הקדמה
באוקטובר 2003 גלשה המלחמה בין שני האישים החזקים ברוסיה לאלימות. לנשיא ולדימיר פוטין נמאס. פלוגה חמושה של כוחות צבא נשלחה כדי לעצור את מטוסו של מיכאיל חוֹדוֹרְקוֹבְסְקִי - בכוח, אם יידרש הדבר - על מסלול ההמראה של שדה־תעופה בסיביר. תוך שעות אחדות נלקח האיש העשיר ברוסיה בחזרה למוסקבה, כשידיו אזוקות ועל ראשו ברדס שחור עשוי אריג גס. פוטין הפגין את עוצמתו הפוליטית, אך חודורקובסקי - ששלט על המאגרים העצומים של מקורות הנפט החיוניים של רוסיה - החזיק במפתח לכלכלתה של המדינה. פוטין רצה את הנפט שלו בחזרה; חודורקובסקי רצה להיות נשיא.
בחודשים שהובילו לעימות, מיכאיל חודורקובסקי הפך את החברה שבבעלותו, 'יוּקוֹס אוֹיל', לאחת החברות החזקות ביותר ברוסיה ולאחת השחקניות החשובות בעולם. לאחר מכן הוא הזמין את האמריקאים לחלוק איתו את הנפט והשיק קמפיין חצוף, שמטרתו היתה ליטול את השלטון מידיו של פוטין. חודורקובסקי ניצל את הונו האדיר כדי לממן כמה מפלגות בפרלמנט של רוסיה והודה בגלוי שהוא משתמש בהן כדי לפלס את דרכו לתוך הקרמלין. בעימות דרמטי שהתרחש במשרדיו של פוטין, הטיחו שני הגברים איש ברעהו עלבונות, מאשימים בכעס זה את זה בשחיתות.
ולדימיר פוטין היה מוכה אימה. הוא ידע שאם ימחץ את חודורקובסקי ויחרים את 'יוקוס' הדבר יהפוך אותו לאיש הרע בעיניהם של ליברלים ובעיני המערב; הוא ידע שהדבר ישווה לו דימוי של עריץ גחמני ויבריח משקיעים. אך הוא ידע שהנפט הוא המפתח לעתידה של רוסיה וכי בלעדיו אין לו קיום. מחירי הנפט המרקיעים שחקים והמאגרים העצומים של רוסיה הוכיחו שהוא צודק: תחת שלטונו של פוטין, הכלכלה הרוסית הפכה מכאוטית לפרה חולבת של מזומנים; מוסקבה יכלה להפעיל את כובד משקלה על הבמה הבינלאומית, לסחוט מדינות אחרות תוך הפעלת חרם נפט וגז, ולשוב למעמדה כאחת המדינות החשובות בעולם.
אך המחיר היה גבוה. המאבק על 'יוקוס' נוהל במיומנות על ידי הניצים בקרמלין: הם ניצלו אותו כדי למסד את ניצחונם על כוחות הליברליזם, וכך השתלטו על עתידה של רוסיה. מסירותם לעיקרון של עליונות המדינה קיצצה את זכויות הפרט. החופש והדמוקרטיה התערערו, ואילו האופוזיציה נרמסה.
בעוד תפקידו החדש של פוטין כראש הממשלה לאחר הבחירות של 2008 זירז את השתלטותו על המנגנון הפוליטי, יריבו הנקמני הוסיף לתכנן את נפילתו מתאו שבמחנה העבודה בסיביר. החברה שאותה הקים חודורקובסקי הציבה בפני הקרמלין אתגר משפטי חסר תקדים כשתבעה אותו בסכום של 50 מיליארד דולר, פיצוי על הנכסים שפוטין גנב ממנה לטענתה. הקרמלין, מצידו, הגיש נגד חודורקובסקי כתב אישום חדש, שבכוחו היה להחזיקו תחת סורג ובריח למשך שלושים שנה, ואילו הבריטי שנטל את מושכות הניהול כשהבוסים האחרים של 'יוקוס' נשלחו לגולאג, מצא את מותו בהתרסקות מסוק מיסתורית. מאז נטלה לידיה שלישיית בריטים מנומסים בגיל העמידה את המלחמה של החברה נגד הקרמלין, כשאחריהם דולקים צווי מעצר של האינטרפול וזעמו של הקרמלין.
הספר מתבסס על חומרים שנאספו במהלך מחקר בן שנתיים ברוסיה, בארצות־הברית, בבריטניה ובישראל. רוב המידע המופיע כאן הגיע ממקורות ראשוניים, לרבות ריאיונות עם רבים מהאנשים שמילאו תפקידים מרכזיים במאבק בין השלטון לבין האוליגרכים, ומסמכים ששני הצדדים עשו בעבר כל מאמץ לשמור בסוד. מרואיינים רבים הסכימו לשוחח איתי לציטוט, ושמותיהם ודבריהם מצוטטים כאן באופן ישיר; אך אחרים שוחחו עימי רק בתנאי שאשמור על עילום שמם, ושהמידע שסיפקו יישאר ללא ייחוס, וזאת לצורך ביטחונם האישי.
כדי להתיר את סבך הסיפורים והפרשנויות הסותרים ואת הטענות המטעות הסובבות את הסיפור יוצא הדופן הזה, השקעתי מאמצים להשתמש בניסיון שצברתי בכל הנוגע לרוסיה - במשך שלושה עשורים ביקרתי בה דרך קבע, ובמשך שש שנים הייתי תושב במקום, ראשית כסטודנט ולאחר מכן כעיתונאי. מה שהתגלה הוא דיוקן פסיכולוגי מטריד של שני אנשים חסרי רחמים, שמאבקם על נשמתה של רוסיה העלה את המדינה על מסלול פוליטי שמאיים על המערב יותר ויותר. בלב המאבק ניצב הנפט, הזהב השחור, שקבע את גורלותיהם של פוליטיקאים ושל אומות כאחד ומעורר אובססיה חסרת מעצורים, שמניעה אותם לרדוף אחר הפרס הגדול מכולם.
