אייבי + בין 10 - פותרות תעלומה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אייבי + בין 10 - פותרות תעלומה
הוספה למועדפים

אייבי + בין 10 - פותרות תעלומה

4.7 כוכבים (3 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

אנני ברוז

אנני ברוז החלה לכתוב ספרים כשהיתה בת 9. היא כתבה ספרי מבוגרים ואייבי ובין הוא ספרה הראשון. היא מתגוררת בקליפורניה עם בעלה ושתי בנותיה – אחת דומה לאייבי, והשנייה דומה לבין. 

תקציר

אִמָּא שֶׁל בִּין מַרְאָה להָּ סֶרֶט עַל בַּלּשָׁ קָשׁוּחַ, שֶׁמִּתְגנַּבֵ מֵאֲחוֹרֵי אֲנשִָׁים וּמְרַגּלֵ אַחֲרֵיהֶם וְשׁוֹאֵל אוֹתָם שְׁאֵלוֹת קָשׁוֹת.
 
"בַּסּוֹף," מְסַפֶּרֶת בִּין, "הוּא יוֹשֵׁב בַּמְּכוֹניִת שֶׁלּוֹ הֲמוֹן זמְַן, וְאָז הַמִּשְׁטָרָה מַגּיִעָה וגְםַ כּמַָּה חֶבְרֶ'ה מֵהָעִתּוֹן, וְהוּא נהְִיהֶ גּבִּוֹר גּדָוֹל. אֲבָל בִּכלְלָ לֹא אִכפְַּת לוֹ מִזּהֶ, וְהוּא מִתְרַחֵק לוֹ בַּסִּמְטָה, לבְַדּוֹ."
"וַאוּ," אַייבִי אוֹמֶרֶת.
וְלשְִׁתֵּיהֶן בָּרוּר: מֵעַתָּה בִּין הִיא בַּלּשִָׁית וְאַייבִי הָעוֹזרֶֶת הַנּאֱֶמָנהָ שֶׁלּהָּ. הֵן לֹא מְפַחֲדוֹת!
 
דָּבָר לֹא יעֲַצֹר בַּעֲדָן! הֵן יפְַצְּחוּ אֶת הַתַּעֲלוּמָה! וְאִם מִישֶׁהוּ מֵהַשְּׁכנֵיִם חוֹשֵׁב שֶׁאֵין תַּעֲלוּמָה לפְַצֵּחַ, שֶׁיּחְַשֹׁב שׁוּב...
 
אַייבִי וּבִּין בִּכלְלָ לֹא דּוֹמוֹת, אֲבָל הֵן הַחֲבֵרוֹת הֲכיִ טוֹבוֹת בָּעוֹלםָ, וְהֵן הַגּבִּוֹרוֹת הַמַּצְחִיקוֹת וְהַפְּרוּעוֹת שֶׁל סִדְרַת סִפְרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת כּוֹבֶשֶׁת וּמַצְליִחָה.
 
אַייבִי וּבִּין - פּוֹתְרוֹת תַּעֲלוּמָה הוּא הַסֵּפֶר הָעֲשִׂירִי וְהָאַחֲרוֹן בַּסִּדְרָה.
 
חיַיֶּה שֶׁל אֶנְנִי בֶּרוֹז מְלֵאִים תַּעֲלוּמוֹת בִּלְתִּי פְּתוּרוֹת, אֵרוּעִים מוּזָרִים וּשְׁאֵלוֹת מַטְרִידוֹת. בְּדֶרֶךְ כְּלָל זֶה קוֹרֶה לָהּ כִּי הִיא קִצְרַת רֹאִי, וְהִיא גַּם לֹא מַצְלִיחָה לִמְצֹא אֶת המַשְִּׁקפָיַםִ שֶׁלהָּ .ּ
 
בְּבֵיתָהּ שֶׁל סוֹפִי בְּלֶקוֹל אֵרְעוּ עַד כֹּה 27 תַּעֲלוּמוֹת, אֲבָל כִּמְעַט בְּכֻלָּן הִתְבָּרֵר בַּסּוֹף שֶׁזֶּה הֶחָתוּל.

