לבחור נכון

פתח דבר

ספר זה מטרתו לסייע לקוראים לבחור נכון, כלומר לקבל את ההחלטות הנכונות עבורם בכל נושא התלבטות, בכל תחום בחייהם, והוא מציע תהליך קבלת החלטות מובנה, מכוון ומודע שמאפשר זאת, בשם ״שביל הזהב״. ספר זה מבוסס על ידע אדיר וכלי ניווט פנימי שאותם רכשתי במהלך 14 השנים האחרונות.

מדובר בספר פרקטי ולא תיאורטי. כשאני כותב ״פרקטי״ אני מתכוון לכך שכל המצוין בו יסייע לקוראים לקבל החלטות טובות יותר עבורם. אכן, בניגוד לספרים המעבירים ידע בלבד, שלא בהכרח מסייע לעשות, ספר זה בנוי כך שעצם הקריאה בו מסייעת לקורא לנהל תהליכי קבלת החלטות באופן טוב יותר ולהגיע לתשובות הנכונות לו.

כמו כן חשוב לי להדגיש שאין משפט, כלל או כלי שמצוין בספר זה שלא חקרתי לעומק, התנסיתי בו בעצמי ווידאתי שהוא אכן עובד ומוכיח את עצמו, גם מנקודת המבט של שנים ארוכות אחרי קבלת ההחלטה, כלומר לאורך זמן. רק כאשר השגתי ודאות מתוך התנסות בידע ובכלים המוצגים כאן — רק אז העליתי את הדברים על הכתב.

אכן, לא הסתפקתי בלימוד אינטלקטואלי של הדברים או בקבלת הדברים שאותם למדתי ״כפי שהם״, ואף לא מיהרתי לכתוב על כך ספר, למרות הפיתוי שהיה בדבר. לקחתי את הזמן ובדקתי את הדברים לעומקם וכשנוכחתי שהדברים אכן עובדים בחיים האמיתיים ותורמים להם ללא סייג, פניתי והעליתי את הדברים על הכתב. נדמה שבתקופה של אופנות מלהיבות וחולפות ושל תיאוריות לשיפור עצמי שאינן מחזיקות מים או עומדות במבחן הזמן, יש בדרך יציבה, אמיתית ומבוססת כמו שביל הזהב משהו גדול.

אז אני שמח להביא בפניכם את הספר הזה, שכולל ידע וכלים שיעזרו לכם לקבל החלטות שנכונות לכם בתחומי החיים השונים וישפרו אותם לטובה. אכן חשוב ללמוד לבחור נכון, ואם לא מצאתם עד כה בחייכם גישה שמספקת אתכם בעניין זה בצורה מלאה, בטוחני שתמצאו כאן תשובות פרקטיות ראויות.

גילוי לב

בשנת 2019, אחרי כעשור של לימודים, הגעתי למקום שבו הרגשתי שאני רוצה לשתף את העולם במה שלמדתי. השינוי האישי שעברתי הודות ללימודים — מעורך דין סגור, שלילי ומתוסכל למה שאני היום — היה כה עוצמתי שרציתי לחלוק את אשר אני יודע עם כל אדם ולהנגיש אותו לציבור בהקדם האפשרי.

הרצון הזה שלי לובה על ידי ההכרה בכך שכמעט ואין בנמצא ספרים טובים בתחום הלימודים שלי, היות שרוב המידע עובר בעל פה בין המורה לתלמידים. כלומר, קיימים ספרים למכביר בעולם העוסקים בנושאים הקשורים לקבלת החלטות וסגנון חיים מודע, אך ספרים שנותנים הדרכת עומק מפורטת, מקיפה, מדויקת והכי חשוב פרקטית בשאלה כיצד יכול האדם להגיע לבחירות הנכונות לו בנושאי ההתלבטות השונים — זה כמעט אין.

וידעתי באותה הנקודה בזמן שאומנם התקדמתי המון בלימוד וצברתי התנסויות אדירות, אך עדיין אני לא מוכן ואין לי תמונה מלאה של הלימוד. ידעתי את זה, אך גם ידעתי שיש באמתחתי לא מעט וחשבתי שיהיה בסדר להתחיל לכתוב את מה שאני כבר יודע, ״ומקסימום אעשה ספר בהמשכים״. למעשה כבר רציתי להתחיל לשתף את העולם ולחוות את הגשמת הייעוד שאני יודע שיש לי, ולא הייתה לי סבלנות לחכות לדברים שיקרו בקצב הנכון, אז מכרתי לעצמי סיפור והתחלתי להקדיש לכך זמן ומאמצים.

