מהו אפרטוס?
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מהו אפרטוס?

מהו אפרטוס?

5 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • תרגום: מאיה קציר
  • הוצאה: רסלינג
  • תאריך הוצאה: פברואר 2015
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 48 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 48 דק'

תקציר

בהכללה נוספת של אותה קטגוריה רחבה דיה של הדיספוֹזיטיבים הפוקויאנים, אכנה דיספוזיטיב [כלומר אפרטוּס] כל דבר שביכולתו, בדרך כזו או אחרת, ללכוד, לכוון, להחליט, לשים מכשול, לעצב, לשלוט ולהבטיח את המחוות, הנוהגים, הדעות ואת מיני השיח של היצורים החיים. לא רק, אם כן, בתי הכלא, בתי המשוגעים, הפנאופטיקון, בתי הספר, הווידוי, בתי החרושת, הדיסציפלינות, האמצעים המשפטיים וכיוצא באלה - אשר חיבורם לכוח, במובן מסוים, מובן מאליו - אלא גם העט, הכתיבה, הספרות, הפילוסופיה, החקלאות, הסיגריה, השייט, המחשבים, הטלפונים הסלולריים – ומדוע לא - השפה עצמה, שאולי אינה אלא העתיקה ביותר מבין הדיספוזיטיבים, ואשר בה, לפני אלפי ורבבות שנים, מן הסתם בלי להבין את ההשלכות שסייע ביצירתן, נלכד, מתוך חוסר מודעות, פרימאט".
 
אגמבן – מתוך הספר
 
ג'ורג'יו אגמבן, פילוסוף איטלקי, מההוגים החשובים והמשפיעים בדורנו. ידוע בסדרת ספריו העוסקים ב-Homo Sacer ובדיוניו בתיאולוגיה פוליטית, מצב החירום וביו-פוליטיקה, דיונים המתקיימים מתוך דיאלוג מתמיד עם כתבי בנימין, טאובס, שמידט, היידגר ופוקו, לצד קריאה בכתבי הקודש היהודים והנוצריים – כל זאת מתוך חתירה רדיקלית לחשוב את האופק המשיחי של ימינו. במסתו על ה"אפרטוס" אגמבן מבקש לחשוב את יחסנו לאפרטוסים, למנגנוני ההשגחה והשליטה (בעקבות מושג ה"דיספוזיטיב" שמזכיר פוקו בריאיון משנת 1977), ואת ה(אי)-אפשרות של שחרור מהם. המסה היא גרסה כתובה להרצאה שהועברה בשנת 2005 ב-European Graduate School בשוויץ. ספרו "מה שנותר מאושוויץ" ראה אור ברסלינג בשנת 2007

פרק ראשון

1.
 
שאלות הטרמינולוגיה בפילוסופיה הן חשובות. הטרמינולוגיה, כפי שאמר פעם הפילוסוף אשר לו אני רוחש את הכבוד הרב ביותר, היא הרגע הפואטי של המחשבה. בכך אין כדי לומר שהפילוסופים חייבים בכל פעם בהכרח להגדיר את מונחיהם הטכניים. אפלטון לא הגדיר מעולם את החשוב ביותר במונחיו: אידיאה. אחרים, לעומת זאת, כמו שפינוזה ולייבניץ, מעדיפים להגדיר את הטרמינולוגיה שלהם more geometrico (באופן גיאומטרי).
ההשערה שאני מבקש להציע כאן היא שהמילה דיספוֹזיטיב (dispositif)1 [apparatus באנגלית, apparat בגרמנית] היא מונח טכני רב-משמעות באסטרטגיית המחשבה של מישל פוקו. הוא עושה בו שימוש תדיר בעיקר החל ממחצית שנות ה-70, כאשר הוא מתחיל לעסוק במה שכינה "ממשליות" (governamentalité) או "שלטון בני האדם". על אף שמעולם לא הציע הגדרה של ממש, הוא מתקרב לדבר-מה הדומה להגדרה בראיון מ-1977:
מה שאני מנסה לזהות באמצעות מילה זו הוא, בראש ובראשונה, מכלול הטרוגני לחלוטין הכרוך במיני שיח, מוסדות, מבנים ארכיטקטוניים, החלטות רגולטיביות, חוקים, צעדים אדמיניסטרטיביים, היגדים מדעיים, טיעונים פילוסופיים, מוסריים ופילנטרופיים, ובקיצור: הרבה מהנאמר כמו מהלא נאמר, אלה הם מרכיביו של הדיספוזיטיב. הדיספוזיטיב הוא הרשת המתייצבת בין מרכיבים אלה [...] באמצעות המונח דיספוזיטיב אני מכוון למעין תצורה - אם לנסח זאת כך - שברגע היסטורי מסוים נדרשה למלא את הפונקציה החיונית של תגובה, תשובה, למצב חירום. לדיספוזיטיב יש, אם כן, באופן אימננטי, פונקציה אסטרטגית [...].
 