פרק ראשון

שָׁחוֹר־לָבָן 
וְקָשׁוּחַ לְגַמְרֵי
 
 
לְבִּין אָסוּר לִרְאוֹת טֶלֶוִיזְיָה. וְגַם א סִרְטוֹנֵי מוּזִיקָה. אִמָּא שֶׁל בִּין אָמְרָה שֶׁמֻּתָּר לָהּ לִרְאוֹת שְׁנֵי סְרָטִים בְּשָׁבוּעַ, אֲבָל שֶׁהֵם חַיָּבִים לִהְיוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁכָּל הַדְּמוּיוֹת בָּהֶם טוֹבוֹת. אָסוּר שֶׁיִּהְיוּ בָּהֶם קְלָלוֹת. אָסוּר שֶׁיִּהְיוּ בָּהֶם אֲנָשִׁים מְרֻשָּׁעִים. אָסוּר שֶׁמִּישֶׁהוּ יְעַשֵּׁן שָׁם סִיגַרְיָה אוֹ יִלְבַּשׁ בְּגָדִים פִּצְפּוֹנִים. יֵשׁ בְּקשִׁי עֲשָׂרָה סְרָטִים שֶׁמַּתְאִימִים לְכָל הַכְּלָלִים הָאֵלֶּה. לְמַרְבֵּה הַמַּזָּל, בִּין אוֹהֶבֶת אֶת כָּל הָעֲשָׂרָה. הִיא שָׁבָה וְצוֹפָה בָּהֶם פַּעַם אַחַר פַּעַם.
אִמָּא שֶׁל בִּין אָמְרָה שֶׁעֲשָׂרָה סְרָטִים זֶה הָמוֹן. הִיא אָמְרָה שֶׁיְּלָדִים בַּגִּיל שֶׁל בִּין צְרִיכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּדִּמְיוֹן שֶׁלָּהֶם בִּמְקוֹם לִצְפּוֹת בַּטֶּלֶוִיזְיָה. הִיא אָמְרָה שֶׁאֲוִיר צַח יוֹתֵר חָשׁוּב מִסְּרָטִים.
וּמָה הִיא עָשְׂתָה אַחֲרֵי זֶה?
 
