פֶּרֶק א
שֶׁבּוֹ מִתְעוֹרֵר חֲשָׁד שֶׁמִּישֶׁהוּ בִּקֵּר בַּמִּנְהָרָה שֶׁלָּנוּ
גְּלַשְׁתֶּם פַּעַם בְּמַגְלֵשַׁת מַיִם? אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁכֵּן. רֹב הַיְּלָדִים שֶׁאֲנִי מַכִּיר אוֹהֲבִים אֶת זֶה. אַתָּה יוֹרֵד בִּמְהִירוּת, מִתְפַּתֵּל - וְנוֹפֵל לְתוֹךְ בְּרֵכָה. בְּיָמִים חַמִּים זֶה כֵּיף אַדִּיר. גַּם שָׁרוֹן אוֹהֶבֶת אֶת זֶה, וַאֲפִלּוּ עֵרָן אָחִי. רַק הַהוֹרִים שֶׁלִּי חוֹשְׁבִים שֶׁזּוֹ הֲנָאָה שֶׁמְּיֹעֶדֶת לִילָדִים בִּלְבַד. כַּמָּה פְּעָמִים נִסִּינוּ לְפַתּוֹת אוֹתָם לְהִצְטָרֵף אֵלֵינוּ, וְהֵם סֵרְבוּ. לָמָּה? כָּכָה. כְּשֶׁהֵם הָיוּ יְלָדִים, הֵם נֶהֱנוּ מְאוֹד מִמַּגְלֵשׁוֹת מַיִם. אָז לֹא הָיוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מַגְלֵשׁוֹת, וּכְשֶׁהֵם רָצוּ לֵהָנוֹת, הֵם הָיוּ צְרִיכִים לִנְסוֹעַ אוֹ לְפַּארְק הַמַּיִם בְּחוֹף שְׁפָיִים אוֹ לְחוֹף גּוֹלָן שֶׁבַּכִּנֶּרֶת. לְעֻמָּתָם, אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִמְצוֹא מַגְלֵשׁוֹת מַיִם אֲפִלּוּ בִּירוּשָׁלַיִם.
אַתֶּם שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמְכֶם לָמָּה אֲנִי פּוֹתֵחַ אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה בְּמַגְלֵשׁוֹת מַיִם? אַתֶּם בֶּטַח מְנַחֲשִׁים שֶׁהַסִּפּוּר קָשׁוּר לְמַגְלֵשָׁה כָּזֹאת, אוֹ שֶׁהוּא מַתְחִיל בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַגְלֵשׁוֹת מַיִם. אִם אֵלֶּה הַנִּחוּשִׁים שֶׁלָּכֶם, טְעִיתֶם. אֵין שׁוּם קֶשֶׁר בֵּין הַסִּפּוּר הַזֶּה לְבֵין מַגְלֵשׁוֹת מַיִם, אֲבָל לִתְחִלָּתוֹ יֵשׁ קֶשֶׁר לְמַגְלֵשָׁה מִסּוּג אַחֵר. זוֹ מַגְלֵשָׁה שֶׁאַתֶּם לֹא מַכִּירִים וּמֵעוֹלָם לֹא הִתְנַסֵּיתֶם בָּהּ. אֵיךְ אֲנִי יוֹדֵעַ? תִּסְמְכוּ עָלַי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ. הִתְנַסֵּיתֶם בָּהּ רַק אִם גַּם לָכֶם יֵשׁ מִנְהֶרֶת־זְמַן שֶׁמְּסַפֶּקֶת לָכֶם הַפְתָּעוֹת אֵינְסוֹפִיּוֹת. יֵשׁ לָכֶם?