אמרתי שטבעו של הדיספוזיטיב הוא אסטרטגי מיסודו, ומכאן יוצא שמדובר במניפולציה מסוימת של יחסי כוח, בהתערבות רציונלית ומוסכמת ביחסי הכוח, אם כדי לכוונם ליעד מסוים, אם כדי לחסום אותם או לקבעם ולהשתמש בהם. הדיספוזיטיב טבוע לעולם במשחק כוח, ובמקביל, הוא לעולם קשור בגבולות הידע שנובעים ממנו ומתנים אותו באותה מידה. הדיספוזיטיב הוא בדיוק זה: מכלול אסטרטגיות של יחסי כוח המתנים סוגים מסוימים של ידע ומותנים על ידו.2
 
נסכם בקצרה את שלוש הנקודות:
א. הדיספוזיטיב הוא מכלול הטרוגני שכולל למעשה כל דבר, לשוני ולא לשוני, תחת אותה כותרת: מיני שיח, מוסדות, בניינים, צווי משטרה, היגדים פילוסופיים וכו'. הדיספוזיטיב כשלעצמו הוא הרשת שמתייצבת בין מרכיבים אלה.
ב. לדיספוזיטיב יש תמיד פונקציה אסטרטגית קונקרטית והוא לעולם מוטבע ביחס של כוח.
ג. ככזה, הוא עולה מתוך הצטלבות יחסי הכוח והידע.

עוד על הספר

  • תרגום: מאיה קציר
  • הוצאה: רסלינג
  • תאריך הוצאה: פברואר 2015
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 48 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 48 דק'
מהו אפרטוס? ג'ורג'יו אגמבן
1.
 
שאלות הטרמינולוגיה בפילוסופיה הן חשובות. הטרמינולוגיה, כפי שאמר פעם הפילוסוף אשר לו אני רוחש את הכבוד הרב ביותר, היא הרגע הפואטי של המחשבה. בכך אין כדי לומר שהפילוסופים חייבים בכל פעם בהכרח להגדיר את מונחיהם הטכניים. אפלטון לא הגדיר מעולם את החשוב ביותר במונחיו: אידיאה. אחרים, לעומת זאת, כמו שפינוזה ולייבניץ, מעדיפים להגדיר את הטרמינולוגיה שלהם more geometrico (באופן גיאומטרי).
ההשערה שאני מבקש להציע כאן היא שהמילה דיספוֹזיטיב (dispositif)1 [apparatus באנגלית, apparat בגרמנית] היא מונח טכני רב-משמעות באסטרטגיית המחשבה של מישל פוקו. הוא עושה בו שימוש תדיר בעיקר החל ממחצית שנות ה-70, כאשר הוא מתחיל לעסוק במה שכינה "ממשליות" (governamentalité) או "שלטון בני האדם". על אף שמעולם לא הציע הגדרה של ממש, הוא מתקרב לדבר-מה הדומה להגדרה בראיון מ-1977:
מה שאני מנסה לזהות באמצעות מילה זו הוא, בראש ובראשונה, מכלול הטרוגני לחלוטין הכרוך במיני שיח, מוסדות, מבנים ארכיטקטוניים, החלטות רגולטיביות, חוקים, צעדים אדמיניסטרטיביים, היגדים מדעיים, טיעונים פילוסופיים, מוסריים ופילנטרופיים, ובקיצור: הרבה מהנאמר כמו מהלא נאמר, אלה הם מרכיביו של הדיספוזיטיב. הדיספוזיטיב הוא הרשת המתייצבת בין מרכיבים אלה [...] באמצעות המונח דיספוזיטיב אני מכוון למעין תצורה - אם לנסח זאת כך - שברגע היסטורי מסוים נדרשה למלא את הפונקציה החיונית של תגובה, תשובה, למצב חירום. לדיספוזיטיב יש, אם כן, באופן אימננטי, פונקציה אסטרטגית [...].
 
אמרתי שטבעו של הדיספוזיטיב הוא אסטרטגי מיסודו, ומכאן יוצא שמדובר במניפולציה מסוימת של יחסי כוח, בהתערבות רציונלית ומוסכמת ביחסי הכוח, אם כדי לכוונם ליעד מסוים, אם כדי לחסום אותם או לקבעם ולהשתמש בהם. הדיספוזיטיב טבוע לעולם במשחק כוח, ובמקביל, הוא לעולם קשור בגבולות הידע שנובעים ממנו ומתנים אותו באותה מידה. הדיספוזיטיב הוא בדיוק זה: מכלול אסטרטגיות של יחסי כוח המתנים סוגים מסוימים של ידע ומותנים על ידו.2
 
נסכם בקצרה את שלוש הנקודות:
א. הדיספוזיטיב הוא מכלול הטרוגני שכולל למעשה כל דבר, לשוני ולא לשוני, תחת אותה כותרת: מיני שיח, מוסדות, בניינים, צווי משטרה, היגדים פילוסופיים וכו'. הדיספוזיטיב כשלעצמו הוא הרשת שמתייצבת בין מרכיבים אלה.
ב. לדיספוזיטיב יש תמיד פונקציה אסטרטגית קונקרטית והוא לעולם מוטבע ביחס של כוח.
ג. ככזה, הוא עולה מתוך הצטלבות יחסי הכוח והידע.