הִיא הִכְרִיחָה אֶת בִּין לִצְפּוֹת בְּסֶרֶט. זֶה הַסֶּרֶט הֲכִי אָהוּב עָלֶיהָ, כָּךְ אָמְרָה. כֻּלָּם צְרִיכִים לִצְפּוֹת בּוֹ לְפָחוֹת פַּעַם אַחַת, כָּךְ אָמְרָה. לַסֶּרֶט קוֹרְאִים ״קוֹצוֹ שֶׁל יוֹד״, אֲבָל הוּא לֹא עַל קוֹצִים וְא עַל יוֹד שֶׁמּוֹרְחִים עַל פֶּצַע וַאֲפִלּוּ לֹא עַל הָאוֹת יוֹ״ד, כְּפִי שֶׁבִּין הִנִּיחָה. זֶה עַל טִפּוּס שֶׁשְּׁמוֹ אָל יוֹד. יַאבָּא'לֶה, הוּא מַמָּשׁ קָשׁוּחַ! כָּזֶה קָשׁוּחַ שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּלִי לְהָזִיז אֶת הַשְּׂפָתַיִם, וְחֵלֶק מִמָּה שֶׁהוּא אוֹמֵר זֶה מִלִּים גַּסּוֹת. הוּא גַּם דֵּי מְרֻשָּׁע. כֻּלָּם בַּסֶּרֶט הַזֶּה דֵּי מְרֻשָּׁעִים, וְחוּץ מִזֶּה, כֻּלָּם מְעַשְּׁנִים סִיגַרְיוֹת. הֵם לֹא לוֹבְשִׁים בְּגָדִים פִּצְפּוֹנִים, אֲבָל זֶה הַכְּלָל הַיָּחִיד שֶׁהֵם לֹא מְפֵרִים.
״אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה שֶׁאַתְּ נוֹתֶנֶת לִי לִרְאוֹת אֶת זֶה,״ אָמְרָה בִּין.
״'קוֹצוֹ שֶׁל יוֹד' זוֹ קְלָסִיקָה,״ אָמְרָה אִמָּא שֶׁל בִּין. ״זֶה אַחַד הַסְּרָטִים הֲכִי גְּדוֹלִים שֶׁנּוֹצְרוּ אֵי־פַּעַם.״
״אַל תִּהְיֶה זֶבֶל,״ אָמַר אָל יוֹד לְטִפּוּס קוֹלְנוֹעִי אַחֵר. זֶה הָיָה דֵּי מְרֻשָּׁע, אֲבָל בִּין הֶעֱמִידָה פָּנִים שֶׁהִיא לֹא שָׂמָה לֵב, כִּי זֶה אַחַד הַסְּרָטִים הֲכִי גְּדוֹלִים שֶׁנּוֹצְרוּ אֵי־פַּעַם. אָל יוֹד הוּא גַּם בְּשָׁחוֹר־לָבָן, אֲבָל בִּין יָדְעָה שֶׁהִיא אֲמוּרָה לְדַמְיֵן שֶׁהוּא בְּצֶבַע. ״מָה הַקֶּטַע עִם בַּחוּרוֹת?״ שָׁאַל אָל יוֹד בְּעוֹדוֹ פּוֹסֵעַ לְאִטּוֹ לְאֹרֶךְ סִמְטָה שְׁטוּפַת גֶּשֶׁם. ״הֵן שׁוֹבְרוֹת לְךָ תַּ'לֵּב, כָּכָה נִרְאֶה לִי,״ עָנָה לְעַצְמוֹ.
זֶה הָיָה הַסּוֹף.
אִמָּא שֶׁל בִּין פָּלְטָה אֲנָחָה גְּדוֹלָה וּמְאֻשֶּׁרֶת. ״זֶה לֹא הָיָה מַדְהִים? קָלַטְתְּ מָה קָרָה שָׁם?״
לִקְלֹט מָה? בִּין לֹא הָיְתָה בְּטוּחָה, אֲבָל הִיא הִנְהֲנָה. ״כְּשֶׁאֲנִי אֶגְדַּל אֲנִי אֶהְיֶה בְּדִיּוּק כְּמוֹ הָאָל יוֹד הַזֶּה.״
אִמָּא שֶׁלָּהּ הֵרִימָה גַּבָּה אַחַת. ״עָדִיף שֶׁלֹּא.״
אֲבָל, בְּעֶצֶם, לָמָּה לְחַכּוֹת, חָשְׁבָה בִּין. הִיא יְכוֹלָה לְהַתְחִיל לִהְיוֹת כְּמוֹ אָל יוֹד כְּבָר עַכְשָׁו. הִיא צָנְחָה עַל הָרִצְפָּה וְהִנִּיחָה אֶת כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ עַל שֻׁלְחַן הַקָּפֶה. ״אָז מָה קוֹרֶה, חַבּוּבָּה, שֶׁנַּתְחִיל תַּ'סֶרֶט הַזֶּה עוֹד פַּ'ם מֵהַתְחָלָה?״
אִמָּא שֶׁלָּהּ הֵרִימָה אֶת שְׁתֵּי הַגַּבּוֹת. ״מָה שֶׁקּוֹרֶה הוּא שֶׁאַל תִּקְרְאִי לִי חַבּוּבָּה וְתוֹרִידִי אֶת הָרַגְלַיִם שֶׁלָּךְ מֵהַשֻּׁלְחָן.״
 
זֶה לֹא עָבַד. בִּין הוֹרִידָה אֶת כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ מֵהַשֻּׁלְחָן. ״בַּחוּרוֹת,״ אָמְרָה בְּעֶצֶב. ״הֵן שׁוֹבְרוֹת לְךָ תַּ'לֵּב.״
הַגַּבּוֹת שֶׁל אִמָּא שֶׁלָּהּ כִּמְעַט הִתְחַבְּרוּ לָהּ לַשֵּׂעָר. ״אוֹי וַאֲבוֹי לִי,״ אָמְרָה.
 
