הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • אני כל כך שמח שהגעת
  • אני כל כך שמח שהגעת
    אסף רפאלי | איור: יעקב גוטרמן
    ePublish | מרץ 2019 | פרוזה מקור, שואה | 230 עמ' מודפסים
    אני כל כך שמח שהגעת
     
    עשרה מונולוגים של תשעה ישאלים/יות שקשורים/ות ביניהם/ן בקשרי משפחה, אהבה, חברות ועבודה. למעט הספד מדובר, וסיכום מוקלד בפרקים תשע ועשר, כל שאר הפרקים מתהרהרים בפרק הזמן שבו שניים מהגיבורים עושים את דרכם משער הכניסה לטרמינל נתב”ג לפגישה מקיצת שדים רדומים בחדר האח”ם.
     
    ניחוח היערה
     
    שבעה עשר סיפורים על נשים, גברים, כלבים ומלאכים.
     
    כתבתי כי הייתי צריך
     
    "מידי פעם יונח סיפור על מפתח לבך, או שייהפך את קיבתך, או יזחל לרגליך כמו לטאה. האם תאחז בסיפור בראשו ותרוצץ גולגולתו, או שמא תעדיף לאחוז בזנבו ואז יישאר בידיך זנב שיגדל לסיפור ללא ראש, ללא סיבה וללא תכלית; סתם זנב-סיפור שהוא זיכרון חיים, רעיון, עצבים רוטטים, פיסת בשר רוטטת ללא גוף וראש שמתגעגעת לשממית שפעם הייתה מחוברת אליה." - מתוך "ללא זכר"
     