כמו שתקראו בהמשך, חוסר סבלנות הוא גורם חוסם בקבלת החלטות ואין לבצע משם החלטות, אבל הקורונה החלה ואבא שלי ז״ל התחיל להרגיש לא טוב ופשוט בער לי לעשות את זה כדי שגם הוא יספיק לראות מה עשיתי ומה השגתי בכל אותן השנים ויהיה גאה בי. אז התעלמתי מכללי קבלת ההחלטות המודעות ופניתי לכתוב ספר שמלמד אחרים איך לקבל החלטות מודעות — אוקסימורון שכזה שהתאפשר כיוון שלא הייתי בשל.

כמי שלמד שני תארים במשפטים באוניברסיטה, הקדיש שנים רבות מחייו לעיסוק סיזיפי בעריכת דין, בעל חגורה שחורה באומנות לחימה (קנפו ג'יטסו) ורץ מרתון מלא (תל אביב 2009), וכמובן כמי שהקדיש 13 שנים מחייו ללימוד ותרגול פילוסופיה מעשית — משמעת עצמית גדולה בהחלט יש לי, וכשאני מחליט אני עושה.

אז מדי יום קמתי בבוקר וכתבתי כאילו אין מחר, למרות ההרגשה הלא נוחה שהייתה לי בפנים כל העת, אך הדחקתי אותה. כתבתי וכתבתי וכשהגעתי לסיום לאחר מספר שבועות, הכול היה מונח בפניי אבל לא הייתי שמח. הבנתי שאני לא עומד מאחורי הכתוב כיוון שרובו מבוסס הנחות או שחזור דברים שנאמרו לי על ידי המורים מבלי שווידאתי אותם על בשרי. מכיוון שמטרתי תמיד הייתה לשתף רק במה שאני בטוח שהוא נכון מתוך התנסות אישית לא יכולתי להמשיך ולשלוח את הכתוב להוצאה לאור. המצפון לא אפשר זאת.

והייתי מבואס, אך כמובן גם שמחתי. הייתי מבואס כי רציתי מאוד משהו והוא לא קרה בקצב שרציתי. שמחתי כי ידעתי שכל האירוע כולו הוא שיעור עבורי שנועד לתת לי לחוות על בשרי כיצד החלטה מהמקום הלא נכון בתוכי לא יכולה להוביל למקום שאליו אני רוצה.

אז הנחתי את הספר בצד ועסקתי בדברים האחרים בחיי. בנקודה זו היה נחמד לספר לכם שהייתי גיבור וחזרתי לכתוב את הספר מחדש רק כאשר הייתי מוכן, אבל חוסר הסבלנות היה חזק ממני וכתבתי עוד שתי טיוטות שנגנזו עד אשר הייתי מסוגל לומר לעצמי ״די — אתה עוד לא מוכן״.

המתנתי בסבלנות ובסוף 2022 הגיע הרגע שלי והתחלתי שוב לכתוב הכול מחדש. כתבתי את הספר הזה מתוך מקום בשל, מנוסה והכי חשוב מודע, שמבין את התמונה השלמה בכל הנוגע לקבלת החלטות ויכול לדבר על הדברים באחריות.

ולגבי אבא שלי, רון רוברט פורת ז״ל, הוא לא זכה לראות את הספר יוצא אל האור. יחד עם זאת, חלקתי איתו במהלך השנים האחרונות את מטרותיי וכמובן הרבה דברים שלמדתי. יומיים לפני שנפטר הייתי לצד מיטתו והוא אמר לי שהוא מוריד בפניי את הכובע על המסלול שעברתי ושהוא גאה בי. אלו היו מילותיו האחרונות.

הקדמה

״יום אחר יום, הבחירות שאתה בוחר, המחשבות שאתה חושב והמעשים שאתה עושה — הם האדם שאתה הופך להיות״ (הרקליטוס)

״מתי אלמד לבחור נכון?״ — את השאלה הזאת העלה הזמר והיוצר אמיר דדון בשירו הפופולרי, שאלה אשר עשויה להעסיק בני אדם רבים בתקופות שונות של חייהם, תהא השכלתם אשר תהא, אשר מוצאים שהדרך שבה הם מקבלים החלטות, בין אם הדרך המושכלת, בין אם לפי הרגש, בין אם לפי האינסטינקט ובין אם בכל דרך אחרת, לא מובילה אותם להחלטות הנכונות עבורם.