+ + + + + +
 
לְבִּין לָקַח הַרְבֵּה זְמַן לְהֵרָדֵם בְּאוֹתוֹ לַיְלָה. הִיא לֹא הִצְלִיחָה לְהַפְסִיק לַחְשֹׁב עַל אָל יוֹד וְעוֹלָמוֹ הַשָּׁחוֹר־לָבָן. הוּא לֹא נִרְאָה כְּמוֹ הָעוֹלָם הָאֲמִתִּי, הָעוֹלָם שֶׁל רַחֲבַת הַפַּנְקֵייק שֶׁבִּין גָּרָה בּוֹ. הָאֲנָשִׁים בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל אָל יוֹד הָיוּ קְשׁוּחִים, וְהֵם בְּקשִׁי צָחֲקוּ. הֵם לֹא עָשׂוּ דְּבָרִים נוֹרְמָלִיִּים, כְּמוֹ לָלֶכֶת לְבֵית הַסֵּפֶר וְלַמַּכֹּלֶת. הֵם פָּסְעוּ לְאֹרֶךְ סִמְטָאוֹת צָרוֹת וְחָבְשׁוּ כּוֹבָעִים. אֲבָל הַדָּבָר הֲכִי לֹא־נוֹרְמָלִי בְּנוֹגֵעַ לְעוֹלָמוֹ שֶׁל אָל יוֹד הָיָה הַתַּעֲלוּמוֹת. הָיוּ שָׁם תַּעֲלוּמוֹת מִכָּל הַכִּוּוּנִים.
 
בִּין יִשְּׁרָה אֶת הַפִּיגָ'מָה שֶׁלָּהּ וְחָשְׁבָה עַל זֶה. תַּעֲלוּמָה זֹאת שְׁאֵלָה שֶׁאַתָּה לֹא מַצְלִיחַ לִמְצֹא לָהּ תְּשׁוּבָה. בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל אָל יוֹד, הַתַּעֲלוּמוֹת הָיוּ עִנְיָנִים כְּמוֹ: ״מִי גָּנַב אֶת הַיַּהֲלוֹמִים שֶׁל אֶסְתֵּר?״ אוֹ ״הֵיכָן בִּלָּה סָמִי לָה־בַּרְבָּה בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּמַאי?״ לְבִּין בִּכְלָל אֵין תַּכְשִׁיטִים, וְהִיא בַּחַיִּים לֹא פָּגְשָׁה מִישֶׁהוּ שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ סָמִי לָה־בַּרְבָּה, אֲבָל יֵשׁ הֲמוֹן שְׁאֵלוֹת שֶׁהִיא לֹא מַצְלִיחָה לִמְצֹא לָהֶן תְּשׁוּבָה. מִילְיוֹנֵי שְׁאֵלוֹת. לְמָשָׁל: מִי הִמְצִיא אֶת הַכֶּסֶף? אֲפִלּוּ מְבֻגָּרִים לֹא יוֹדְעִים אֶת הַתְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת.
אֲבָל לְבִּין יֵשׁ עוֹד שְׁאֵלוֹת, לְמָשָׁל: מָה נִמְצָא בְּתוֹךְ הַדָּבָר הַהוּא מִבֶּטוֹן בֶּחָצֵר הַקִּדְמִית? מָה יֵשׁ מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר שֶׁל מִשְׁפַּחַת טֶנְג וְלָמָּה הֵם נוֹעֲלִים אוֹתָהּ? וּמָה לֹא בְּסֵדֶר אֵצֶל הַדַּוָּר? כְּשֶׁהִיא שׁוֹאֶלֶת אֶת הַשְּׁאֵלוֹת הָאֵלֶּה, הַהוֹרִים שֶׁלָּהּ בְּדֶרֶךְ כְּלָל אוֹמְרִים מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ ״זֶה לֹא עִנְיָנֵךְ״. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁיֵּשׁ תְּשׁוּבָה, אֲבָל הֵם לֹא רוֹצִים שֶׁהִיא תֵּדַע אוֹתָהּ.
בִּין חִיְּכָה בִּקְשִׁיחוּת לְעֵבֶר הַתִּקְרָה הַחֲשׁוּכָה שֶׁלָּהּ. הֵם לֹא רוֹצִים שֶׁהִיא תֵּדַע דְּבָרִים. בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁסָּמִי לָה־בַּרְבָּה לֹא רָצָה שֶׁאָל יוֹד יֵדַע אֵיפֹה הוּא הָיָה בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּמַאי. אֲבָל אָל יוֹד פִּצֵּחַ אֶת זֶה, כִּי הוּא בַּלָּשׁ פְּרָטִי. בַּלָּשִׁים פְּרָטִיִּים יוֹרְדִים לְעָמְקָן שֶׁל תַּעֲלוּמוֹת. הֵם פּוֹתְרִים אוֹתָן. הֵם מְרַחְרְחִים בַּסְּבִיבָה. הֵם מְרַגְּלִים. הֵם שׁוֹאֲלִים אֶת הַשְּׁאֵלוֹת הַקָּשׁוֹת. הֵם יוֹשְׁבִים בַּמְּכוֹנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם וּמְשַׁפְשְׁפִים לְעַצְמָם אֶת הַסַּנְטֵר עַד שֶׁהֵם מַגִּיעִים לַתְּשׁוּבוֹת. וְאָז הֵם פּוֹסְעִים לְאֹרֶךְ סִמְטָאוֹת צָרוֹת בַּגֶּשֶׁם.
וְזֶה מָה שֶׁבִּין הוֹלֶכֶת לַעֲשׂוֹת. מָחָר, עַל הַבֹּקֶר. ״זֶה לֹא עִנְיָנֵךְ!״ מִלְמְלָה. ״הָא!״