    אסף
  • ספר דיגיטלי
     
    37
    משלוח תוך 48 שעות
    הוספה למועדפים שלי
  • 1 - רני
     
    לְיוש אין מושג מהו תפקידו האמיתי בפגישה המיועדת. לא אני הזמנתי אותו: הוא נשלח על ידי משרד הביטחון כדי להבטיח ששום סודות מדינה לא ידלפו בכוונה או בשוגג. יוש מיצג את האינטרסים של המדינה, כך הוא בטוח. אני מכיר את יוש שנים, אני גידלתי אותו וגם הוא יפרוש כנפיים יום אחד לעסקים פרטיים חובקי עולם וינצל את השפה והקשרים לצרכיו. יוש צולע לידי על פרוטזת "עין אל חילווה" שלו. ילד טוב. לאחר שגמר את השיקום למד ספרדית והיסטוריה של אמריקה הלטינית באוניברסיטה ונשלח לעבוד במשרד שלי. יוש למד ממני כמעט כל מה שהוא יודע: מנטליות, מנהגים, נימוסים — כל מה שלא לומדים באוניברסיטה. גם אני למדתי ממנו משהו. לא הרבה, הוא צעיר ממני, אבל תמיד אפשר ללמוד משהו ממי שעבר טבילת אש והשאיר רגל למען המולדת. ממנו גם למדתי ספרדית במבטא ישראלי, כך שאני יכול היום לפגוש את האלמירנטה אלחנדרו מבלי שהאיכו דה פוטה יבחין מה מקורה של הספרדית המצוינת שלי. אני יכול לסמוך על יוש בעיניים עצומות שהוא לא ייתן לי ליפול. בדרך כלל אני קר כמו דג, שנים של תרגול ואימונים במשרד לימדו אותי לחייך, לא להסגיר רגשות. אני נע בעולם בין ארץ לארץ, בין עיר לעיר; עושה כמיטב יכולתי למען המדינה ולמען החברה שאני מייצג ומוכר את מיטב הטכנולוגיה המודיעינית למדינות ידידות באמל"ט. אלמירנטה אלחנדרו, ראש המודיעין של צי הרפובליקה, מחזיק בכיסו חוזה של מאה וחמישים מיליון דולר עבור קניית מערכות תצפית והתראה; חוזה שיפרנס מאות משפחות ויכניס כסף רב לחברה ולמערכת הבטחון. בחברה יודעים שאני טוב בזה, שאני יודע לפנק את בני הזונות השמנים, מכיר את הדרך לליבם לכיסם ולתחתוניהם. "פנק אותו," אמר לי המנכ"ל, "אנחנו צריכים את החוזה הזה, תשגיח שהצרפתים לא יגנבו לנו אותו מתחת לאף." 'פנק אותו'. בטח. אני אאכיל אותו, אשקה אותו ואקח אותו לזונות הכי יפות. הכל עבור אלמירנטה דון אלחנדרו מואיס דלה מיירדה, ילד קטן שקיבל רובה גדול ופקודות לתפוס את הממזרים הקומוניסטים. אל טניינטה (סג"מ) אלחנדרו, האיש וקת הרובה. היא ידע איך לעשות את זה הבן זונה, הוא ידע להכות עם הקת במקומות הכואבים. "תגיד להורים שלך שהיה לך הרבה מזל," אמר כששחרר אותי לאחר השתדלות של אנשי השגרירות הישראלית פלוס עשרות אלפי דולרים מחסכונות המשפחה. הרבה מזל היה לי שהודיעו להורים בזמן, שהם פנו לשגרירות, שהיו להם מהלכים וכסף. למריו לא היה מזל. להורים שלו לא היה כסף ושום שגרירות לא פעלה עבורו. "זה כדי שלעולם לא תשכח את טניינטה אלחנדרו," צחק הסג"ם ששבר לי שתי צלעות כשקת הרובה שלו נפרדה מהבטן שלי בפעם האחרונה. מריו שכב מכווץ בפינה נפוח ממכות אבל מה שהטריד אותי באמת זה המבט הכבוי שלו, מבט שהבין שהוא כבר לא ייצא מזה. מריו מריו, ילד תמים ומתוק, סטודנט מצטיין לפילוסופיה ומתמטיקה, הפסד גדול לרפובליקה. מה היית יכול להיות היום... תראה איך האיכו דה פוטה מסתובב בעולם עם דרגות אלמירנטה ומאה חמישים מיליון דולר בכיס. תראה איפה הוא הסאדיסט הקטן ואיפה אתה. באמת איפה אתה, מריו? כרישים אכלו אותך? או התולעים במזבלה העירונית? לאן נעלמת, מריו? מה עלה בגורלך לאחר ששוחררתי והועלתי על מטוס אל־על הראשון שהמריא..? האם גם אתה עלית על מטוס באותו יום? האם המטוס הצבאי שראיתי מחלון ה707 נסע לנקודה לא ידועה מעל האוקיאנוס האטלנטי כדי להאכיל את הדגים? העיניים שלי יבשות, מריו. אני בתפקיד ולא יכול לבכות עכשיו. אני אף פעם לא בוכה ובטח לא כשאני בתפקיד. לא, מריו, אני לא בוכה, אבל בכיס ימין בוער לי אקדח ובכיס שמאל קפוץ לי אגרוף ובשניהם אני לא אשתמש, או שכן, אני לא יודע. יוש צולע לצדי ושומר עלי מפני עצמי כי פגשתי כבר הרבה בני זונות שלא שווים יותר מכדור בראש והתאפקתי; אבל מעולם לא יצא לי לפגוש את אל טניינטה אלחנדרו, אלמירנטה אלחנדרו מואיס, האיש והקת. מאה וחמישים מיליון דולר של צבא הרפובליקה זה הרבה כסף, תאר לך מה היו יכולים לעשות בכל הכסף הזה. עניי הרפובליקה תורמים לכלכלה