לבנות זוגיות מצליחה

הקדמה

להאמין שזה אפשרי

כשאני מתפלל על הילדים הבוגרים שלי, אני מתפלל שיזכו לבריאות, לנפש שמחה ולבהירות בדרך שבחרו בה; שיזכו לאמץ תודעת שליחות בעשייה שלהם ויגלו נכון את כוחותיהם; שיהיו יצרניים, פעילים, יצירתיים ויתרמו לסביבה. לא פחות מאלה אני מתפלל שיצליחו במסע הזוגי. שימצאו בני זוג מתאימים, שרוצים לעבוד יחד ולהתפתח, שמוכנים להתגבר על קשיים ולצאת מהם מחוזקים. שיחד יֵדעו לבנות מערכת יחסים חזקה, כזו שבוערת בה אש האהבה, ושישכילו לשמור עליה מול אתגרי החיים והזמן.

בדרך כלל אדם מבקש עבור הקרובים לו את מה שהוא רוצה לעצמו או את מה שהוא מעריך בחייו. אני מתפלל על הזוגיות של הילדים שלי כי אני יודע עד כמה זוגיות טובה משפיעה על כל הממדים בחיים. עד כמה הזוגיות מחזקת את הנפש, מעודדת הצלחה בקריירה, ועד כמה היא מפתח להורות טובה ולילדים בריאים ושמחים. זוגיות טובה מרוממת את האדם ומסייעת לו לעורר תחושה של ביטחון ומנוחת נפש. תחושה זו משפיעה על כל הפעילויות האחרות בחייו. זה נכון גם בהיפוך. קשר זוגי רעוע מחליש את בני הזוג, פוגע בערך העצמי שלהם ושואב כוחות במקום להעניק כוחות.

הצלחה בזוגיות חשובה מעוד ממד. נכון שקריירה, עסקים, לימודים ופרנסה חשובים, אולם בכל הקשור לקריירה ועסקים, האדם לרוב נשאר בגבולות עצמו - הוא אולי מתקדם ומשפר את עצמו, מחזק את החוזקות שלו, אבל אין לו הזדמנות אמיתית להשתנות מהותית. בקשר הזוגי יש לאדם הזדמנות לגדול, לעבור מהפך. הוא יכול ונדרש לפרוץ את טבע האישיות שלו, וכך להשיג דברים שהוא איננו יכול להשיג כשהוא חי לבדו. בענייני פרנסה האדם לומד להיות איש שיווק טוב יותר או מתכנת טוב יותר או איש מכירות מוצלח. בזוגיות זה לא מספיק. הוא צריך ללמוד לשנות את מידותיו, ובתוך כך להתגבר על כעסים וחרדות, עצבות וחוסר ביטחון, התקפי שליטה ונטייה לשיפוטיות ולביקורתיות. משכך, המסקנה היא שלא פחות מאשר הצלחה בקריירה, זוגיות טובה היא חלק חשוב מתחושת מימוש עצמי וחוויית הצלחה בחיים. בלעדיה האדם אולי צומח בהיבט אחד בחייו, באזור הנוחות שלו או בהתאם לטבע שלו, אך הוא מזניח צמיחה בתחום אחר, של שינוי ותיקון של מידותיו.

בשל החשיבות של הזוגיות לחיים, אני מצרף לתפילות שלי על הילדים גם תפילה שיצליחו בזוגיות שלהם. אולם עד כמה שתפילה היא דבר חשוב, היא לא מספיקה. גם מזל או התאמה מוצלחת בבחירת בן הזוג אינם מספיקים. לכולם ברור שלא מעט מהמורות מצפות לבני הזוג לאורך החיים המשותפים. החיים מלאי אתגרים שיכולים להקשות על הצלחה בזוגיות. האמת היא שגם כשהחיים מאירי פנים, חיבור בין שתי נשמות שמוליד אהבה, אמון ועניין לאורך זמן, הוא משימה מורכבת.

לבנות זוגיות מצליחה בוחן מה מציעה לנו תורת הנפש ביהדות כדי לעמוד במשימה ואיך היא רואה את בניין הקשר הזוגי. אילו תובנות וכלים מעשיים היא פורסת בפנינו כדי להפוך את הקשר למוצלח, ולא פחות חשוב, מה מיוחד ואפילו מהפכני בתובנות ובכלים הללו ובעיקר כיצד נוכל ליישם אותם בחיינו.

