אמא בת שש הוא ממואר הכתוב בפרוזה לירית ומספר את קורותיה של בת החיה לאור ובצל אֵם המתמודדת עם מחלה נפשית. הסיפור מובא כדואט בשני קולות הנארגים כשתי וערב- האחד הוא קולה האותנטי של הילדה, והאחר הוא קולה הצלול של הכותבת היום, המצליחה בשפה דחוסה ופואטית ללכוד את הרגעים הכואבים ולכתוב אותם מתוך מרחק השנים, המשמש בעבורה מעין מרחק בטיחות. זהו ספר מסע הצולל באומץ ובכנות סוחפת לביוגרפיה של המחברת, כשבסופו דוק של השלמה מצליח לעטוף את שני הקולות יחד ולשלבם לכדי קול לכיד אחד, קולה של האחת – הילדה האישה המספרת.