השאלה היפה הזו ״מתי אלמד לבחור נכון?״ מגלה לנו לפחות שני דברים משמעותיים. הדבר הראשון שהיא מגלה הוא שבני האדם לא נולדים עם הידע והכלים כיצד לקבל החלטות נכונות עבורם במישורי החיים השונים, אלא שעליהם להיות אקטיביים בעניין ולרכוש ידע וכלים אלה בעצמם. אם אדם היה נולד עם הידע והכלים כיצד לבחור נכון, לא היה צורך בשאלה הזו, האדם היה פשוט יודע לקבל החלטות נכונות כמו שהוא יודע לנשום או ללכת, והשיר המדובר לא היה מתפרסם בצורה שהתפרסם.

הדבר השני שהשאלה מגלה הוא שלא מדובר בנושא לימודי שמונגש לנו בתהליך ההתפתחות שלנו בגנים ובבית הספר התיכון. למעשה, אין מקצוע לימודי במסגרות ההכשרה הפורמליות שבו רוכשים בני האדם ידע וכלים הנוגעים לקבלת החלטות. לו היה מקצוע כזה, השאלה לא הייתה ״מתי אלמד לבחור נכון?״ אלא ״למה לא למדתי לבחור נכון כשהייתה לי הזדמנות?״ או משהו בסגנון הזה.

הדבר המעניין הוא שלמרות שהיכולת לקבל החלטות נכונות היא יכולת חיונית ואף קריטית לכל אדם באשר הוא משחר ההיסטוריה ועד היום, הרי שהידע והכלים איך לעשות זאת פרקטית כמעט ולא נגישים לנו. עניין זה לא פחות ממופלא בעיניי, ובא לידי ביטוי בסיפור שמביא פרופ' גרד גיגרנצר (Gerd Gigerenzer) כהקדמה להרצאת ה־Tedx Talks שלו.

מומחה מפורסם ועטור פרסים לקבלת החלטות מאוניברסיטת יוקרתית בניו יורק טען שפיצח את הנוסחה למציאת ההחלטה הנכונה לאדם בכל מצב בחיים ובכל נושא התלבטות. הנוסחה שהמציא אותו מומחה עסקה במקסום הפקת התועלת דרך בדיקה אנליטית של היתרונות והחסרונות של אפשרויות ההחלטה השונות, חישוב תוחלת ופרמטרים סטטיסטיים נוספים. הוא בהחלט היה נלהב בעניין, והרצה וכתב על הדבר במשך שנים בכל מקום ובכל הזדמנות.

יום אחד הגיעה אליו הצעה מעניינת מאוד ומפתה לרילוקיישן לאוניברסיטה אחרת במדינה אחרת, והפרופסור לא יכול היה להחליט מה נכון לו ולמשפחתו לעשות, שכן היה מדובר בשאלה מורכבת רגשית וההתלבטות הייתה קשה. בצר לו פנה להתייעץ עם קולגה, שהתפלא על עצם הפנייה ואמר: ״אבל מה הבעיה?! יש הרי את הנוסחה המפורסמת לקבלת החלטות שאתה כותב ומרצה עליה שנים כה רבות! מדוע שלא תבדוק את היתרונות והחסרונות של אפשרויות ההחלטה השונות, תחשב תוחלת ופרמטרים סטטיסטיים נוספים להתקיימותן ותגיע לתשובה?״

״תהיה רציני…״ ענה לו הפרופסור, ״מדובר בחיים שלי!״

אכן, היכולת לבחור את הבחירות הנכונות עבורנו דורשת גישה רחבה, עמוקה ומלאה לתהליכי קבלת החלטות — גישה שלוקחת בחשבון פרמטרים נוספים מעבר לנתונים סטטיסטיים יבשים. העולם הפנימי שלנו הוא עולם עשיר, ויש לנו צרכים רבים שלפעמים סותרים זה את זה, ולכן תהליך קבלת החלטות מיטבי חייב להכיל זאת ולהציע לנו פתרון לניווט בין המסיחים והרצונות הסותרים אל התשובות שנכונות לנו. זאת, כי תפקידו לסייע לנו להגיע למקום שבו אנו שלמים ובטוחים בהחלטות שלנו ומרגישים בכנות שבחרנו נכון.