תנאי ראשון להצלחה: להאמין

אין מי שלא רוצה שהזוגיות שלו תצליח. אולם להצלחה יש כמה תנאים. התנאי הראשון והקריטי הוא האמונה שזו משימה אפשרית. אפשר להצליח ביחסים, אפשר למצוא אהבה, אפשר לחזק אהבה שנחלשה ואפשר לרפא שברים. זוגיות מצליחה היא אחד האתגרים המשמעותיים בעידן המודרני, אבל זהו אתגר בר השגה.

בימינו מגמות תרבותיות לצד הרשתות והפתיחות החברתית מציעות מרחב גדול של אפשרויות לשינוי הסטטוס הזוגי ולמציאת בני זוג, אפשרויות שנגישות ומקובלות היום יותר מאי־פעם בעבר. אולם דווקא עודף האפשרויות גורם לעתים לכך שאנחנו מתקשים לבחור את בני הזוג המתאימים לנו. מרחב האפשרויות עלול גם להחליש בנו את המוטיבציה לעבודה בתוך הזוגיות. בגלל מגוון האפשרויות אנו עשויים לא להיות בטוחים שאנחנו רוצים להתחייב להשקעה הנדרשת בקשר הזה.

בעקבות הקשיים המתגלעים במהלך החיים הזוגיים, יש לא מעט זוגות שמרימים ידיים. לעתים מהר מדי. יש זוגות שמתגרשים אחרי תקופה של ריחוק, ריקנות, כעסים ותחושת חוסר מימוש בקשר, ויש זוגות שנשארים יחד אבל מסתפקים ביחסים בינוניים, במקרה הטוב. יש גם שמלכתחילה מוותרים על הרצון להצליח בזוגיות ונשארים בגפם.

הידיעה שאפשר לעמוד באתגר - מטרתה להפיח מוטיבציה בבני הזוג להילחם על הזוגיות שלהם. להילחם לא רק במובן של להימנע מפרידה אחרי שנים קצרות או ארוכות של חיים משותפים. וגם לא רק במובן של להשתדל לא לפגוע זה בזה, או להתחשב ולראות את הצרכים של בן הזוג. להילחם במובן של להאמין שהזוגיות יכולה להפרות אותנו ולמלא בכוחות. להאמין שהזוגיות יכולה להיות יותר מאשר שותפות ובה חלוקת עבודה, תיאום משימות ואמצעי לשמירה על אינטרסים כלכליים. היא יכולה להיות מלאת אהבה ותשוקה ומקור עוצמה פנימי לשני בני הזוג.

על מנת שניתן יהיה לעמוד באתגר הזוגי בהצלחה ולא להתייאש בדרך, אנחנו צריכים לדעת שזה בכלל אפשרי, עוד לפני שנברר מה דורש מאיתנו קשר זוגי מוצלח ואיך מיישמים את הדרישות הללו. זה אפשרי גם כשהלב פגוע או חסום וגם כשהתנאים לא אידיאליים. אנחנו צריכים להאמין שאפשר לעורר אהבה, להציל יחסים זוגיים, לחדש ולרומם אותם. בלי הידיעה הזאת, לא נהיה מוכנים באמת לצאת לדרך.

למה ומתי זה אפשרי

בכמה מובנים אפשר להקביל זוגיות לפעילות גופנית. בפעילות גופנית האדם אינו יכול לעמוד במקום. הוא מרגיש דחף פנימי מתמיד להוסיף מרחק בריצה, לשפר את הגמישות, להגדיל את המשקלים. לפעמים האדם נפצע או זונח את הפעילות לתקופה, ואז הוא עובד קשה כדי לחזור לכושר שהיה בו. כללו של דבר, כמו בפעילות גופנית כך גם בקשר הזוגי יש תנועה של רצוא ושוב. תנועה של חתירה קדימה, חיבור וקרבה, וזמנים של נסיגה לאחור. אלא שאם לא עובדים על הקשר, אם לא מרעננים ומגוונים את השיח, אם לא מחדשים תובנות ואופני התבוננות בבן הזוג, אם לא מתפתחים יחד - תנועת הרצוא ושוב נפסקת. זמני הנסיגה משתלטים והריחוק גובר.

