בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא לָנֶצַח
"בָּנוֹת זֶה אַדִּיר! בָּנוֹת זֶה גָּדוֹל!" זִמְּרָה נֶנְסִי כְּשֶׁהִתְפָּרְצָה לַמִּטְבָּח כְּרוּחַ סְעָרָה. "לְבָנוֹת יֵשׁ הַכּוֹחַ לִיצֹר וְלִפְעֹל!" הִיא רָקְעָה בְּרַגְלָהּ וְהֵנִיפָה יָד אֶל־עָל. "כּוֹחַ הַבָּנוֹת לָנֶצַח!"
"תַּפְסִיקִי לָשִׁיר אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה," אָמְרָה בִּין בְּרֹגֶז. הִיא מָצְצָה אֶת הֶחָלָב מֵהַכַּף שֶׁלָּהּ. אַחַר כָּךְ שָׁאֲבָה לִגְרוֹנָהּ בְּקוֹל אֶת דִּגְנֵי הַבֹּקֶר שֶׁנּוֹתְרוּ בַּצַּלַּחַת.
נֶנְסִי הִתְבּוֹנְנָה בָּהּ. "זֹאת בֶּטַח הַדֶּרֶךְ הֲכִי אִטִּית בָּעוֹלָם לֶאֱכֹל קוֹרְנְפְלֵקְס."
"אֲנִי יוֹדַעַת," אָמְרָה בִּין וְהִמְשִׁיכָה לִשְׁאֹב. "בִּגְלַל זֶה אֲנִי אוֹכֶלֶת כָּכָה. כְּדֵי שֶׁזֶּה יִמָּשֵׁךְ כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר."
"אָז דַּי עִם זֶה," אָמְרָה נֶנְסִי. "אֲנִי צְרִיכָה לָצֵאת לַקַּיְטָנָה. הַיּוֹם הִיא מַתְחִילָה!"
כְּאִלּוּ שֶׁבִּין לֹא יוֹדַעַת אֶת זֶה כְּבָר. קַיְטָנָה, קַיְטָנָה, קַיְטָנָה. נֶנְסִי לֹא הִפְסִיקָה לְדַבֵּר עָלֶיהָ בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת. וְעַכְשָׁו שְׁמָהּ הִתְנוֹסֵס עַל חֻלְצַת הַטְּרִיקוֹ שֶׁלָּהּ בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁל קִדּוּשׁ לְבָנָה: כּוֹחַ הַבָּנוֹת לָנֶצַח! לִקְרַאת חֻפְשַׁת הָאָבִיב נִרְשְׁמָה נֶנְסִי לְ"קַיְטָנַת כּוֹחַ הַבָּנוֹת לָנֶצַח". בִּין הָיְתָה צְעִירָה מִדַּי בִּשְׁבִיל "קַיְטָנַת כּוֹחַ הַבָּנוֹת לָנֶצַח". צָרִיךְ לִהְיוֹת לְפָחוֹת בַּת אַחַת־עֶשְׂרֵה. אִם אַתְּ בַּת שֶׁבַע, כְּמוֹ אֲנָשִׁים מְסֻיָּמִים, הַקַּיְטָנָה הַיְּחִידָה שֶׁתּוּכְלִי לְהִצְטָרֵף אֵלֶיהָ הִיא "כֵּיף עִם בֻּבּוֹת כְּפָפָה!" — בִּין בַּחַיִּים לֹא תֵּלֵךְ לְ"כֵּיף עִם בֻּבּוֹת כְּפָפָה!" גַּם אִם יְשַׁלְּמוּ לָהּ.