אנני ברוז

אנני ברוז החלה לכתוב ספרים כשהיתה בת 9. היא כתבה ספרי מבוגרים ואייבי ובין הוא ספרה הראשון. היא מתגוררת בקליפורניה עם בעלה ושתי בנותיה – אחת דומה לאייבי, והשנייה דומה לבין. 

אייבי + בין 10 - פותרות תעלומה אנני ברוז
שָׁחוֹר־לָבָן 
וְקָשׁוּחַ לְגַמְרֵי
 
 
לְבִּין אָסוּר לִרְאוֹת טֶלֶוִיזְיָה. וְגַם א סִרְטוֹנֵי מוּזִיקָה. אִמָּא שֶׁל בִּין אָמְרָה שֶׁמֻּתָּר לָהּ לִרְאוֹת שְׁנֵי סְרָטִים בְּשָׁבוּעַ, אֲבָל שֶׁהֵם חַיָּבִים לִהְיוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁכָּל הַדְּמוּיוֹת בָּהֶם טוֹבוֹת. אָסוּר שֶׁיִּהְיוּ בָּהֶם קְלָלוֹת. אָסוּר שֶׁיִּהְיוּ בָּהֶם אֲנָשִׁים מְרֻשָּׁעִים. אָסוּר שֶׁמִּישֶׁהוּ יְעַשֵּׁן שָׁם סִיגַרְיָה אוֹ יִלְבַּשׁ בְּגָדִים פִּצְפּוֹנִים. יֵשׁ בְּקשִׁי עֲשָׂרָה סְרָטִים שֶׁמַּתְאִימִים לְכָל הַכְּלָלִים הָאֵלֶּה. לְמַרְבֵּה הַמַּזָּל, בִּין אוֹהֶבֶת אֶת כָּל הָעֲשָׂרָה. הִיא שָׁבָה וְצוֹפָה בָּהֶם פַּעַם אַחַר פַּעַם.
אִמָּא שֶׁל בִּין אָמְרָה שֶׁעֲשָׂרָה סְרָטִים זֶה הָמוֹן. הִיא אָמְרָה שֶׁיְּלָדִים בַּגִּיל שֶׁל בִּין צְרִיכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּדִּמְיוֹן שֶׁלָּהֶם בִּמְקוֹם לִצְפּוֹת בַּטֶּלֶוִיזְיָה. הִיא אָמְרָה שֶׁאֲוִיר צַח יוֹתֵר חָשׁוּב מִסְּרָטִים.
וּמָה הִיא עָשְׂתָה אַחֲרֵי זֶה?
 