ריחוק הוא אחת התופעות הטבעיות בזוגיות. כאמור, בכל קשר יש תנועה של התקרבות, ייחוד, חיבור בדרגות גבוהות, ולאחר מכן נסיגה, התקררות וריחוק. אלא שכשהריחוק מתפתח וכשהקרירות גדולה מדי, וכשלא פועלים מיד כדי להחלישם, הם הופכים למחלה הכואבת של הקשר הזוגי. מחלה שלעתים קשה להתמודד איתה. יש סוגים שונים ועוצמות שונות של ריחוק. יש ריחוק שנובע מאי־הסכמה על גידול הילדים, ויש ריחוק שנובע מפערים ברצונות או אי־הסכמה על אופני ניהול החיים. יש ריחוק שנובע מכך שבן הזוג רומס את הערך של בן זוגו תוך ניצול חולשה רגשית או חוסר הצלחה, מה שיוצר כאב גדול, ויש ריחוק שנובע מחוסר אמון. בכל המקרים עיקר הריחוק הוא רגשי. הרגשות הם המנוע המחבר בין בני הזוג. כשהמנוע איננו פועל כראוי, או כשהוא איננו מכוון לכיוון הנכון, הקשר דועך. הריחוק הרגשי מתבטא במהרה בשפת הגוף, באובדן התענוג ביחסים וברצון, או ליתר דיוק היעדר הרצון, להיות קרובים.

ריחוק עשוי להיות תולדה של מריבות וכעסים אך הוא גרוע מהם בהרבה. ריחוק אומר שכבר לא טוב לי פה, או שאני רוצה לשנות משהו שמאוד מפריע לי בקשר וגורם לי לסבול במחיצת בן הזוג, בכל פעם שהעניין הזה מתפרץ. ריחוק בעוצמה גבוהה אומר שאני אדיש, כבר לא אכפת לי. הקשר לא משמעותי עבורי, אני לא מאמין בו ואני מוצא את החיות והסיפוקים שלי במקומות אחרים. יש לי מרחב גדול של עניינים מחוץ לקשר שבהם אני מרגיש חי באמת. אני מתלהב בעבודה, בספורט, עם חברים, אבל הקשר הזוגי יבש, חסר חיות.

בדרך כלל אדישות גרועה מכעס, שנאה ומתחים. כעס אומר שעדיין אכפת לי. עדיין בוערת אש בקשר. כשהאש קיימת, ואפילו נותרו רק גחלים עוממות, אפשר לנסות לשלוט בכיוונה ובעוצמתה. מנגד, כשישנם אדישות, קרירות, ייאוש, חוסר יכולת להכיל ואובדן האמון בקשר, קשה יותר להחיות. הם מקררים אותנו מלעשות את העבודה העצמית שנדרשת להצלחה בזוגיות.

בכל מערכות היחסים תחילת התערערות הקשר היתה בנקודה שבה בני הזוג התירו לריחוק הרגשי להתפתח. האתגר הגדול הוא למנוע את הריחוק, להשתלט עליו ולצמצם אותו. ככל שהריחוק גדל, קשה להתגבר עליו והמאמץ הנדרש מבני הזוג גדול יותר. זו הסיבה העיקרית שככל שמתגברים מהר יותר על האגו, ככל שממהרים לבקש סליחה ולהיחלץ מהתבצרות בעמדה שיש בה אטימות וריחוק, נצליח מהר יותר לחזור לתנועה של רצוא, של התחברות והתקשרות. כשהחזרה מתקיימת גם מובטח שהיא תהיה בעוצמה גדולה יותר, שכן אנחנו בוגרים ובשלים יותר כתוצאה מאתגר הריחוק שהתגברנו עליו.

יחד עם האמור, הגם שעדיף לעצור את הריחוק מוקדם ככל האפשר, אם פועלים נכון, כמעט הכול אפשרי. כמעט כל קשר אפשר להחיות וכמעט כל אהבה אפשר לעורר וכל תשוקה אפשר לחדש. זה קשה יותר, אבל אפשרי. הסיבה לכך היא שלאדם, לכל אדם, יש יכולת לנהל את העולם הרגשי שלו. זו המעלה הגדולה שלנו כבני אדם. אם הוא עושה זאת, הוא יכול ללמד את עצמו להתגבר על ריחוק ופגיעה מצד אחד, ומצד שני לעורר בעצמו את רגשות האהבה, המשיכה והקירוב.

