שלידו נצנץ השם 'רומיאו'. הולוגרמה של טריאנה רומיאו נוצרה לפני המפה, שֵערה מתולתל, גבותיה צרות, אפה מחוטב, שפתיה הדוקות ועגילים ארוכים תלויים על אוזניה. 'טריאנה היא אחת הנשים החזקות בעולם,' נכתב על הקיר ליד הדמות, 'שולטת על שוק הטיטאניום, המשמש לייצור כלי נשק, ספינות חלל וכלי רכב.' אִמָה לחצה על מקש נוסף. עץ המשפחה הצבעוני של טריאנה הופיע על הקיר; שמות, תמונות וצבעים שייצגו את הבתים שמהם הגיעו המחותנים. מתחת לתמונה של טריאנה הוצגו עשרות תמונות. איך היא מצליחה להקדיש לילדיה זמן, תהתה ארט. אִמָה העלתה למסך את נתוני המסחר של בית רומיאו, שהסבו לארט נחת: רוב הקווים הנכנסים היו צבועים בחום.
    אִמָה הנהנה, סילקה את המידע מהקיר והמפה הדגישה את הכתם האדום של בית ספניארדי והוסיפה לו פרטים: מערכות שמש, קווי מסחר, משאבים. גופו המלא של חוליו ספניארדי, שלבש גלימה אדומה, הופיע משמאל למפה. ידיו היו מונחות על מותניו ושער לבן עיטר את פניו הבשרניות. חציו הימני של הקיר הציג מידע על הבית. 'קשרים פוליטיים'; ארט הספיקה לקרוא את השורה הראשונה, 'בית ספניארדי מהווה משקל נגד לבית צ'ין ומרכז את הקואליציה האנטי-צ'ינית המורכבת משכניו של בית צ'ין, שחוששים מהיבלעות בבית הגדול באימפריה,' לפני שאִמָה, שמן הסתם ידעה בעל פה את הסיכום, עברה לעמוד הבא, 'חוליו ספניארדי: ניתוח אופי שממנו דילגה ל-בית ספניארדי: יחסי חוץ.' אִמָה סיימה לקרוא את העמוד והביטה בבעלה כאומרת 'יריב מכובד'. ראש המשפחה הסכים אִתָה בניד ראש.
    כנראה שאִמָה מיצתה את בית ספניארדי שֶכֵּן היא התמקדה בכתם אפרפר. בית שָאנְג שכן צמוד לאזורים הברבריים שהשתרעו מעבר לגבול. הוא היה בית שאף פעם לא כיכב בחדשות. הקיר נצבע בקשת עשירה של צבעים שיצגו את מפת המסחר של בית שאנג. אִמָה קראה מספר עמודים לפני שפנתה להציג את המשפחה השלטת. סוֹלָאר שָאנְג, ראש הבית, במרכז, לבושה בבגדי עור מעוטרים בריקועי מתכת, ומימינה בעלה, אֲדַמָנְט קִישִי, לבוש בבגדים דומים. לשניהם היו סנטרים ארוכים וקעקועים על מצחיהם. מתחתם הופיעו תמונות של ששת ילדיהם ומעליהם הורים, סבים, סבתות, דודים ודודות. העץ היה אפור לחלוטין. אִמָה טיפסה במעלה העץ, דור ועוד דור ועוד דור. העץ התרחב וגבה ושום נקודת צבע לא נוספה אליו.
    ״לינדה, מה את אומרת?״ שאל אביה.
    ארט ידעה שאִמָה תחליט מה יקרה. אביה יכול לחלום ולתכנן; אִמָה תאמר את המילה האחרונה.
    ידה של אִמָה נעה ודמות תלת-ממדית שלה הופיעה לפני מפת האימפריה; אישה ממוצעת בגובהה בעלת עיניים שמחות ולחיים רכות, לובשת שמלה ארוכה בגווני שחור, לבן ואדום. היא העבירה את אצבעותיה על השולחן ועל ראש הדמות הופיע כתר משובץ יהלומים. ״אם כך,״ היא אמרה, ״אני אהיה הקיסרית.״
    • אילון סולן
    • אילון סולן
     
  • נושאים
  • המלצות נוספות
    • חפצים חדים
    • הקוסמים
    • שלוש מעטפות
    • שמיים שבורים
    • מדרש לילית
    • ההיסטוריה של העתיד
    • אורי כנען ומכתש האבדון
    • המאבטח
    • מלכת היופי של ירושלים
    • בעלי לא בבית
    • רשימת המשאלות
    • הבחורה על הרכבת