הישראלית כדי שתהיה לרפובליקה התראה טובה נגד כל האיומים מצד צ'ילה או אורוגוואי או קובה. נו באמת. אלפי פועלים טכנאים ומהנדסים שלנו ישלחו כל בוקר את ילדיהם לבית הספר בידיעה שעבודתם ורמת חייהם מובטחת. איזה אושר. "מבנה בינוני, שיער שטני דליל, חליפה אפורה," אומר לי יוש כשאנחנו מגיעים לחדר האח"מים. "אני אזהה אותו גם ללא שום תיאור, סמוך עלי." יוש מהנהן. הוא חושב שזה עניין של ניסיון. לך תסביר לו שלאחר חבטת הפרידה אני מעולם לא שכחתי ולא אשכח את אל טניינטה אלחנדרו. גם אותך לא שכחתי, מריו. אלוהים יודע שניסיתי לשכוח, לשקוע בחיים החדשים שלי במדינת היהודים, לעשות פה מה ששם אי אפשר. לפעמים בלילה אני רואה אותך נפוח ממכות מכווץ בפינה, צף על גלי האוקיינוס, מושלך במזבלה העירונית. אז אני קם, לוקח שני כדורים והולך לישון. לא ישנתי כבר כמה ימים מאז שקיבלתי את התיק של האיכו דה פוטה. הכלב עשה קריירה יפה מאז, כל הזמן התקדם. ניסיתי לבדוק מה כתוב על מעשיו בשנות השבעים, נאדה. 'שרת כסג"ם במודיעין של חיל הים בהצטיינות' — ממש הצטיינות. אלוף הרפובליקה במדעי הקת. אני אחבוט לו בצלעות ואחר כך אתקע לו כדור בראש. לא, אני אקח אותו למסעדות ולקניות ולמועדונים, אני אעשה לו גוד טיים ביג טיים ואחר כך אני אתקע לו. רוב הסיכויים שאני לא אעשה לו כלום. החיים, אתה יודע. לא, בעצם אתה לא יודע. הרי בקושי הספקת לחיות, לאהוב, לפתח קריירה, להקים משפחה. איזה תמימים היינו שחשבנו שנוכל לשנות משהו. עכשיו אני יודע שזה קשה לשנות ולא פחות קשה זה לשמור על הקיים. אם אני תוקע לו אז אני אשן לי בשקט בכלא אבל אאבד הכל. אם אני סוגר אתו את החוזה אז מאות אנשים בארץ החדשה שלי ישנו בשקט והמשפחה שלי תמשיך לשגשג, אבל אני אמשיך לראות אותך בלילות, נפוח ממכות ומכווץ בפינה. תאמר לי, גאון מתמטיקה שכמוך, פילוסוף שכמוך, מה לעשות? המטוס כבר נחת, תיכף ה'דלתות המנומסות ינחשו אותו ויפתחו לו מעצמן', אנחנו נחייך אחד אל השני והוא יאמר: "שלום אדון רן אבני," ואני אענה לו: "ברוך הבא אלמירנטה אלחנדרו מואיס. חיכיתי לך הרבה זמן לאחר כל מה ששמעתי עליך" — ואז נגמור מהר עם כל הפרוצדורות כי הוא הרי איש נורא חשוב וכולם מחכים רק לו שיחתום על החוזה. מכונית האירוח עוגנת בחוץ. עוד מעט יכנסו אליה האדון יוש הקיטע מעיין אל חילווה והאדון רן אבני הוא צ'קיטו ריקרדו ויינשטיין, ואלמירנטה אלחנדרו מואיס הוא אל טניינטה אלחנדרו. מעניין אם הוא יזכור את פניי. אני לא מאמין כי הייתי אחד מרבים. הוא בטח לא יקשר בין רן אבני לריקרדו שבור-הצלעות, עוד תולעת קומוניסטית על פי הגדרתו בימי הסגמ"יות. אני אקח אותו ואני אבלה אתו ואני אראה לו את המפעלים ואני אשחק אותה כאילו הוא הראשון והיחיד שמראים לו דברים כאלה ואני אתלחש אתו ואחניף לו ואולי אפילו אכיר לו את המשפחה המוצלחת שלי; ואחר כך, אחרי שהוא יחתום, אני אתקע לו כדור בראש או אארגן לו התקף לב באמצעים כימיים כמו שלימדו אותנו בימים הטובים, או סתם אני אקח אותו לפינה אפלה ואזהה את עצמי כריקרדו וויינשטיין שבור הצלעות, חברו הטוב של מריו הפילוסוף שנשאר במזבלה העירונית או באוקיינוס או השד יודע, ואומר לו שכשבפעם הבאה שהוא יעבור ליד הכיכר, אולי כדאי שיעיף מבט על הזקנה עם המטפחת האדומה ויספר לה סוף סוף מה עלה בגורלך. זהו מריו. הנה הוא מגיע. לאחר שאלחנדרו יאכל, הוא יזמין נערת ליווי וילך לישון; ולאחר שגם אני אעצום עיניים, אנא, בקר אותי כמו בעבר ותגיד לי מה לכל הרוחות אתה רוצה שאעשה. הנה הוא מגיע. כמו שחשבתי: זה פרצוף שבחיים אני כבר לא אשכח — ברוך הבא אלמירנטה אלחנדרו מואיס, אני כל כך שמח שהגעת.
    • אסף רפאלי
    • אסף רפאלי
      יליד 1950
      בן קיבוץ נאות מרדכי שבעמק החולה
      נשוי ואב לשתי בנות
     
  • נושאים
  • המלצות נוספות
    • רשימת האימהות
    • גשרים של זכוכית
    • המסדרת
    • כלה על הנייר
    • תרנגול כפרות
    • לילה אחד, מרקוביץ'
    • מפלצת הזיכרון
    • לרגל הנסיבות
    • בנגאזי-ברגן-בלזן
    • מומיק
    • הכלב היהודי
    • ארץ, עיר, ילדה