ההתנהגות, כמו גם המחשבות והדיבורים שלנו, מושפעים במישרין מעולמנו הרגשי. כשאנחנו משנים את כיוון הרגשות ואת עוצמתם, במהרה תושפע גם ההתנהגות ואופי המחשבות ישתנה. כך שבמקרים רבים במקום לשים את הדגש על פתרון בעיות בתקשורת, הפחתת המריבות או התמודדות עם בעיות הקשורות בדפוסי התנהגות בקשר, אנחנו צריכים לפתור את הסיבה להן - שהיא תמיד הרגשות המפעמים בנו. במילים אחרות, בזוגיות, בגלל עוצמת הקִרבה, העיקר הוא לא הסדרי החיים, ההרגלים וחלוקת התפקידים. העיקר בקשר הוא הרגשות המתגלים אצל כל אחד מבני הזוג. רגשות נכונים הם כאלה המחברים בין בני זוג. רגשות שיאיימו על הקשר יהיו כאלה שיפרידו וירחיקו את בני הזוג זה מזה. כשהרגשות שמתגלים בקשר הם מקרבים ונכונים, רוב הבעיות ייפתרו ממילא. ממילא אני אראה את בן הזוג שלי, אבין אותו ואת צרכיו וארצה להיטיב עמו.

זה נכון שיש מקרים שבני הזוג עברו את נקודת האל־חזור. הם כבר צברו מטענים רגשיים ופיתחו תחזיות או חלומות לגבי החיים בנפרד, ואז לא בטוח שהשינוי אפשרי. אלא שהעניין הוא שלרוב איננו יודעים בוודאות מהי אותה נקודת אל־חזור שבני הזוג עברו. הנקודה הזאת מתעתעת. לפעמים נראה שעברנו אותה. בדרך כלל כשמישהו מחליט להתגרש או להיפרד, הוא מזדרז לעשות זאת ואוטם את עצמו כדי שלא יניאו אותו בדרך. הוא לא רוצה שישפיעו על הרצון שאימץ. אבל זה כל פעם מפליא מחדש לראות עד כמה ניתן להחזיר את הגלגל אחורנית ולעורר מחדש אהבה רדומה או להפיח חדשה במקום שבו הלב כבוי, ונדמה שהנפש רוצה בכלל משהו אחר. כיוון שאנחנו לעולם איננו יודעים באמת מהי אותה נקודת אל־חזור ואם באמת יכול להיות פה שינוי, תמיד כדאי לתת לקשר סיכוי נוסף, בכך שננסה לעבוד על יישום הכלים להצלחה בזוגיות.

לפרידה יש תמיד מחירים גבוהים. גירושים ופרידה גובים מחיר רגשי וכלכלי. ברוב המקרים הילדים יעברו טלטלה, ויש גם את מחיר ההתמודדות הנפשית עם חוסר הביטחון שנוצר ועם זיכרונות כואבים וחלומות שבורים. כשבני זוג נפרדים, הם מחליטים שעדיף לשלם את המחירים הללו על פני קשר לא בריא, שיש בו מריבות או אטימות או היעדר אהבה. זה נכון בדרך כלל. אבל זה לא נכון כשאפשר להחיות, להציל ולשנות את הקשר.

תנאי שני: נדרשת עבודה

יישום הכלים המובילים לבניית זוגיות מצליחה דורש מאיתנו נכונות לשינוי ועבודה על עצמנו. שינוי באופן שבו אנחנו חושבים, שינוי במה שאנחנו רוצים ושינוי בדרכי הגילוי של הכוחות הפנימיים שלנו.

לפני כמה שנים פגשתי זוג מבוגר. שניהם חצו את גיל ה־80. הם נראו תוססים וצעירים ברוחם אבל גם מאוד אוהבים ומחוברים. החיבור ביניהם היה מלבב. לשאלה מה שלומם, הם לא ענו את התשובות הרגילות, כמו העיקר הבריאות או החיים יפים.

הם השיבו: ״עובדים, עובדים״.

עובדים על הזוגיות, הם התכוונו. הם נשואים כבר כמעט 60 שנה ועדיין עובדים כדי שהיחסים יצליחו, כדי שיתגלו רגשות טובים ונעימים בתוך הקשר, כדי שהם לא רק יסבלו זה את זה אלא גם יתרגשו זה מזה.

התשובה שלהם היתה חיננית כי היא לא הסתירה את המאמץ הנדרש כדי להצליח בזוגיות. לפעמים פוגשים אדם שנראה חזק ובריא פיזית ונפשית. כששואלים אותו מה הוא עושה כדי להיראות כך, הוא פוטר בסתמיות: לא משהו מיוחד. לעתים זה ניסיון לענווה שמחביאה את המאמץ הנדרש כדי להיות בריא. לעתים מדובר בחוסר רצון לשתף כדי לא להיראות כמי שמתאמץ כדי לשמור על בריאותו. אולם לכל מי שמבין בתחום הבריאות ברור שלרוב מי שנהנה מבריאות פיזית ונפשית טובה לאורך זמן, הוא אדם שעמל ומשקיע בבריאותו. הוא נמנע ממאכלים מסוימים ומקפיד על אחרים. הוא מגביל את שעות התזונה שלו, ומוסיף פעילות גופנית או תנועה כלשהי. הוא לומד לאמץ אופטימיות, שמחה וביטחון, ומתגבר על נטייה טבעית לקורבנוּת, לכעסים או לביקורתיות ולשיפוטיות.