ודאי יש לא מעט גישות ותהליכי קבלת החלטות בעולם שזמינים עבור האדם שרוצה לקבל החלטות שטובות לו, ושביל הזהב המוצג כאן הוא רק אחד מהם. יחד עם זאת, הניסיון האישי שלי לאורך שנים, הניסיון האישי של תלמידיי והניסיון המוצלח של לקוחותיי ב״נווט ההחלטות״ מעיד על כך שיש פה משהו מעניין ששווה להתנסות בו לפני חריצת הדעה בעניין.

לפני שיצאתי אל הדרך ללמוד פילוסופיה מעשית הייתי עורך דין מסחרי בינלאומי מצליח במשרד פרטי גדול שהתקדם יפה מאוד במסלול המקצועי, אך הרגיש אומלל וריק בתוכו, כמו כל אדם שלא נמצא במקום שנכון לו. מה שזכור לי בצורה ברורה באותה התקופה היא תחושת הפליאה. הבנתי שהגעתי למקום הלא נעים הזה בתוכי בשל הבחירות שלי בשנים שקדמו לכך, והתפלאתי כיצד אדם שהוא יחסית משכיל, אנליטי ורגיש לא יכול היה לייצר החלטות טובות יותר. הבנתי באותה התקופה שאם לא אלמד לקבל החלטות אחרת, הרי שאין לי לצפות לעתיד טוב יותר, וזה היה אחד הטריגרים החזקים שהובילו אותי לשנות את מסלול חיי.

מה הספר מציע?

״אם לא נייחס את פעולותינו לסטנדרט מסוים, אנו נפעל באקראי״ (אפיקטטוס)

ספר זה מציע לכם את ״שביל הזהב״, שהוא דרך קבלת החלטות מובנית, מכוונת ומודעת שניתנת ליישום בכל נושא התלבטות — אישי, מקצועי או אחר. מדובר בצ'ק ליסט — או תהליך בן עשר תחנות שבכל אחת — מהן יעבדו ההֲלָכִים (אלה ההולכים בשביל) עם שאלות ומשימות שונות שיקדמו אותם בדרך אל הבחירה הנכונה עבורם, כדלקמן:

בתחנה הראשונה על שביל הזהב — תחנת ״הגדרת נושא ההתלבטות״ — יוגדר היטב נושא ההתלבטות. המטרה בתחנה הראשונה היא לאתר את העניין האמיתי שעומד בבסיס ההתלבטות ולהגדירו, כך שתהליך קבלת ההחלטות יהיה רלוונטי ככל שניתן.

בתחנה השנייה על שביל הזהב — תחנת ״פיתוח אפשרויות החלטה״ — יושקע מאמץ בפיתוח מספר מקסימלי של אפשרויות החלטה רלוונטיות ופרקטיות שעימן ימשיכו ההלכים אל תחנות הבאות. המטרה בתחנה זו היא להרחיב ביצירתיות נטולת שיפוט את החומר שעימו הם יעבדו בתהליך קבלת ההחלטות שלהם, מעבר לאפשרויות ההחלטה שעולות באופן מיידי ואולי אף אוטומטי.

בתחנה השלישית על שביל הזהב — תחנת ״בירורים״ — יאספו ההלכים את כל המידע הרלוונטי מהעולם החיצוני והפנימי שלהם הדרוש לשקילה רצינית ואחראית של אפשרויות ההחלטה השונות. המטרה בתחנה זו היא להגביר את מידת הוודאות שבמסגרתה מתנהל תהליך קבלת ההחלטות, וכמובן גם לייצר ראות מקסימלית והבנה כנה באשר לכוחות השונים הפועלים בתוכם ועליהם ביחס לנושא ההתלבטות.

בתחנה הרביעית על שביל הזהב — תחנת ״מטרות״ — יבחנו ההלכים את אפשרויות ההחלטה השונות ביחס למטרות שיש להם בתחומי החיים הרלבנטיים לנושא ההחלטה. תחנה זו בנויה על ההבנה שהחלטה שמתקבלת מתוך מקום מכוון שמשרת מטרות היא החלטה טובה ונכונה יותר עבור האדם, ומטרתה לאפשר בחינה זאת.

