רגע- מבחר שירים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
רגע- מבחר שירים
מכר
מאות
עותקים
רגע- מבחר שירים
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים

רגע- מבחר שירים

5 כוכבים (דירוג אחד)

עוד על הספר

  • תרגום: דוד וינפלד
  • הוצאה: כרמל
  • תאריך הוצאה: 2011
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 72 עמ' מודפסים

ויסלבה שימבורסקה (1923-2012) הייתה משוררת פולניה, מסאית ומתרגמת ספרות צרפתית, כלת פרס נובל לספרות לשנת 1996. סגנונה של שימבורסקה מקורי, ישיר ומשוחח עם הקורא. היא עוסקת בנושאים הגדולים ביותר, אך מנסה ללכוד את הרגע, הפעולה או הנקודה הקטנה ביותר. השאלות הקיומיות וההגותיות שהיא נוגעת בהן מובעות ברוב חן, הומור ושנינות ומבלי לאבד את האמפתיה אל "מי שחי – כלומר טועה".

תקציר

ויסלבה שימבורסקה נולדה בשנת 1923 בעיירה סמוכה לפוזנַן שבפולין ומ-1931 היא מתגוררת בקרקוב. בשנת 1996 הוענק לה פרס נובל לספרות. שירתה מהווה הרהור על גורלו של האדם המיטלטל בין חוקי הביולוגיה ותהפוכות ההיסטוריה. סגנונה תמציתי, צלול, נמנע מהתפרצויות רגשיות ושומר על התבוננות מתוך מרחק. בראיית המציאות שלה תופס מקום מרכזי אינטלקט ביקורתי, ספקן, חשדן באמיתות מוחלטות, שוחר פרדוקסים וסתירות ושופע אירוניה, לרבות אירוניה עצמית. השאלות הקיומיות וההגותיות שהיא נוגעת בהן מובעות ברוב חן, הומור ושנינות ומבלי לאבד את האמפתיה אל "מי שחי – כלומר טועה".
מבחר זה כולל שירים מכל תקופות יצירתה של המשוררת, לרבות שירים חדשים שעוד לא כונסו בספר. ד.ו.

פרק ראשון

אהבה מאושרת


אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת, הַאִם זֶה נוֹרְמָלִי,
רְצִינִי, מוֹעִיל -
מַה תּוֹעֶלֶת תִּצְמַח לָעוֹלָם מִשְּׁנֵי אֲנָשִׁים,
אֲשֶׁר אֵינָם רוֹאִים אֶת הָעוֹלָם?
 
רָמִים וְנִשָּׂאִים זֶה בְּעֵינֵי זֶה בְּלֹא כָּל זְכוּת,
זוּג מִקְרִי, אֶחָד מִמִּילְיוֹן, אֲבָל מְשֻׁכְנָע
כִּי כָּךְ נִגְזָר. כִּגְמוּל בַּעֲבוּר מָה? בַּעֲבוּר לֹא כְלוּם.
אוֹר נוֹפֵל מִשּׁוּם מָקוֹם -
מַדּוּעַ דַּוְקָא עֲלֵיהֶם, לֹא עַל אֲחֵרִים?
כְּלוּם הַדָּבָר מַעֲלִיב אֶת חוּשׁ הַצֶּדֶק? כֵּן.
כְּלוּם הוּא מְחַלֵּל עֶקְרוֹנוֹת שֶׁנֶּעֶרְמוּ בִּקְפִידָה?
מַדִּיחַ אֶת הַמּוּסָר מִן הַפִּסְגָּה? מְחַלֵּל וּמַדִּיחַ.
 
הַבִּיטוּ בַּזּוּג הַמְאֻשָּׁר:
אִלּוּ, לְפָחוֹת, הִסְתַּוּוּ בְּמִקְצָת,
הֶעֱמִידוּ פְּנֵי מְדֻכָּאִים, לְחִזּוּק לִבּוֹת הַיְדִידִים!
הַקְשִׁיבוּ אֵיךְ הֵם צוֹחֲקִים - בְּצוּרָה פּוֹגַעַת.
וְכָל אוֹתָם טְקָסִים וְגִנּוּנִים שֶׁלָּהֶם,
הַחוֹבוֹת הַהֲדָדִיִּים הָאֲנִינִים -
הֲרֵי זוֹ, כִּמְדֻמֶּה, מְזִמָּה מֵאֲחוֹרֵי גַּבָּהּ שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת!
 
קָשֶׁה אֲפִלּוּ לְשַׁעֵר לְאָן הַדְּבָרִים הָיוּ מַגִּיעִים,
אִלּוּ הַמּוֹפֵת שֶׁלָּהֶם הָיָה בַּר־חִקּוּי.
בַּמֶה הָיוּ שָׂמִים מִבְטַחָם הַדָּתוֹת, דִּבְרֵי הַשִּׁיר,
מֶה הָיָה נִשְׁמָר בַּזִּכָּרוֹן, עַל מֶה הָיוּ מְוַתְּרִים.
מִי הָיָה רוֹצֶה לְהִשָּׁאֵר תָּחוּם בַּמַּעְגָּל.
 
אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת. הַאִם זֶה בְּגֶדֶר הֶכְרֵחַ?
הַנִּימוּס וְהַתְּבוּנָה מוֹרִים לַעֲבֹר עָלֶיהָ בִּשְׁתִיקָה
כְּעַל שַׁעֲרוּרִיָּה מֵהָאֲזוֹרִים הַגְּבוֹהִים שֶׁל הַחַיִּים.
יְלָדִים נִפְלָאִים נוֹלָדִים בְּלִי עֶזְרָתָהּ.
לְעוֹלָם לֹא הָיָה עוֹלֶה בְּיָדָהּ לְיַשֵּׁב אֶת כַּדּוּר הָאָרֶץ.
הֲרֵי הִיא אֵרוּעַ כֹּה נָדִיר.
 
וַאֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת שֶׁיִּטְעֲנוּ
כִּי אֵין בְּשׁוּם מָקוֹם אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת.
 
אֱמוּנָה זוֹ תָּקֵל עֲלֵיהֶם גַּם לִחְיוֹת, גַּם לָמוּת.

ויסלבה שימבורסקה (1923-2012) הייתה משוררת פולניה, מסאית ומתרגמת ספרות צרפתית, כלת פרס נובל לספרות לשנת 1996. סגנונה של שימבורסקה מקורי, ישיר ומשוחח עם הקורא. היא עוסקת בנושאים הגדולים ביותר, אך מנסה ללכוד את הרגע, הפעולה או הנקודה הקטנה ביותר. השאלות הקיומיות וההגותיות שהיא נוגעת בהן מובעות ברוב חן, הומור ושנינות ומבלי לאבד את האמפתיה אל "מי שחי – כלומר טועה".

עוד על הספר

  • תרגום: דוד וינפלד
  • הוצאה: כרמל
  • תאריך הוצאה: 2011
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 72 עמ' מודפסים
רגע- מבחר שירים ויסלבה שימבורסקה

אהבה מאושרת


אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת, הַאִם זֶה נוֹרְמָלִי,
רְצִינִי, מוֹעִיל -
מַה תּוֹעֶלֶת תִּצְמַח לָעוֹלָם מִשְּׁנֵי אֲנָשִׁים,
אֲשֶׁר אֵינָם רוֹאִים אֶת הָעוֹלָם?
 
רָמִים וְנִשָּׂאִים זֶה בְּעֵינֵי זֶה בְּלֹא כָּל זְכוּת,
זוּג מִקְרִי, אֶחָד מִמִּילְיוֹן, אֲבָל מְשֻׁכְנָע
כִּי כָּךְ נִגְזָר. כִּגְמוּל בַּעֲבוּר מָה? בַּעֲבוּר לֹא כְלוּם.
אוֹר נוֹפֵל מִשּׁוּם מָקוֹם -
מַדּוּעַ דַּוְקָא עֲלֵיהֶם, לֹא עַל אֲחֵרִים?
כְּלוּם הַדָּבָר מַעֲלִיב אֶת חוּשׁ הַצֶּדֶק? כֵּן.
כְּלוּם הוּא מְחַלֵּל עֶקְרוֹנוֹת שֶׁנֶּעֶרְמוּ בִּקְפִידָה?
מַדִּיחַ אֶת הַמּוּסָר מִן הַפִּסְגָּה? מְחַלֵּל וּמַדִּיחַ.
 
הַבִּיטוּ בַּזּוּג הַמְאֻשָּׁר:
אִלּוּ, לְפָחוֹת, הִסְתַּוּוּ בְּמִקְצָת,
הֶעֱמִידוּ פְּנֵי מְדֻכָּאִים, לְחִזּוּק לִבּוֹת הַיְדִידִים!
הַקְשִׁיבוּ אֵיךְ הֵם צוֹחֲקִים - בְּצוּרָה פּוֹגַעַת.
וְכָל אוֹתָם טְקָסִים וְגִנּוּנִים שֶׁלָּהֶם,
הַחוֹבוֹת הַהֲדָדִיִּים הָאֲנִינִים -
הֲרֵי זוֹ, כִּמְדֻמֶּה, מְזִמָּה מֵאֲחוֹרֵי גַּבָּהּ שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת!
 
קָשֶׁה אֲפִלּוּ לְשַׁעֵר לְאָן הַדְּבָרִים הָיוּ מַגִּיעִים,
אִלּוּ הַמּוֹפֵת שֶׁלָּהֶם הָיָה בַּר־חִקּוּי.
בַּמֶה הָיוּ שָׂמִים מִבְטַחָם הַדָּתוֹת, דִּבְרֵי הַשִּׁיר,
מֶה הָיָה נִשְׁמָר בַּזִּכָּרוֹן, עַל מֶה הָיוּ מְוַתְּרִים.
מִי הָיָה רוֹצֶה לְהִשָּׁאֵר תָּחוּם בַּמַּעְגָּל.
 
אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת. הַאִם זֶה בְּגֶדֶר הֶכְרֵחַ?
הַנִּימוּס וְהַתְּבוּנָה מוֹרִים לַעֲבֹר עָלֶיהָ בִּשְׁתִיקָה
כְּעַל שַׁעֲרוּרִיָּה מֵהָאֲזוֹרִים הַגְּבוֹהִים שֶׁל הַחַיִּים.
יְלָדִים נִפְלָאִים נוֹלָדִים בְּלִי עֶזְרָתָהּ.
לְעוֹלָם לֹא הָיָה עוֹלֶה בְּיָדָהּ לְיַשֵּׁב אֶת כַּדּוּר הָאָרֶץ.
הֲרֵי הִיא אֵרוּעַ כֹּה נָדִיר.
 
וַאֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת שֶׁיִּטְעֲנוּ
כִּי אֵין בְּשׁוּם מָקוֹם אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת.
 
אֱמוּנָה זוֹ תָּקֵל עֲלֵיהֶם גַּם לִחְיוֹת, גַּם לָמוּת.