במרחק נגיעה מכאן

פקחתי לאט את עיניי. גרוני היה יבש ורקותיי פעמו בכאב.

בזמן שניסיתי להיזכר בליל אמש, דשדשתי לכיוון השירותים. משימה פשוטה כביכול, אבל בעודי לוקחת את מספר הצעדים הייעודי להגעה לשירותים, במקום למצוא דלת, נתקלתי בקיר וצעקה חנוקה נפלטה מפי. הלכתי ימינה ושמאלה, אך הדלת לא הייתה שם.

חזרתי בזהירות למיטה, תוהה איפה ישנתי הלילה. גיששתי אחר מתג ומצאתי מנורת שולחן קטנה. אור צהבהב חלש שטף את החדר, חדר גדול וזר. הבטתי במיטה, קצוות שיער חומות וכתף מפוסלת של גבר בצבצו מהשמיכה.