בתחנה החמישית על שביל הזהב — תחנת ״לראות גם את האחר״ — יאתרו ההלכים את האנשים הצפויים להיות מושפעים מההחלטה, יראו אותם ויבחרו מה המידה שבה הם רוצים להתחשב בזולת, אם בכלל. הדגש בתחנה זו היא על העלאת המודעות ביחס לקיומו של הזולת והיותו מושפע מההחלטה ולא להטיף דבר. הניסיון המצטבר על השביל מלמד שעצם ראיית האחר והמודעות אליו תורמת להחלטות נכונות יותר, וזו מטרת התחנה החמישית.

בתחנה השישית על שביל הזהב — תחנת ״הכוח המניע״ — יבחן ההלך את המקום שממנו הוא מנהל את תהליך קבלת ההחלטות. הוא ינסה לזהות אילו מאפשרויות ההחלטה נוסחו מתוך כוח החיים שבו ואילו מתוך הכוח החוסם. ההבנה בבסיס תחנה זו היא שהחלטות מתוך הכוח החוסם הן החלטות לא טובות ולא נכונות עבור האדם בטווח הארוך. לכן, מטרת התחנה היא לעזור להלך לזהות מה קורה בתוכו ומי מושך בחוטים ולוודא שהוא פועל ומשרת את כוח החיים.

התחנה השביעית על שביל הזהב — תחנת ״שיעורי חיים״ — עוסקת בנושא שיעורי החיים ודואגת שההלך יהיה מודע וייקח בחשבון את כל הלקחים שלמד במהלך חייו. תחנה זו מתבססת על ההבנה ששיעור חיים שלא נלמד ממשיך לחזור בחיים שוב ושוב בצורות שונות (״שידור חוזר״), ומטרתה לסייע להלך ליישם את לקחי העבר ולהתפתח כבן אדם הלאה.

בתחנה השמינית על שביל הזהב — תחנת ״פרופורציות״ — יסתכל ההלך על הדברים בפרופורציות, כלומר בקני מידה שונים ולא רק זה המיידי. מטרת התחנה הזו היא להבטיח שההלך יפעיל שיקול דעת ויבין את החשיבות האמיתית של נושא ההתלבטות ולא יסתמך רק על רגש או אינסטינקט חזקים. בנוסף, מטרתה של התחנה להבטיח שההלך ישמח על ההחלטות שקיבל גם בגיל מאוחר מאוד.

בתחנה התשיעית על שביל הזהב — תחנת ״האדם האהוב״ — יעביר ההלך את אפשרויות ההחלטה הנותרות דרך פילטר ״האדם האהוב״. הוא ידמה אדם אהוב כלשהו המתלבט באותו נושא התלבטות ויעוץ לו עצה. מטרת תחנה זו היא להציג נקודת מבט חיצונית לתהליך קבלת ההחלטות וכן אלמנט של רוך ואהבה לעצמי.

בתחנה העשירית על השביל — תחנת ״ההכרזה״ — יצהיר ההלך בפני עצמו על אפשרות ההחלטה שבה הוא בחר לאחר העבודה על כל תחנות שביל הזהב ויבחן אם הוא מרגיש שלם עימה. מטרת התחנה היא לאפשר מרחב שבו ההלך יכול לבצע אקט של לקיחת אחריות על תהליך קבלת ההחלטות שביצע וכן לבחון עם עצמו אם תהליך זה התבצע בצורה כנה, שלמה ומלאה, או אם הוא זקוק לעזרה.

דרך העבודה בתחנות השונות על שביל הזהב בנושא ההתלבטות שעל הפרק, תוך התבוננות פנימית ובהתאם לידע ולכלים המפורטים בספר זה, יגיע ההלך לתובנות ברורות וחד־משמעיות בנוגע לאפשרות ההחלטה הנכונה עבורו בנושא ההתלבטות ויוכל לבחור נכון.

היות שהבחירה התקבלה על שביל הזהב, שהוא תהליך קבלת החלטות ברמה הגבוהה ביותר הקיימת בעולם הפילוסופיה המעשית, בחירה זו מכונה ״החלטה מודעת בסטנדרט זהב״ או ״בחירה מודעת בסטנדרט זהב״.