בּוֹאוּ תִּתְקָרְבוּ אֵלַי. אַתֶּם רוֹאִים אֶת שְׁכוּנַת רָמוֹת? עַכְשָׁיו עִזְבוּ אֶת הַכְּבִישׁ, וּבוֹאוּ אִתִּי אֶל הַשְּׁבִיל הַמַּגִּיעַ אֶל הַמְּעָרָה שֶׁלָּנוּ, הַמּוֹבִילָה לְמִנְהֶרֶת־הַזְּמַן. רוֹאִים אוֹתִי? אֲנִי הוּא הַיֶּלֶד שֶׁחוֹבֵשׁ לְרֹאשׁוֹ כּוֹבַע חָאקִי. זֶה כּוֹבַע רְחַב שׁוּלַיִם כָּזֶה, שֶׁמַּזְכִּיר קְצָת כּוֹבַע שֶׁל קַאוּבּוֹיִים. סַבָּא שֶׁל שָׁרוֹן הֵבִיא לִי אוֹתוֹ בְּמַתָּנָה מֵאַרְצוֹת־הַבְּרִית. יֵשׁ בּוֹ כִּיס מְיֻחָד לְטֶלֶפוֹן נַיָּד. קֶטַע, לֹא? הֶחְזַקְתֶּם פַּעַם אֶת הַנַּיָּד שֶׁלָּכֶם בְּכוֹבַע?
וְהִנֵּה כָּאן לְיָדִי נִמְצֵאת שָׁרוֹן. רוֹאִים אוֹתָהּ? הִיא שׁוֹלַחַת אֶת יָדֶיהָ אֶל הַשִּׂיחַ הַמְּכַסֶּה אֶת פֶּתַח הַמְּעָרָה וּמוֹשֶׁכֶת אוֹתוֹ. גַּם הִיא חוֹבֶשֶׁת כּוֹבַע חָאקִי כָּזֶה. סַבָּא שֶׁלָּהּ הֵבִיא לָהּ וְלִי כּוֹבָעִים זֵהִים. אֲבָל בְּנִגּוּד לִי, הִיא מַחְזִיקָה בַּכִּיס שֶׁבַּכּוֹבַע אֶת הַנַּיָּד שֶׁלָּהּ. אֲנִי הִגַּעְתִּי לְמַסְקָנָה שֶׁזֶּה לֹא נוֹחַ.
זֶהוּ, אֲנַחְנוּ בִּפְנִים. אָז אִם לֹא הִבְחַנְתֶּם בָּנוּ עַד עַכְשָׁיו, כְּבָר אֵין סִכּוּי שֶׁתַּבְחִינוּ. אֲנַחְנוּ מְצֻיָּדִים בְּפָנָסִים. שְׁנֵי תַּרְמִילִים תְּלוּיִים בִּרְצוּעוֹת עַל הַכְּתֵפַיִם שֶׁלָּנוּ. רוֹצִים לָדַעַת מָה יֵשׁ לָנוּ בַּתַּרְמִילִים? בַּתַּרְמִיל שֶׁלִּי יֵשׁ בַּקְבּוּק מַיִם מִינֶרָלִיִּים, טֶלֶפוֹן נַיָּד וְתַרְסִיס שֶׁל חֹמֶר נֶגֶד יַתּוּשִׁים, כִּי בַּיָּמִים הָאֵלֶּה יֵשׁ מַכַּת יַתּוּשִׁים בִּירוּשָׁלַיִם. בַּתַּרְמִיל שֶׁל שָׁרוֹן יֵשׁ בַּקְבּוּק קוֹלָה, שְׁתֵּי שַׂקִּיּוֹת חֲטִיפִים וְחֶבֶל. אֲנַחְנוּ נִכְנָסִים לְמִנְהֶרֶת־הַזְּמַן וּמַתְחִילִים לְהִתְקַדֵּם. אֵין לָנוּ יַעַד מְסֻיָּם, לֹא בָּאנוּ הֵנָּה כִּי הֶחְלַטְנוּ לְהַגִּיעַ לִתְקוּפָה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת. בָּאנוּ כִּי הָיָה לָנוּ מְשַׁעֲמֵם בַּחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל, וַאֲנַחְנוּ סוֹמְכִים עַל מִנְהֶרֶת־הַזְּמַן שֶׁתּוֹבִיל אוֹתָנוּ לְאֵיזֶשֶׁהוּ אֵרוּעַ מְעַנְיֵן.
