שיריה של טלי אטדג'י נעים בין כמיהה לאהבה לבין אובדן חושים.
למרות חירשותה, טלי מחברת חרוזים, ובשירה "פחמים לוהטים"
היא כותבת:
"רותחת כפחמים לוחשים,
לוחשים אברי גופה,
גופה הלוהט מתשוקה,
תשוקה שכובתה אט אט,
אט תתעורר שוב,
שוב למגעו".
טלי אטדג'י, לבית משפחת מוצא, חרשת מלידה, נשואה ואם לשלושה ילדים ומתגוררת בגבעתיים.
זהו ספרה הראשון בנושא השירה, השירים בספר, בנויים כל אחד מבית אחד ואורכם מ-4 עד 7 שורות, הייחוד בהם הוא השרשור, המילה המסיימת את השורה מופיעה בתחילת השורה הבאה. בחלק משיריה ניתן לראות חריזה בשפת הסימנים, שפה אשר ייחודית לקהילת החירשים.