הִיא הִכְרִיחָה אֶת בִּין לִצְפּוֹת בְּסֶרֶט. זֶה הַסֶּרֶט הֲכִי אָהוּב עָלֶיהָ, כָּךְ אָמְרָה. כֻּלָּם צְרִיכִים לִצְפּוֹת בּוֹ לְפָחוֹת פַּעַם אַחַת, כָּךְ אָמְרָה. לַסֶּרֶט קוֹרְאִים ״קוֹצוֹ שֶׁל יוֹד״, אֲבָל הוּא לֹא עַל קוֹצִים וְא עַל יוֹד שֶׁמּוֹרְחִים עַל פֶּצַע וַאֲפִלּוּ לֹא עַל הָאוֹת יוֹ״ד, כְּפִי שֶׁבִּין הִנִּיחָה. זֶה עַל טִפּוּס שֶׁשְּׁמוֹ אָל יוֹד. יַאבָּא'לֶה, הוּא מַמָּשׁ קָשׁוּחַ! כָּזֶה קָשׁוּחַ שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּלִי לְהָזִיז אֶת הַשְּׂפָתַיִם, וְחֵלֶק מִמָּה שֶׁהוּא אוֹמֵר זֶה מִלִּים גַּסּוֹת. הוּא גַּם דֵּי מְרֻשָּׁע. כֻּלָּם בַּסֶּרֶט הַזֶּה דֵּי מְרֻשָּׁעִים, וְחוּץ מִזֶּה, כֻּלָּם מְעַשְּׁנִים סִיגַרְיוֹת. הֵם לֹא לוֹבְשִׁים בְּגָדִים פִּצְפּוֹנִים, אֲבָל זֶה הַכְּלָל הַיָּחִיד שֶׁהֵם לֹא מְפֵרִים.
״אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה שֶׁאַתְּ נוֹתֶנֶת לִי לִרְאוֹת אֶת זֶה,״ אָמְרָה בִּין.
״'קוֹצוֹ שֶׁל יוֹד' זוֹ קְלָסִיקָה,״ אָמְרָה אִמָּא שֶׁל בִּין. ״זֶה אַחַד הַסְּרָטִים הֲכִי גְּדוֹלִים שֶׁנּוֹצְרוּ אֵי־פַּעַם.״
״אַל תִּהְיֶה זֶבֶל,״ אָמַר אָל יוֹד לְטִפּוּס קוֹלְנוֹעִי אַחֵר. זֶה הָיָה דֵּי מְרֻשָּׁע, אֲבָל בִּין הֶעֱמִידָה פָּנִים שֶׁהִיא לֹא שָׂמָה לֵב, כִּי זֶה אַחַד הַסְּרָטִים הֲכִי גְּדוֹלִים שֶׁנּוֹצְרוּ אֵי־פַּעַם. אָל יוֹד הוּא גַּם בְּשָׁחוֹר־לָבָן, אֲבָל בִּין יָדְעָה שֶׁהִיא אֲמוּרָה לְדַמְיֵן שֶׁהוּא בְּצֶבַע. ״מָה הַקֶּטַע עִם בַּחוּרוֹת?״ שָׁאַל אָל יוֹד בְּעוֹדוֹ פּוֹסֵעַ לְאִטּוֹ לְאֹרֶךְ סִמְטָה שְׁטוּפַת גֶּשֶׁם. ״הֵן שׁוֹבְרוֹת לְךָ תַּ'לֵּב, כָּכָה נִרְאֶה לִי,״ עָנָה לְעַצְמוֹ.
זֶה הָיָה הַסּוֹף.
אִמָּא שֶׁל בִּין פָּלְטָה אֲנָחָה גְּדוֹלָה וּמְאֻשֶּׁרֶת. ״זֶה לֹא הָיָה מַדְהִים? קָלַטְתְּ מָה קָרָה שָׁם?״
לִקְלֹט מָה? בִּין לֹא הָיְתָה בְּטוּחָה, אֲבָל הִיא הִנְהֲנָה. ״כְּשֶׁאֲנִי אֶגְדַּל אֲנִי אֶהְיֶה בְּדִיּוּק כְּמוֹ הָאָל יוֹד הַזֶּה.״
אִמָּא שֶׁלָּהּ הֵרִימָה גַּבָּה אַחַת. ״עָדִיף שֶׁלֹּא.״
אֲבָל, בְּעֶצֶם, לָמָּה לְחַכּוֹת, חָשְׁבָה בִּין. הִיא יְכוֹלָה לְהַתְחִיל לִהְיוֹת כְּמוֹ אָל יוֹד כְּבָר עַכְשָׁו. הִיא צָנְחָה עַל הָרִצְפָּה וְהִנִּיחָה אֶת כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ עַל שֻׁלְחַן הַקָּפֶה. ״אָז מָה קוֹרֶה, חַבּוּבָּה, שֶׁנַּתְחִיל תַּ'סֶרֶט הַזֶּה עוֹד פַּ'ם מֵהַתְחָלָה?״
אִמָּא שֶׁלָּהּ הֵרִימָה אֶת שְׁתֵּי הַגַּבּוֹת. ״מָה שֶׁקּוֹרֶה הוּא שֶׁאַל תִּקְרְאִי לִי חַבּוּבָּה וְתוֹרִידִי אֶת הָרַגְלַיִם שֶׁלָּךְ מֵהַשֻּׁלְחָן.״
 