אנחנו רוצים לחשוב שהבריאות שלנו תישמר באופן טבעי, ללא הגבלה בתפריט או באורח החיים. לרוב זה לא עובד כך. בהקבלה, אנחנו רוצים לחשוב שהזוגיות תצליח בלי מאמץ מודע מצדנו להשתנות, מבלי שנתגבר על האגו ועל מידות סוררות שמתגלות במלוא עוּזן בתוך הקשר. אבל לרוב זה לא עובד כך. כדי שזוגיות תצליח היא דורשת מאמץ מודע. לכן התשובה של בני הזוג מרשימה בכנותה ומתכתבת היטב עם דברי ספר הזוהר "לית פולחנא כפולחנא דרחימותא",¹ אין עבודה קשה כעבודת האהבה. אהבה, קשר, יחסים, חיבור, הם מלאכה. אפשר וצריך ללמוד לאהוב. אבל זו תמיד עבודה. זו עבודה שראשיתה עוד לפני קיומו של קשר וכהכנה אליו, היא ממשיכה בתקופה הראשונה של היחסים, כשהחיבור הגדול דורש ניתוב לפסים מתוקנים, ולאחר זמן, כשנדמה שהשגרה, המטלות והמרוץ מאיימים לשחוק את האהבה.

מי שאינו רוצה להתאמץ, להתגבר על עצמו ולהצליח בעבודת האהבה, ממילא לא יצליח בה. "אם יאמר לך אדם 'יגעתי ולא מצאתי' - אל תאמן; 'לא יגעתי ומצאתי' - אל תאמן; 'יגעתי ומצאתי' - תאמן".² מי שמוכן לשנות את התודעה שלו, ירגיש את התגמול הגבוה והמיידי שהוא משיג כתמורה להשקעה.

תיקון עצמי

האמור לעיל מחדד נקודה חשובה. אנחנו לפעמים אומרים שיש לנו בעיה בזוגיות. אולם אין דבר כזה בעיה בזוגיות. בזוגיות לא יכולה להיות בעיה. הזוגיות היא דבר שלם. זוגיות היא תיאור החיבור בין בני זוג. אתגר בזוגיות הוא תמיד השתקפות של אתגר הקשור אל אחד מבני הזוג.

לכל אדם יש התמודדויות פנימיות ואתגרים רגשיים. זמנים של ריחוק הם לרוב השתקפות של אותם מצבי רוח או קושי רגשי לא מווסת. מנגד, הצלחת הזוגיות משקפת עידון, זיכוך ושינוי האישיות של בני הזוג.

זוגיות היא המיקרוקוסמוס של החיים במובן זה שכל מה שאנחנו חווים כפרטים, כל הרגשות שלנו, ובעצם כל מבנה האישיות, מתגלים בעוצמה הגדולה ביותר בתוך המסגרת הזוגית. אתגרים בזוגיות הם תמיד אתגרים בעולם הרגשי ובאישיות שלי או של בן הזוג. כך שאם יש לי חוסר אמון בעצמי, או נטייה לתאווה או יצר שמשתלט עלי או תקופה של בלבול וחוסר בהירות או דיכאון או חרדות, או התפרצויות כעס וכדומה - הם יבואו לידי ביטוי קודם כול במערכת הזוגית.

עבודה על הקשר - מהותה עבודה על עצמי. לכן ניתן לומר שהתמודדות נכונה בתוך המסגרת הזוגית משפיעה בעוצמה גדולה על כל המרחבים האחרים בחיי, מחזקת אותי מבחינה רגשית, ומונעת תחושת בדידות או בלבולים מיותרים. בני זוג שעובדים על עצמם, כל אחד בנפרד, מתוך מטרה להצליח בזוגיות, קוטפים תוצאות והישגים בקשר הזוגי אבל גם בכל ההיבטים של חייהם. האישיות כולה מיתקנת דרך העבודה הזוגית. כך שעל ידי זה שאני עובד על עצמי בתוך הקשר הזוגי, אני זוכה לניצחונות פנימיים גם בהתמודדויות האישיות שלי.

