דלתות צריפים עוד נפתחות בי

~מהדורה נדירה ומוגבלת~

דַּלְתוֹת צְרִיפִים רֵיקִים בַּלַּיְלָה
וְקִרְעֵי בְּגָדִים בֵּין חוּטֵי-הַתַּיִל הַנְּטוּשִׁים:
רַק בַּחֲלוֹמוֹתַי עוֹד -
אַךְ לְעֵת כָּזוֹ
יֵשׁ וּמִישֶׁהוּ עוֹקֵר מִגְּרוֹנִי בַּחֹשֶׁךְ
קְרִיאַת עֶזְרָה אִלֶּמֶת
וְשָׁב וְשׁוֹקֵעַ
בֶּחָלָל הַחִיצוֹן שֶׁל הַשֵּׁנָה,
וְאַתְּ שׁוֹאֶלֶת חַשְׁדָנִית:
מָה חָלַמְתָּ, שׁוּב?
אוּלָם אֲנִי מַכְחִישׁ אֶת הֵעָדְרִי מִן הַבַּיִת בְּטֶרֶם יְקִיצָה,
נִדְמֶה, אֵינִי מַאֲמִין עוֹד בְּכֹחַ-הַמְּשִׁיכָה שֶׁל הַזִּכְרוֹנוֹת,
וּבַהֲלִיכָה עָרְפִּית אֶל מִחוּץ לָעֵרוּת - אֵין לִי צֹרֶךְ;
עִם זֹאת,
בְּהִקָּלַע מִלָּה נִשְׁכַּחַת אֶל שִׂיחָה מִקְרִית
עַל כָּל שֶׁאִבֵּד מֵאֵימָתוֹ עִם הַשָּׁנִים וּכְמוֹ נִמְחַק,
כִּבְאַקְרַאי
וְרַק לִפְעָמִים
דַּלְתוֹת צְרִיפִים בִּי נִפְתָּחוֹת בְּלִי קוֹל וָקֶשֶׁב
וְהַמִּטָּה קוֹרֶנֶת בָּרֶקַע
כְּמוֹ כּוֹכָב לֹא-מְזֹהֶה.

בספר שירים זה-שב המשורר, מקץ שנים, לחוויות היסוד של כתיבתו, דהיינו לשנים 1944-1945 במחנות הריכוז והמוות. נקודת המוצא היא – של הניצול בתוך ההווה, כאשר תמונות, תחושות וסיטואציות הנחוות היום, מובילות אל תוככי העבר של ילדות בשואה.
כך נחשפות חוויות אשר נבצר מן הכותב לגעת בהן בכתב בעבר ולכך מתלוות תמורות בדרכי-ההבעה השיריות, בכיוון שבין הנטורליסטי לנחלם.
לפנינו מחזור שירים, שבמסגרתו עומד כל שיר ושיר בפני עצמו, אך יחדיו הם משקפים רצף של התרחשויות, תוך תיאור רחב-יריעה.