זֶה לֹא עָבַד. בִּין הוֹרִידָה אֶת כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ מֵהַשֻּׁלְחָן. ״בַּחוּרוֹת,״ אָמְרָה בְּעֶצֶב. ״הֵן שׁוֹבְרוֹת לְךָ תַּ'לֵּב.״
הַגַּבּוֹת שֶׁל אִמָּא שֶׁלָּהּ כִּמְעַט הִתְחַבְּרוּ לָהּ לַשֵּׂעָר. ״אוֹי וַאֲבוֹי לִי,״ אָמְרָה.
 
+ + + + + +
 
לְבִּין לָקַח הַרְבֵּה זְמַן לְהֵרָדֵם בְּאוֹתוֹ לַיְלָה. הִיא לֹא הִצְלִיחָה לְהַפְסִיק לַחְשֹׁב עַל אָל יוֹד וְעוֹלָמוֹ הַשָּׁחוֹר־לָבָן. הוּא לֹא נִרְאָה כְּמוֹ הָעוֹלָם הָאֲמִתִּי, הָעוֹלָם שֶׁל רַחֲבַת הַפַּנְקֵייק שֶׁבִּין גָּרָה בּוֹ. הָאֲנָשִׁים בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל אָל יוֹד הָיוּ קְשׁוּחִים, וְהֵם בְּקשִׁי צָחֲקוּ. הֵם לֹא עָשׂוּ דְּבָרִים נוֹרְמָלִיִּים, כְּמוֹ לָלֶכֶת לְבֵית הַסֵּפֶר וְלַמַּכֹּלֶת. הֵם פָּסְעוּ לְאֹרֶךְ סִמְטָאוֹת צָרוֹת וְחָבְשׁוּ כּוֹבָעִים. אֲבָל הַדָּבָר הֲכִי לֹא־נוֹרְמָלִי בְּנוֹגֵעַ לְעוֹלָמוֹ שֶׁל אָל יוֹד הָיָה הַתַּעֲלוּמוֹת. הָיוּ שָׁם תַּעֲלוּמוֹת מִכָּל הַכִּוּוּנִים.
 