ההבחנה הזאת חשובה כי היא מחדדת את האתגר. עבודה על הזוגיות היא עבודה על עצמנו. זוהי עבודה על מודעות ושיפור עצמי. הקשר הזוגי הוא מרחב הגילוי של העבודה העצמית. לצורך הצלחה בזוגיות אנחנו לומדים לנצח קרבות פנימיים, להתגבר על רגשות לא רצויים, כמו נטייה לשתלטנות או לביקורתיות, ולהחליש רגשות, כמו חרדות, כעסים ועצבות. בתוך כך, אנחנו לומדים לראות ולהעריך את בן הזוג. ואז ממילא כשאנו עובדים על עצמנו, הדברים משתקפים בהצלחת הזוגיות.

מכאן ברור למה זוגיות טובה מחייבת עבודה תודעתית אישית. כשבני זוג יושבים מול מטפל זוגי ומחפשים להאשים זה את זה או לתלות את חוסר ההצלחה בבן הזוג, הסיכוי שלהם להצליח פוחת פלאים. זאת מהסיבה שהם מסירים מעל כתפיהם את האחריות והצורך בעבודה העצמית שלהם.

האדם נולד לא מתוקן. תכלית חייו היא שיתפתח, יתקן את עצמו ואת עולמו הרגשי, על ידי שינוי האופן שבו הוא רואה את עצמו ואת סביבתו. האדם אינו יכול לעשות זאת בלי מאמץ מודע. אחרת, הרגשות הטבעיים ישתלטו עליו. כללו של דבר, האדם איננו יכול להתפתח רגשית, להיות שמח ומאושר לאורך זמן, להחזיר לעצמו את השליטה על הרגשות שלו, ללא עבודה. ומאחר שהזוגיות היא הביטוי העוצמתי ביותר של העבודה העצמית, גם הזוגיות איננה יכולה להצליח בלי עבודה עצמית של כל אחד מבני הזוג.

תנאי שלישי: צריך לדעת איך

ההנחה השלישית החשובה להצלחה בזוגיות היא שנהיה מוכנים ללמוד איך עושים זאת, תוך שאנחנו משאירים בצד את הדעות הקדומות והתפיסות הלא־בריאות.

בפעילות גופנית המאמץ הוא קודם כול מנטלי. רק בשלב השני מגיע המאמץ הפיזי. האדם צריך להתגבר על עצמו, על נטייה לעצלות, לכבדות ולעייפות, נטייה שמושכת אותו להישאר במקום, לרבוץ על הספה. השלב הראשון בהתגברות הוא לרצות להפעיל את עצמו. מתוך ההתגברות הוא לומד לאתגר את עצמו ולהתאהב בתנועה. המאמץ המנטלי מניע את הגוף ומניב הישגים. אולם כדי לראות הצלחות וכדי לשכנע את עצמו להתמיד הוא צריך תוכנית אימון סדורה. תוכנית שתלווה אותו בכל שלבי האימון. כך שיֵדע מה הוא צריך לעשות, מה קצב ההתקדמות המתאים, איך הדברים צריכים להיראות, ואפילו כיצד הוא צריך להרגיש בכל שלב ואיך להקשיב לגוף שלו.

כמו בפעילות גופנית, להצלחה בזוגיות יש כמה מרכיבים. חלקם קשורים בעבודה על עצמי, על הגוף שלי, על ההרגלים, על האופן שבו אני מדבר ומתנהג. חלק אחר קשור בעבודה על האופן שבו אני מבין את מערכת היחסים, את מה אני רוצה מהם ומה אני צריך להביא לתוך היחסים. כדי לחבר את כל המרכיבים יחד אנחנו צריכים תוכנית עבודה שתיצור עבורנו סרגל התקדמות מתאים ותיצור בהירות לגבי השלבים בדרך.

ברחובות צפת העתיקה מתנוסס שלט של חברה העוסקת ברישיונות קבלניים. הסלוגן בשלט הוא: ״בשבילכם זה מסובך - בשבילנו זה קל״. המסר גאוני. תן לנו לעשות את העבודה שקשה לך לעשות. אנחנו מתורגלים בכך ומבינים בדיוק מה נדרש. הניירת והבירוקרטיה לא מפחידות אותנו. בפרפרזה אפשר לומר דברים דומים על מערכות היחסים. כשיודעים איך - זה הופך להיות קל. כשלא יודעים זה נראה קשה ומסובך עד בלתי אפשרי.

