גיבור

פרק 1
 



 

הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל כִּמְעַט הִסְתַּיֵּם. עִדּוֹ וְאַבָּא חָזְרוּ מֵהַחֲנוּת עִם יַלְקוּט, חוֹבְרוֹת, מַחְבָּרוֹת וְקַלְמָר - כָּל מָה שֶׁצָּרִיךְ בִּשְׁבִיל כִּתָּה א'. הֵם פָּסְעוּ בַּשְּׁבִיל שֶׁהוֹבִיל אֶל הַבִּנְיָן שֶׁלָּהֶם, וְאָז עִדּוֹ שָׁמַע מַשֶּׁהוּ.
הוּא נֶעֱמַד בַּמָּקוֹם וְהִקְשִׁיב. "שָׁמַעְתָּ אֶת זֶה?"
אַבָּא נֶעֱמַד לְיָדוֹ וְהִקְשִׁיב גַּם הוּא. "לֹא."
"זֶה נִשְׁמַע כְּמוֹ בֶּכִי," עִדּוֹ אָמַר, "בֶּכִי שֶׁל מַשֶּׁהוּ מְאֹד מְאֹד קָטָן."
"אוּלַי זֶה הָיָה צְרָצַר," אַבָּא אָמַר, "אוֹ חָתוּל. בּוֹא."
הֵם הִמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת לְעֵבֶר הַדֶּלֶת, וְאָז שׁוּב נִשְׁמַע הַקּוֹל הַקָּטָן.
עִדּוֹ נֶעֱמַד בַּמָּקוֹם. "אֶת זֶה שָׁמַעְתָּ?"
"כֵּן," אַבָּא הִנְהֵן, "שָׁמַעְתִּי. זֶה בֶּאֱמֶת נִשְׁמַע כְּמוֹ בֶּכִי."
שְׁנֵיהֶם הִבִּיטוּ סָבִיב וְלֹא רָאוּ מַשֶּׁהוּ אוֹ מִישֶׁהוּ שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהַשְׁמִיעַ קוֹל כָּזֶה. אֲבָל הַבֶּכִי הַקָּטָן שׁוּב נִשְׁמַע, וְכַעֲבֹר רֶגַע שׁוּב, וְשׁוּב. עִדּוֹ נָתַן לַקּוֹל הַחַלָּשׁ וְהֶעָצוּב לְהוֹבִיל אוֹתוֹ. הוּא הָלַךְ שְׁנֵי צְעָדִים אֲחוֹרָה וְצַעַד אֶחָד הַצִּדָּה. הוּא הִבִּיט מַטָּה, וּבֵין עַנְפֵי שִׂיחַ רָאָה מַשֶּׁהוּ קָטָן וְשָׁחֹר, מַשֶּׁהוּ פַּרְוָתִי וְרוֹעֵד.
הוּא סִמֵּן לְאַבָּא, וּשְׁנֵיהֶם רָכְנוּ מֵעַל הַשִּׂיחַ.
 



 
"אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה כֶּלֶב," עִדּוֹ אָמַר בְּשֶׁקֶט, כְּדֵי לֹא לְהַבְהִיל אֶת הַיְּצוּר הַקָּטָן.
"אִם זֶה כֶּלֶב, זֶה כֶּלֶב מְאֹד מְאֹד קָטָן," אַבָּא הוֹסִיף בְּלַחַשׁ.
הֵם הֵזִיזוּ קְצָת אֶת הָעֲנָפִים, וּמִבֵּין סְבַךְ הֶעָלִים הִתְרוֹמֵם רֹאשׁ קָטָן עִם עֵינַיִם כַּלְבִּיּוֹת אֲפֹרוֹת וּמַבְרִיקוֹת שֶׁנָּצְצוּ אֶל עִדּוֹ.