בִּין יִשְּׁרָה אֶת הַפִּיגָ'מָה שֶׁלָּהּ וְחָשְׁבָה עַל זֶה. תַּעֲלוּמָה זֹאת שְׁאֵלָה שֶׁאַתָּה לֹא מַצְלִיחַ לִמְצֹא לָהּ תְּשׁוּבָה. בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל אָל יוֹד, הַתַּעֲלוּמוֹת הָיוּ עִנְיָנִים כְּמוֹ: ״מִי גָּנַב אֶת הַיַּהֲלוֹמִים שֶׁל אֶסְתֵּר?״ אוֹ ״הֵיכָן בִּלָּה סָמִי לָה־בַּרְבָּה בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּמַאי?״ לְבִּין בִּכְלָל אֵין תַּכְשִׁיטִים, וְהִיא בַּחַיִּים לֹא פָּגְשָׁה מִישֶׁהוּ שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ סָמִי לָה־בַּרְבָּה, אֲבָל יֵשׁ הֲמוֹן שְׁאֵלוֹת שֶׁהִיא לֹא מַצְלִיחָה לִמְצֹא לָהֶן תְּשׁוּבָה. מִילְיוֹנֵי שְׁאֵלוֹת. לְמָשָׁל: מִי הִמְצִיא אֶת הַכֶּסֶף? אֲפִלּוּ מְבֻגָּרִים לֹא יוֹדְעִים אֶת הַתְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת.
אֲבָל לְבִּין יֵשׁ עוֹד שְׁאֵלוֹת, לְמָשָׁל: מָה נִמְצָא בְּתוֹךְ הַדָּבָר הַהוּא מִבֶּטוֹן בֶּחָצֵר הַקִּדְמִית? מָה יֵשׁ מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר שֶׁל מִשְׁפַּחַת טֶנְג וְלָמָּה הֵם נוֹעֲלִים אוֹתָהּ? וּמָה לֹא בְּסֵדֶר אֵצֶל הַדַּוָּר? כְּשֶׁהִיא שׁוֹאֶלֶת אֶת הַשְּׁאֵלוֹת הָאֵלֶּה, הַהוֹרִים שֶׁלָּהּ בְּדֶרֶךְ כְּלָל אוֹמְרִים מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ ״זֶה לֹא עִנְיָנֵךְ״. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁיֵּשׁ תְּשׁוּבָה, אֲבָל הֵם לֹא רוֹצִים שֶׁהִיא תֵּדַע אוֹתָהּ.
בִּין חִיְּכָה בִּקְשִׁיחוּת לְעֵבֶר הַתִּקְרָה הַחֲשׁוּכָה שֶׁלָּהּ. הֵם לֹא רוֹצִים שֶׁהִיא תֵּדַע דְּבָרִים. בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁסָּמִי לָה־בַּרְבָּה לֹא רָצָה שֶׁאָל יוֹד יֵדַע אֵיפֹה הוּא הָיָה בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּמַאי. אֲבָל אָל יוֹד פִּצֵּחַ אֶת זֶה, כִּי הוּא בַּלָּשׁ פְּרָטִי. בַּלָּשִׁים פְּרָטִיִּים יוֹרְדִים לְעָמְקָן שֶׁל תַּעֲלוּמוֹת. הֵם פּוֹתְרִים אוֹתָן. הֵם מְרַחְרְחִים בַּסְּבִיבָה. הֵם מְרַגְּלִים. הֵם שׁוֹאֲלִים אֶת הַשְּׁאֵלוֹת הַקָּשׁוֹת. הֵם יוֹשְׁבִים בַּמְּכוֹנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם וּמְשַׁפְשְׁפִים לְעַצְמָם אֶת הַסַּנְטֵר עַד שֶׁהֵם מַגִּיעִים לַתְּשׁוּבוֹת. וְאָז הֵם פּוֹסְעִים לְאֹרֶךְ סִמְטָאוֹת צָרוֹת בַּגֶּשֶׁם.
וְזֶה מָה שֶׁבִּין הוֹלֶכֶת לַעֲשׂוֹת. מָחָר, עַל הַבֹּקֶר. ״זֶה לֹא עִנְיָנֵךְ!״ מִלְמְלָה. ״הָא!״