בַּהַתְחָלָה, כְּלוֹמַר בְּרֶגַע שֶׁנִּכְנַסְנוּ וְזָכִינוּ לְקַבָּלַת הַפָּנִים הַחֲשׁוּכָה הַמֻּכֶּרֶת, הָיָה נִדְמֶה לָנוּ שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵל כָּרָגִיל. שָׁרוֹן הִדְלִיקָה אֶת הַפָּנָס וְהֵאִירָה אֶת הַדֶּרֶךְ, אֲנִי הִתְקַדַּמְתִּי בְּעִקְבוֹתֶיהָ. תִּקְרַת הַמִּנְהָרָה הָיְתָה גְּבוֹהָה, אֲבָל לְאַט לְאַט הִיא הָלְכָה וְנִהְיְתָה נְמוּכָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְאָז, כְּשֶׁנֶּאֱלַצְנוּ לְהִתְקַדֵּם עַל אַרְבַּע, הִמְתִּינָה לָנוּ הַהַפְתָּעָה הָרִאשׁוֹנָה: הִגַּעְנוּ לְהִצְטַלְּבוּת וּמִתַּחַת לְשֶׁלֶט שֶׁעָלָיו הוֹפִיעַ חֵץ שֶׁפָּנָה יָמִינָה הָיָה כָּתוּב בְּטוּש אָדוֹם: ״לַמַּגְלֵשָׁה״.
״לַמַּגְלֵשָׁה?״ שָׁרוֹן עָצְרָה.
״מְעַנְיֵן מִי כָּתַב אֶת זֶה,״ הִתְקָרַבְתִּי בִּזְחִילָה אֶל הַשֶּׁלֶט.
״מַמָּשׁ מוּזָר,״ שָׁרוֹן אָמְרָה.
כְּמוֹ כֶּלֶב רִחְרַחְתִּי אֶת הָאוֹתִיּוֹת הָאֲדֻמּוֹת. לָאוֹתִיּוֹת הָיָה רֵיחַ מֻכָּר שֶׁל טוּש, מָה שֶׁלִּמֵּד אוֹתִי שֶׁמִּי שֶׁצִּיֵּר אֶת הַחֵץ וְכָתַב אֶת הַמִּלָּה ״לַמַּגְלֵשָׁה״ הָיָה כָּאן מַמָּשׁ לֹא מִזְּמַן, עֻבְדָּה שֶׁהָרֵיחַ לֹא הִסְפִּיק לְהִתְפּוֹגֵג.
״מִישֶׁהוּ הָיָה כָּאן,״ לָחַשְׁתִּי.
״מִי?״ שָׁרוֹן הֵאִירָה יָמִינָה.
״אֵין לִי מֻשָּׂג,״ אָמַרְתִּי, וְהִצְמַדְתִּי אֶת הָאֹזֶן אֶל קַרְקַע הַמִּנְהָרָה, ״אוּלַי מִי שֶׁנִּכְנַס הֵנָּה עֲדַיִן נִמְצָא פֹּה,״ הוֹסַפְתִּי.
קִוִיתִי לִשְׁמוֹעַ אֵיזֶשֶׁהוּ רַחַשׁ, אֲבָל לֹא שָׁמַעְתִּי כְּלוּם. חָזַרְתִּי וּבָחַנְתִּי אֶת הָאוֹתִיּוֹת הַכְּתוּבוֹת. לֹא יוֹדֵעַ לָמָּה, אֲבָל מִשּׁוּם מָה הָיְתָה לִי תְּחוּשָׁה שֶׁזֶּה כְּתַב־יָדוֹ שֶׁל עֵרָן, וְזֶה לַמְרוֹת שֶׁהָאוֹתִיּוֹת שֶׁל עֵרָן יוֹצְאוֹת תָּמִיד אֲרֻכּוֹת יוֹתֵר. מָה הָיָה מְקוֹר הַתְּחוּשָׁה הַזֹּאת? אוּלַי הִיא הִתְעוֹרְרָה כִּי הַיּוֹם בַּבֹּקֶר, שֶׁלֹּא כְּהֶרְגֵּלוֹ, עֵרָן הֵאִיץ בִּי לָלֶכֶת אֶל שָׁרוֹן. 'מָה?' הוּא שָׁאַל אוֹתִי, 'אַתָּה עוֹד לֹא אֵצֶל הַחֲבֵרָה שֶׁלְּךָ?' וְכַעֲבֹר חֲצִי שָׁעָה הוּא שׁוּב פָּנָה אֵלַי וְשָׁאַל, 'אֵיךְ זֶה שֶׁאַתָּה לֹא הוֹלֵךְ הַיּוֹם אֶל שָׁרוֹן?'
״מָה לְדַעְתְּךָ אֲנַחְנוּ אֲמוּרִים לַעֲשׂוֹת?״ שָׁרוֹן שָׁאֲלָה.