הגבהה

לבנות זוגיות מצליחה לא מעודד הסתפקות בקשר בינוני. לא להסתפק בקשר שלא ממלא אותנו בכוחות נפשיים ופיזיים. העצות והכלים בספר דוחפים לרצות בקשר שיש בו רגשות חזקים, תשוקה וקרבה גדולה. כדי להצליח בכך צריך לחשוב אחרת על הזוגיות. אנחנו נוטים לחשוב על דברים דרך פתרון בעיות. כלומר אנחנו עומדים מול בעיה ושואלים מהי הדרך לפתור אותה. הנטייה הזאת רווחת גם בהיבט הזוגי. זוגות בדרך כלל מתעוררים לעבוד על הזוגיות כשמתעוררת בעיה כלשהי שמפריעה להם בקשר. זה יכול להיות משבר אמון, בעיה בתקשורת, ציפיות שאינן נענות, סדרי עדיפויות הפוכים, ריחוק פיזי ואובדן משיכה, אי־הסכמות סביב נושא החינוך או היחס למשפחה המורחבת, עמידה מול משבר כלכלי, נטייה מוגזמת לריכוז עצמי של אחד מבני הזוג, חוסר יכולת להפסיק מריבות והתחשבנויות אין־סופיות.

בני זוג יכולים לקבל ייעוץ ולהשתתף בסדנאות, ובסופו של דבר להצליח בפתרון הבעיה הספציפית שהעסיקה אותם. אולם לבסוף במה הם היו עסוקים? בבעיות, בנושאים שליליים, נושאים שגרמו להם לריחוק.

הדרך השנייה לעבודה זוגית היא להביא לתוך המערכת הזוגית ״אור״ חדש. אור גבוה יותר, שמגביה את הקשר ואת השותפים לו. הדרך לכך היא ללמד את בני הזוג לשנות את זווית הראייה. להחליף את האופן שבו הם תופסים את הזוגיות, את בן הזוג ואת עצמם בתוך הקשר. המטרה היא להראות להם שהם יכולים לחשוב, לחוות ולחיות אחרת. האור האחר כולל שינוי זווית הראייה והבנה שונה, מתקדמת, של המניעים הנפשיים להתנהגות של בן הזוג. מתוך האור החדש שמבקיע לתוך תודעת בני הזוג, הבעיות נפתרות מאליהן. כבר אין טעם לעסוק בהן כי הן הופכות ללא רלוונטיות. האור החדש הזה מחזק את האהבה, את החום וההבנה, ולכן הוא מייתר התעסקות עם בעיות קטנות, שעתה, מתוך האהבה, קל להתגבר עליהן והן אינן תופסות את עיקר תשומת הלב.

השיטה הזאת של הגבהה והבאת אור חדש היא השיטה העיקרית של תורת החסידות להתמודדות עם אתגרים רגשיים באופן כללי. כשהיא מיושמת בקשר הזוגי היא מאפשרת לבני הזוג לא להיות עסוקים בעבר ולהתקדם לכיוון של יחסים נעלים בהרבה.

לבנות זוגיות מצליחה מציע סדרת כלים, שאם ניישם אותם, נוכל לשנות ולרומם את היחסים. מה התפקיד של הכלים? הכלים עוזרים לנו ליצור תוכנית אימון סדורה וכך להלך בשביל המוביל בבטחה להצלחה בזוגיות. הם קושרים בין עולם הנפש לבין הזוגיות ומגלים היכן נשקיע בקשר ונניב תוצאות. הכלים מאפשרים לנו להבין וליישם את מה שנדרש מהזוגיות. הם יוצרים בהירות ומקילים את האתגר.

הטמעת הכלים היא לא משימה בינארית. זה לא כן או לא, לבן או שחור. המטרה היא להיות בתנועה ולחזק את יישום הכלים בחיינו. ככל אנחנו משתמשים יותר בכלים, כך תהיה יותר הצלחה בזוגיות. במידה שאנחנו לא מאמצים את הכלים, קשה לראות את הזוגיות מצליחה לאורך זמן. הבהירות הזאת עוזרת לזוגות ולמי שמלווה זוגות לדעת מה חסר בקשר, איזה כלי נחלש, את מה צריך לחזק ועל מה לעבוד.

גם ההצלחות הקטנות והראשוניות ביישום הכלים מעודדות את האמונה בהצלחת הקשר. אחד התפקידים של מאמן ריצה הוא ליצור למתאמנים בהירות לגבי השלבים שהם עתידים לעבור. ידע יוצר ביטחון. הביטחון נובע מהידיעה שאם נעשה כך, נראה תוצאות כאלה. כתוצאה מהידיעה לגבי השפעת יישום הכלים, מתחזק הרצון בקשר.