הִתְרַחַקְתִּי מֵהַשֶּׁלֶט.
״נִרְאֶה לִי שֶׁאֵין לָנוּ הַרְבֵּה אֶפְשָׁרֻיּוֹת. אוֹ שֶׁנְּנַסֶּה לַחְזוֹר הַבַּיְתָה, אוֹ שֶׁנִּפְנֶה יָמִינָה,״ אָמַרְתִּי. ״אִם נְנַסֶּה לַחְזוֹר הַבַּיְתָה, רֹב הַסִּכּוּיִים שֶׁלֹּא נַצְלִיחַ, כִּי הַמִּנְהָרָה לֹא אוֹהֶבֶת שֶׁעוֹזְבִים אוֹתָהּ בָּאֶמְצַע.״
״בָּרוּר,״ שָׁרוֹן הִסְכִּימָה אִתִּי, ״לַחְזוֹר הַבַּיְתָה זֶה לֹא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן. אֲבָל לָמָּה לֹא נִפְנֶה שְׂמֹאלָה?״ הִיא הֵאִירָה שְׂמֹאלָה.
לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לְהָשִׁיב לָהּ. אֲלֻמַּת הָאוֹר שֶׁל הַפָּנָס שֶׁגִּשְּׁשָׁה עַל פְּנֵי הַקִּיר, הֵשִׁיבָה בִּמְקוֹמִי. הַמִּנְהָרָה הַשְּׂמָאלִית הָיְתָה חֲסוּמָה. בְּעֶצֶם זוֹ בִּכְלָל לֹא הָיְתָה מִנְהָרָה, זֶה הָיָה רַק כּוּךְ.
״בּוֹאִי נִתְקַדֵּם,״ נָגַעְתִּי בִּכְתֵפָהּ שֶׁל שָׁרוֹן.
שָׁרוֹן דָּחֲפָה אֶת הַפָּנָס בֵּין שִׁנֶּיהָ. כָּכָה הִיא יָכְלָה לְהִתְקַדֵּם וּלְהֵעָזֵר בַּיָּדַיִם, אֲבָל אַחֲרֵי שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה מֶטְרִים הִיא שׁוּב עָצְרָה.
״עוֹד שֶׁלֶט!״ הִיא שָׁלְפָה אֶת הַפָּנָס מִבֵּין שִׁנֶּיהָ וְהֵאִירָה אֶת הַשֶּׁלֶט. הַפַּעַם לֹא צֻיַּר עַל הַשֶּׁלֶט שׁוּם חֵץ, אֲבָל נִכְתְּבוּ עָלָיו מִלִּים בְּטוּש יָרוֹק:
״הַמַּגְלֵשָׁה פְּתוּחָה רַק לְאַמִּיצִים בִּמְיֻחָד
חוֹלֵי לֵב מִתְבַּקְּשִׁים לַחְזוֹר עַל עִקְבוֹתֵיהֶם״
״חוֹלֵי לֵב???״ שָׁרוֹן הִבִּיטָה בִּי.
״זֹאת בָּטוּחַ מְתִיחָה,״ אָמַרְתִּי.
״אִם זֹאת מְתִיחָה, זֶה מָה־זֶה קֶטַע מַגְעִיל!״ שָׁרוֹן קָבְעָה. ״הַמִּנְהָרָה הַזֹּאת הִיא שֶׁטַח פְּרָטִי שֶׁלָּנוּ. מִי שֶׁנִּכְנַס הֵנָּה וְלִכְלֵךְ אוֹתָהּ בִּשְׁלָטִים הוּא פּוֹלֵשׁ!״
״מְעַנְיֵן מִי זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת,״ נִשְׁכַּבְתִּי עַל הָאֲדָמָה הַקָּרָה.
״בּוֹא נְנַסֶּה לַחְשׁוֹב עַל חֲשׁוּדִים,״ שָׁרוֹן הִצִּיעָה. ״אוּלַי מִישֶׁהוּ עָקַב אַחֲרֵינוּ בַּפְּעָמִים הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁבָּאנוּ הֵנָּה?״
״הֶחָשׁוּד הָעִקָּרִי שֶׁלִּי הוּא עֵרָן,״ שִׁתַּפְתִּי אוֹתָהּ.