סדר הדברים

עתה, אם אנחנו מאמינים שזה אפשרי, אך יודעים שזה כרוך במאמץ מצדנו, אם אנחנו רוצים לדעת איך עושים את זה, ובעיקר איך מיישמים את הדברים בפועל, אנחנו יכולים לצאת לדרך.

בפרק הראשון נברר מהי הצלחה בחיים בכלל ומהי הצלחה בזוגיות בפרט. נראה שהצלחה לא יכולה להישען רק על תוצאות. היא תמיד קשורה ברגע הנוכחי, ותמיד משלבת בין שתי תנועות הופכיות בנפש. תנועה אחת שדוחפת אותנו קדימה, להשיג יותר, להגשים. ותנועה שנייה של נוכחות, הוויה ותענוג. השילוב בין התנועות הללו יוצר שלמות והצלחה שמתבטאות בקשר הזוגי.

בשלב הבא ניגש לבחינת הכלים להצלחה בזוגיות. הכלי הראשון עוסק בלעורר ולחזק את הרצון בקשר. הכול תלוי ברצון, שהוא המכוון את כוחות הנפש. ההצלחה של הקשר תלויה בכך שאנחנו יודעים מה אנחנו רוצים מהיחסים ואיזו תועלת נוכל להפיק מהם.

הכלי השני מחזק את הבחירה. גם אם הכרנו זה עתה וגם אם התחתנו לפני כך וכך שנים, הבחירה בזוגיות ובבן הזוג מתקיימת בכל רגע. בפרק זה נבחן מהי אותה בחירה שנתונה בידינו, איך נדע שאנחנו בוחרים נכון ואיך נוכל לחזק ולחדש את הבחירה בבן הזוג.

אחד הביטויים לבחירה הוא האחריות. הכלי השלישי שמביא להצלחת הזוגיות הוא גיבוש התפיסה שהזוגיות היא האחריות שלי. ישנם שני סוגי תודעה בתוך הקשר. תודעת עוני, שמאופיינת בקורבנות, האשמות והטלת האחריות על האושר שלי על בן הזוג. ולעומתה תודעת עושר, שהפוכה במאפייניה. תודעת עוני מקשה על הזוגיות להתרומם. בפרק זה נבחן בהרחבה מהי תודעת עוני וחסך, מהם המאפיינים שלה ואיך היא מתבטאת ביחסים הזוגיים. לעומתה נבחן מהי תודעת עושר, ולמה כל זוג צריך לעבור מתודעת עוני לתודעת עושר.

הכלי הרביעי נועד לעורר את האהבה. אהבה היא הכנפיים המרוממות את הקשר. בפרק זה נבחן מהי אהבה מתוקנת ומהי אהבה מדומה, איך מעוררים אהבה ונשאל אם בכל מצב אפשר לעורר את האהבה.

הכלי החמישי מחזק את כוח התענוג כתנאי להצלחה של הקשר. בפרק זה נבחן מהו כוח התענוג, מה תורם לגילויו ומתי הוא מתגלה במקומות שאינם רצויים לקשר.

הכלי השישי מעורר אותנו להתחדש בקשר. בפרק זה נבחן מהי התחדשות פנימית ומהי התחדשות חיצונית, למה התחדשות פנימית חשובה כל כך למערכת היחסים ואיך מתחדשים באופן יזום.

הכלי השביעי עוסק בהצבת גבולות. כל קשר צריך גבולות. הגבולות מאפשרים את מימוש הפוטנציאל של בני הזוג בתוך הקשר. בפרק נעסוק בגבולות שאני צריך להציב לעצמי, בגבולות שמציבים לבן הזוג, ובדרך הנכונה להצבת גבולות.

לאחר שנשזור את סדרת הכלים המובילים להצלחה, נראה כיצד הכלים הללו עונים על שאלות ספציפיות, יום־יומיות, וכיצד הם מסייעים לפתרון אתגרים אמיתיים.

לבסוף, הפרק המסכם מצביע על כך שזוגיות היא אמנם בין שני בני זוג, שהם אנשים עצמאים, אך היא איננה עניין פרטי. כשבני זוג מצליחים בזוגיות הם משפיעים במישרין לא רק על עצמם ועל בני משפחתם, אלא על הסביבה, הקהילה ואפילו על העולם כולו. הפרק המסכם מאיר איך התהליך הזה מתבצע ולמה הזוגיות היא אמצעי ראשון במעלה לתיקון עולם ולקידומו לעבר תכליתו, במשקפי המחשבה היהודית.