״לָמָּה דַּוְקָא עֵרָן?״
״בַּבֹּקֶר הוּא הִתְנַהֵג מְאוֹד מוּזָר.״
״מָה?״
״הוּא כְּאִלּוּ דָּחַף אוֹתִי לָלֶכֶת אֵלַיִךְ כָּזֶה,״ סִפַּרְתִּי לָהּ. ״כְּאִלּוּ הָיָה לוֹ חָשׁוּב שֶׁנִּפָּגֵשׁ. וּכְשֶׁיָּצָאתִי, הוּא חִיֵּךְ מִין חִיּוּךְ כָּזֶה...״
״אֵיזֶה?״
״חִיּוּךְ שֶׁל מִישֶׁהוּ שֶׁתִּכְנֵן מְזִמָּה.״
שָׁרוֹן הוֹצִיאָה אֶת בַּקְבּוּק הַקוֹלָה שֶׁלָּהּ, שָׁתְתָה קְצָת וְהִצִּיעָה גַּם לִי, אֲבָל אֲנִי לֹא רָצִיתִי.
״יֵשׁ לִי רַעֲיוֹן,״ הִיא אָמְרָה.
״מָה?״
״מָה דַּעְתְּךָ שֶׁנִּצְעַק לוֹ?״ הִצַּעְתִּי.
״מָה נִצְעַק?״
״לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן לֹא נִצְעַק 'עֵרָן',״ שָׁרוֹן אָמְרָה, ״נִצְעַק 'מִי שָׁם?' כְּדֵי שֶׁאִם זֶה לֹא הוּא, לֹא נִסְתַּבֵּךְ.״
״הוֹלֵךְ,״ הִזְדַּקַּפְתִּי.
״שָׁלוֹשׁ, אַרְבַּע וְ...״ שָׁרוֹן קָרְאָה וּמִיָּד צָעַקְנוּ שְׁנֵינוּ, ״מִי שָׁם???״
לְרֶגַע נִדְמֶה הָיָה שֶׁהַקּוֹל שֶׁלָּנוּ אֵינֶנּוּ קוֹל אֶלָּא אֶבֶן גְּדוֹלָה שֶׁמִּתְגַּלְגֶּלֶת בַּמּוֹרָד. אַחַר כָּךְ חָזַר אֵלֵינוּ הַהֵד 'מִי שָׁם? מִי שָׁם?' מִקִּירוֹת הַמִּנְהָרָה, וְאִם הַשְּׁמִיעָה שֶׁלָּנוּ לֹא הָיְתָה טוֹבָה, הָיִינוּ עֲלוּלִים לִטְעוֹת וְלַחְשׁוֹב שֶׁזּוֹ תְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה שֶׁשָּׁאַלְנוּ.
״לְדַעְתִּי, גַּם אִם מִי שֶׁנִּכְנַס לַמִּנְהָרָה עֲדַיִן נִמְצָא בָּהּ,״ שָׁרוֹן לָחֲשָׁה, ״הוּא לֹא יַעֲנֶה לָנוּ. אָז בּוֹא נַמְשִׁיךְ עַד שֶׁנִּתָּקֵל בּוֹ.״
״וְאִם הוּא כְּבָר יָצָא אֶל הֶעָבָר?״ שָׁאַלְתִּי.
״אִם הוּא כְּבָר יָצָא אֶל הֶעָבָר, וּבִגְלַל זֶה הוּא לֹא עוֹנֶה לָנוּ, אָז...״ שָׁרוֹן נִרְאֲתָה מְהֻרְהֶרֶת, ״אָז אַתָּה יוֹדֵעַ מָה? נִסְגֹּר אִתּוֹ חֶשְׁבּוֹן כְּשֶׁנִּפְגֹּש אוֹתוֹ בֶּעָבָר.״ הִיא נִשְׁמְעָה מְרֻצָּה מֵעַצְמָהּ, וְהֶחְזִירָה אֶת בַּקְבּוּק הַקוֹלָה לַתַּרְמִיל, וְיִשְּׁרָה אֶת הַכּוֹבַע עַל רֹאשָׁהּ, וּבָדְקָה אִם הַנַּיָּד שֶׁלָּהּ לֹא נָפַל מִמֶּנּוּ, וְאַחַר כָּךְ הוֹסִיפָה, ״יָאלְלָה, בּוֹא!״
